חשבת שאני רך, שביר,

שלצידך מיד אותי תעביר,

אך הנה – נכשלת במשימתך,

שכן לא נפלתי שולל למזימתך.

כן, היית מעט פזיז,

כשהחלטת בקול על בואי להכריז,

בתוך בית האסירים השפל

שלך,

ממנו שכחתי לקחת דבר אחד,

ולא חשוב במיוחד,

.אותך

עכשיו כל חבריך האפלים

רק עליך הם לועגים,

הרי הם תפשו יותר שבויים,

בתאיהם הנעולים.

אך אל להם לצחוק בשיגעון,

וחכם זה שאמר "צוחק מי שצוחק אחרון",

הרי יום יבוא ואחזור

לבור,

אפתח את מנעוליהם של האחרים,

ואת השדים בתאים –

אסגור.

ואותך, אותך אשרוף באש הטהרה,

כשאכריז על מותך בקול רננה,

וניצחוני יבוא כשאצעק לשטנים

ראו הוזהרתם - הנני עדיין בחיים.