.jpg)
"כי שמך צורב את השפתיים..." מבט ממזרח
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. השילוב בין הכותרת לתמונה. מזכיר לי את הנוף מהמושב שלי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] בצילום כאן, זה צורב בעיניים, נורא כהה אצלי. אבל לא קשה לדמיין את היופי. שנה מתוקה, ישי. [ליצירה]
- [ליצירה] אם אשכחך ירושלים - (אלפיים שנה לא צרב את השפתיים עד שבאה הגברת חמישים מיליון ...) [ליצירה]
- [ליצירה] נשיקת שרף בין אדמה לשמיים ובאמצע ירושלים [ליצירה]
- [ליצירה] זה נותן לי תחושת ריחוף כזו, שאי אפשר להסביר.... ב"הצלחה בהמשך דרכך! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק וקשה. מה גדולה אבדתינו - אין ספק. חזק ונתחזק, ותודה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נפלא ועמוק (הייתי חייב לצלול לתוכו חמישה פעמים כדי לתופסו, וגם זה חלקית). * החרוזים לא דובקים בתבנית, וזה עוד סימן המראה על יכולתך לשלוט עליהם בטבעיות. יפה! * התוכן... רציתי לכתוב שהבנתי, אבל לא ממש. רסיסים מחכמת השיר הגיעו למפרצי. אולי תוכל להאיר עיניי? * סיום חזק דיו. נהדר. עוד יצירה נפלאה מבית היוצר של אדון העונות. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. שפה מעולה וביטויים מרשימים ונעימים... אתה מצליח לצייר במילותיך תמונה רגשית בהירה וברורה. שני דברים שהפריעו לי היו החוסר בזרימה הכללית בבית השני והשלישי. לפעמים המשפט נגמר מהר מדי, לפעמים הוא מתארך. נסה להקפיד על חיתוך קצבי משהו לשורותיך. הסיום גם הוא, ארוך מדי. ה"רזי" לא מסתדר עם הזרימה, ואם הייתה משמיט אותו או כותב: "במקום ההוא ידעתי אשה, ורזיה" היה הרבה יותר נעים למוח לקבל את הקריאה, והסיום היה מקבל חוזק ומשקל. הבית הראשון, לעומת זאת, מצויין. שבחיי. נהניתי, תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] שתיקות ששתקתי - יצרבו באבני הארץ, לעולם. לבכות. המון תודות! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, שכחתי שהחלפת כינוי. מעולה. מסכים עם זהירות שביר בקשר ללשון... יש בזה משהו. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] הו. כתיבה כזו נאה לנערות צעירות לא ראיתי הרבה זמן... כנראה שמערכת החינוך לא נכשלה בסופו של דבר. *השפה פה מצויינת... ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שאמור להיות בגילך. מוכשרת! * את לא דובקת בחרוזים יותר מדי, וזה יפה מאוד. כשאני התחלתי לכתוב חרוזים היו חלק ניכר מהכתיבה. לא כך אצלך. השיר מתקדם נהדר! (החרוזים גם ממש חרוזים, עד הסוף!) * דעתי על הסיום הייתה חלוקה, ואפרט למה. ראשית, הסוף אמור להוות חלק חזק בשיר. לתת מכה כזאת של "וואלה!". פה יש רק המשך לא גמור של השיר (המתבטא בשלושת הנקודות). נכון, הוא יפה, אבל הוא לא הסביר לי דבר או הדהים אותי השלים תהליך מסויים שהתרחש בשיר. זה, או שפשוט לא הבנתי את השיר עד תומו. אבל... הסיום כן מספק במידה מסויימת. כשכותבים על דבר רגשי כ"כ, אין צורך לסגור מעגל. אפשר להמשיך הלאה והלאה... דימיון. לכן לא אדבוק בכך. * הרגש פה עצום והתיאורים מצויינים. עבודה מקסימה! הכל יפה, בכלליות, ואינך חייבת להקשיב לביקורתיות הנבזית שלי. המשיכי לכתוב, את מוכשרת! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר... אהבתי את ההפיכה במחשבה שהכנסת פה... איך שקופצים ממה שחשבת בהתחלה למשהו שונה. קשה לעבור דירה לפעמים. במיוחד כשזה אחרי יותר משנה... הדס- שי? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי... יפה מאוד. תיאורים חביבים בהחלט, מלאי חיים ושמחה. לשון נקייה וכתיבה נאה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה עדינה וציורית ביותר. אהבתי, בצורה מיוחדת. גם אם תרצה שלא יעשה זאת, העט ימשיך לגזול ממך דיו. אם לא אתה תכתוב, ילך העט עם מאגרי הדיו שלך לדפים של אחרים. זהירות. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] קשה... כתיבתך נוקבת, חודרת. אתה מצליח להעביר את רגשותייך בבהירות. אני אישית לא הייתי משתמש בישירות הזאת בשיריי שלי, בעיקר בגלל שקשה לי עם זה, אך אלו שיריך שלך. יפה! [ליצירה]
תגובות