צלצול הפלאפון נשמע מעט לפני ההספד,
הודעה אחת שברה את הציפייה,
"אבא, זו בת" אמר קול רועד,
ובידיעה משמחת יצאנו אל הלוויה.
נפטר בשיבה טובה – בן תשעים,
נקבר בכ"ג מנחם אב – סבו של בן דוד.
נולדה בשמחה וברננה – בבית החולים,
יצאה לעולם באותו תאריך – על מצע הכבוד.
את אחי וגיסתי יצאנו לבקר,
לראות את בת משפחתנו החדשה.
שיערה השחור ייהפך לתלתלי פאר,
פרצופה הקטן יגדל ויקרין מיופייה.
אחיה הגדולים ניצבו מצידה,
לצפות שלא יקרה דבר לקטנה.
הצטרפה היא לנריה זאב ולתהל חיה,
ולבנות דודתה – אהבה ואלומה.
יום ראשון היה זה –
למחרת יקראו בתורה,
ובין פרשה לברכה,
ניתן לחסרת השם שמה.
זהו גלגל החיים – מעיין הולך
ומעיין בא,
על כן ברוך בואך –
עינת אמונה.
תגובות