תפוחי הזהב
כבר אינם התפוזים
של פעם –
היום יש גלידות
במגוון צבעים
ובכל טעם.
הבגדים גם הם;
היכן כובעי הטמבל
וכתמי החלוצים?
רק הקפוטע והשטריימל
נשארו בעקיפין.
ומה קרה
לחזון הגדול
של החולמים וההוזים –
מדינת ה"יהודים" של הרצל
ובן-גוריון,
ששכח את התנ"ך
בין ישיבות
לתיכונים ממלכתיים.
אך בואו נעזוב
תורה ומקורות,
שכן עם הזמן
מתקלקלים הדורות.
הנוער שלנו
קבע סופית
שזלדה וגולדברג
מנקות רחובות
וש"י עגנון היה
ממחריבי בית שני
ופורצי החומות.
אז אם
הכתבים הקדושים
מקבלים רק שעתיים בשבוע
כאשר פילוסופיה סינית
פורשת "חוכמתה"
על מיליוני יהודים,
כמובן
שאין צורך
בארץ מולדתנו
ובתורת ישראל;
נגדל תפוזינו
על אדמות הגויים.
תגובות