ובצידו השני של הגן –
פלגי מים משתרכים בין העצים,
דעת ותבונה כיד המלך
וקול דודי
רוכב ערבות
בוכיות
כאותה אשה
בודדה.
שואלת, מבקשת
ואין אדם משיבה,
רק אילנות השדה
ורוח אלוקים
על פני
שממה.
עוד תראי
אשת פנינים,
הגאולה תישק לפצעייך
ולא תוסיפי
לדאבה.
ובצידו השני של הגן
שפתיה נעות
וקולה לא יישמע –
תגובות