.jpg)
"כי שמך צורב את השפתיים..." מבט ממזרח
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] האהא, זה מזכיר לי את הטיול שלי לקנדה, בו לקחתי תמונות בעיקר של עננים בצורות שונות, הזכיר לי קצת את פוו הדוב וחברו מנסים למצוא דמויות מסתתרים בין העננים :D [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. השילוב בין הכותרת לתמונה. מזכיר לי את הנוף מהמושב שלי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] בצילום כאן, זה צורב בעיניים, נורא כהה אצלי. אבל לא קשה לדמיין את היופי. שנה מתוקה, ישי. [ליצירה]
- [ליצירה] אם אשכחך ירושלים - (אלפיים שנה לא צרב את השפתיים עד שבאה הגברת חמישים מיליון ...) [ליצירה]
- [ליצירה] נשיקת שרף בין אדמה לשמיים ובאמצע ירושלים [ליצירה]
- [ליצירה] זה נותן לי תחושת ריחוף כזו, שאי אפשר להסביר.... ב"הצלחה בהמשך דרכך! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! אני מרשה לעצמי לנתח: השיר מתבסס כמטאפורה על הסיפור המיתולוגי הידוע של פרספונה, שנלקחה ע"י האדס אל השאול ולמרות שהוחזרה לאמהּ - דמטר, אלת האדמה, התבואה והפריון - חוזרת אליו מדי שנה בגלל גרעיני הרימון שזרע בתוכה כדי שתמלא געגועים אליו. בחודשים שחוזרת פרספונה למעמקי האדמה דמטר משביתה את היבול ומקפיאה את האדמה. כך נוצרו החורף והסתיו. השיר מתרחש בתקופת האביב / קיץ, כאשר דמטר שמחה ונותנת את ברכתה לאדמה. הרקע בשיר גם הוא אביבי בהתאם לזמן - סביונים (המקושרים תמיד לשמחת האלה היוונית), ורוח. המטרה ה"סמויה" בשיר היא לביקור בארצות הגולה שבהן הוצאו להורג ששה מליון יהודים ע"י הנאצים. כאן בא גם ניגוד מסויים: סמל הגויים החיצוני והיפה כנגד מסורת האבות הנוקשה וחסרת הסוף, שתתואר בהמשך השיר. הכותבת מתקשה להבין את אלוקיו של הדורות הקודמים לה, ומדוע עשה מעשים כגון השואה. הזקנה של דמטר מוזכרת בבית הראשון כדי להזכיר את פגעי העבר. דמטר מכירה את תחושת העזיבה - של בתהּ - לארץ השאול, למוות. ביד חזקה - בכוח, בעוצמה, כנגד רצונה. יש כאן גם הרמז ליציאת מצרים, "ביד חזקה ובזרוע נטויה", לסמל שוב את הריחוק שבין שני המסורות - עם ישראל ומצרים (גם הם עובדי אלילים), ואת העזיבה. המסע המוכר של נערים אל מחנות ההשמדה מתואר בחלק השני של הבית הראשון. הכותבת יוצאת כדי לראות את המקום בו נספו הוריו של סבהּ. לא רק זה, אלא גם כדי לנסות למצוא את הממשות בקיום אלוקיו של סבהּ. 67 השנים הם השנים מאז המלחמה ועד היום. הסב נותר, הוריו נספו והכותבת נותרה "מפוזרת" בדעתה ובהבנתה. בבית השני הכותבת מודה בקיומו של אלוקי היהודים כנגד "דמטר" מכיוון שכל הדורות שלפניה האמינו בו, אף שעברו דברים קשים ממנה והכירו את אלוקי הגויים ואת יופיים.. בסוף הבית יש הרמז למשה והסנה, להתגלות האלוקית. הכותבת מראה שהקב"ה התגלה אליה בדרך כלשהי, והיא נשבתה בלהבתו, בנשמתה. יש גם קישור לאש המשרפות. אולי זה היה הסימן. בבית השלישי הכותבת ממשיכה למרות התמסרותה לאלוקים של אבותיה להמשך ליופי של אלוקי הגויים, לתרבותם, ומסמלת זאת בכתיבה סתמית, מתוך הרגל אולי, של החודש הלועזי / אזרחי בראש יצירתה. יש כאן הרגשה שהכותבת