האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
נחמד ביותר!
אני מנחש שזהו חלק משיר שהתחלת לכתוב והחלטת להשמיט את ראשו וזנבו (או חלקים אחרים) לטובת בית נהדר זה?
* החרוזים בד"כ במקום כשהם בשיר קצר, כי תפקידם המרכזי והיחיד כמעט הוא ליצור סוף חזק. פה הם במקום, והם בהחלט ביצעו את תפקידם.
* השפה שלך כה עשירה שאני מתפלא שאתה כותב רק באתר.
* תיאור נהדר ומלא של תמונה פשוטה ומורכבת גם יחד. כתבת "תמונה", ואפשר בלי בעיה לראות מה שראית, או דמיינת.
בקיצור, זה מקסים.
תודה!
[ליצירה]
נפלא.
שפה מעולה וביטויים מרשימים ונעימים...
אתה מצליח לצייר במילותיך תמונה רגשית בהירה וברורה.
שני דברים שהפריעו לי היו החוסר בזרימה הכללית בבית השני והשלישי. לפעמים המשפט נגמר מהר מדי, לפעמים הוא מתארך. נסה להקפיד על חיתוך קצבי משהו לשורותיך.
הסיום גם הוא, ארוך מדי. ה"רזי" לא מסתדר עם הזרימה, ואם הייתה משמיט אותו או כותב:
"במקום ההוא ידעתי אשה,
ורזיה"
היה הרבה יותר נעים למוח לקבל את הקריאה, והסיום היה מקבל חוזק ומשקל.
הבית הראשון, לעומת זאת, מצויין. שבחיי.
נהניתי,
תודה!
[ליצירה]
הסגנון... איזה יופי.
רגש פשוט ותמים.
אתה מצליח לכתוב בדרכים כה רבות, שלפעמים קשה לזהות שזה אתה בלי לדעת מי הכותב.
הזרימה, למרות החריזה, מופיעה בצורה חזקה. יפה!
ממתקים... כתיבתך היא ממתקים.
גם אני אוהב צימוקים!
תודה!!!
[ליצירה]
אכן, פשטות של רגש, של נשמה. כמה קדוש וטהור...
באמת קשה להידבק בו, באבינו. לכי אל העצים ואל האבנים, הם ילמדוך. באמת. דרכם, ודרך אהבת אדם וחיות, תגיעי לאהבת האל הבסיסית. בהצלחה.
כתיבה מעולה.
תודה!
תגובות