האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D
[ליצירה]
אפשר לדלות מבין השורות שלך את האהבה לקדרות הזו, לברקים, לעירבוב הצבעים.
אני מסכים במשהו עם בעז, אך לדעתי יש להסתכל על השיר במשמעות הפשוטה שהוא מציג. המשוררת באה לספר כמה אינסוף יש בגרגרי האבק האלה, ברוח, בסדקי השמיים.
אני ממש רואה אותך פורשת את גופך על האדמה ורגביה, מתחננת לגאולה הפרטית הזו.
כמה טוהר ונקיות. "כשהנשמה מאירה..."
אולי הפשטות של השיר היא המקיימת כאן, אך ציפיתי לסיום קצת יותר מפתיע ומאתגר. בסה"כ, שיר נהדר.
תודה!
[ליצירה]
יפה מאד!
* שכוייח על הניקוד. (ואיני יכול להעיר על טעויות בתחום הזה אם יש בכלל - כבר אמרתי שלא סיימתי בגרות בלשון).
* החריזה שכמעט ולא נמצאת נשלטת ביד רמה. נפלא!
* תיאורים מורגשים. להריח ולטעום את האדמה, להתחבר אליה. קסום.
* סוף מושלם/משלים. אין כמו לסיים ב"התחדשות". כוח הגשם הוא היפה מכולם, לטעמי (אחרי הרוח). נהדר!
תודה!
[ליצירה]
מקסים.
יש לי משהו עם סוסת אור.
הצוואר באמת נותן תחושה מסויימת, של יציאה אל האור.
האוזן, בכל זאת, הפריעה גם לי קצת. לא יודע אם היא גדולה מדי, אבל צריך לשים אותה קצת יותר למעלה, לדעתי.
פרצוף מדהים. יפה כ"כ.
ממש ממש נהניתי.
תודה!
תגובות