ויתרה גם על המנהג הנפוץ להזכיר את שם ה' בראש הדף. ------------------------------------------------------------- איי... ממש אהבתי. שלוש הערות: לא הסתדרה לי החלוקה של המשפט שעשית בסוף הבית הראשון: כמו אפר הוריו בביצות ופיזר --- אותי עמוק מדי. נראה לי שעדיף להוריד את ה"ופיזר" שורה אחת מטה. זה מקשה מאוד על הקריאה. המילה בסוף הבית השני היא, ואֻכּל, כמו "והסנה איננו אכל", כן? ומהו בדיוק הצירוף "נשוכת פרפרים"? אני תמיד מתפעל מרמת הקישור שלך למיתולוגיות ולשאר אגדות ולכמות הידע שלך בנושאים. הרעיונות שלך מוצלחים בצורה מטריפה... כשכתבת "מאי" זה גם הזכיר לי את מאי מהמומינים. חשבתי אולי להכניס את זה לניתוח, אבל זה קצת מצחיק. גם היא ילדה אביבית ופורחת כזו. תורמת לאווירה האביבית שצבעת בשיר, בכל אופן. אימנת אותי קצת בספרות, תודה, ותודה על יצירה מדהימה! נהניתי! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ביותר... רב הנסתר על הגלוי ביצירה זו. הרבה עננים, וגם קריאה חוזרת לא מצליחה לפזרם. כתיבה מושכת ושפה מתוקה. מקסים. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר ציני מציאותי בהחלט... * בשיר כזה אני חושב שהזרימה די מתאימה, והשורות גם רחבות, אז אין בעיה. * תוכן אמיתי ונכון, פחות או יותר. יפה! * כתיבה טובה. * סיום מתאים בהחלט. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] ים ומדבר? גירוש? בכל זאת, אהבתי את ההאנשות האיתנות שנתת לענבים. אני אוהב שמדברים ככה לצמחים. נתת חיות לרגש. חשתי קצת ניתוק בין רמת הפיטויות של הבית השני והראשון. הם נכתבו יחד? כתיבה מהנה. תודה על הכאב! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! יצירה בעלת רגש חזק. אציע לא להשתמש במילה פעמיים כדי לחרוז, מכיוון שפעולה כזו פוגעת בחוקי החריזה. תודה רבה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] איני יודע למה בדיוק התכוונת, אך זה מבטא היטב רגשות של נער מתבגר. רגשות שלי, ושל עוד הרבה אחרים. מוזר דווקא שאצלי זה לא כ"כ חזק. אולי עברתי את זה? או אולי הוריי כבר עברו מספיק שינויים כאלה כדי לדעת איך להחליק אותם? כתיבה מצויינת. תיאור מצויין ושוטף. יש לך את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] רגש אילם השיר אולי מדבר בלשון עבר, אך מרגישים את הרצון שעוד לא מומש. אני חייב להגיד שאני מרגיש מבולבל ביצירות האלה שלך. אולי בגלל שאינני אשה, או בגלל שאינני בגיל הראוי. בכל מקרה, הרגש האילם מופיע כאן בצורה חזקה, במיוחד בבית האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] או. לא נראה לי שהגעתי למספר אהדות של יצירות כה רב ביום אחד... אהבתי. נפלא. צורת הסידור המיוחדת של שיריך, יחד עם העירפול, נותנת תחושה מסויימת. הרגש העולה מורגש אצל כולם. כל אחד מבין אחרת, אך אין ספק שזו יצירה מעולה. אהדתי. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים כ"כ נכון ואמיתי... הרגש מזעזע ועם זאת יפה... נהדר... כתיבה מ-ע-ו-ל-ה. אהבתי מאוד! מזדהה עמוקות! [ליצירה]
- [ליצירה] דימוי חביב כתיבה מהנה, אך חשוב מכל: מסר עמוק. [ליצירה]
תגובות