בכי חרישי
ובכי תמרורים
גם יחד,
שרים עוגבים
בעורקיי.
סולם עוקב,
חסר מדרגה –
מרווחים פצועים
בדממה.
מוסיקה פגועה
של אלפי דמויות
שהטילו דמעותיהם
בקווצות ראשי.
ואולי זה
המיתר החסר
בנפשי?
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בהחלט שיר יפהיפה! אהבתי את המטאפורה ואת החריזה בסוף שנוסחה כשאלה. מיוחד מאוד...מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חש בבלבול, וקצת עצב. עם מוסיקה ברקע. לדעתי, השיר נותן תחושה של נחמה. למרות הסוף, שעדיין אינו שלם, המוסיקה לוקחת אותו בכיוון הנכון. נהנתי! תודה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד אני לא מרגיש ש'הבנתי' מאיפה ועל מה השיר, אבל הוא בכל זאת נגע בי, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] בחרת כותרת נהדרת..... מינורית כמו השיר [ליצירה]
- [ליצירה] ישי! זה שיר ממש מקסים. תודה חיים [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים כהרגלך! תודה לך! (-: [ליצירה]
- [ליצירה] רגש לא מתמוסס וכלה, הוא נרדם. העירי אותו, את תהי זקוקה לו בעתיד הקרוב. אמיתי ומוכר. אגב, צ"ל בשורה 8 "הן" ולא "הם". את תחזרי לעצמך, אל דאגה. רק הרבה, הרבה שמחה! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים, מדהים מאוד. ויש גם קצת פחות. נתחיל מהפחות: * קראתי שלוש פעמים ועדיין לא הצלחתי להבין את מטרת השיר, כוונתו. הניגודים מוצלחים ביותר, אך בעיני הקורא הדל אין בהם כל משמעות. מה בעצם היה דימוי הים, ומה היה דימוי היבשה? ואם לא היה זה דימוי והכוונה אכן לרב חובל שנפטר ממסעותיו בים ומתייצב, הרעיון מאוד קלוש ולא מובהק בין הסימפוניה הכללית, הנהדרת. * ארץ שקופה? לא הבנתי משהו. נקודה אחת. מדהים: * ביטויים נ-ה-ד-ר-י-ם. איזה יופי ציורי. הניגודים שיצרת מתבלים הכל. עבודת האדמה בים, מתוארת בביטויים דמיוניים (חרישת המים במשוט, פיזור זרעי נצנונים מעיני רב החובל) המקסימים עיני קורא. * סיום מצויין, מבליט את הניגוד המנפיש. משאיר טעם טוב, כ"כ טוב, וחינם! * כתוב בצורה מצויינת, במבנה זורם וממחיש של תוכן השיר. אי אפשר לטעון שאתה לא כותב טוב. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאד!!! באמת, אין טעם להתרגש מטעויות העבר. צריך ללמוד, ולהמשיך הלאה. כתיבה מצויינת. אגב, מה אתה אומר לעבור לתאריכי שנה עבריים? תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מלא... נפלא. את השיר עצמו לא עלה בידי להבין במלואו (גם בגלל השועלים), אך הדהימו אותי דברים אחרים. הדהימה אותי הדרך בה השתמשת בפיסוק לא שגרתי (שלוש נקודות, מקף, נקודותיים) כדי להטעים את השיר. זה עובד מעולה. רעיון מצויין כשמשתמשים בחריזה. הדהים אותי המשחק האינסופי במלים ומשמעותיהן. וכרגיל, הדהימה אותי הכתיבה החופשית שלך. אולי רק לחזק קצת את העיקרון המופיע בסוף השיר כדי להביא להבנה טובה יותר. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] או-אה. קצרצר. חצב בין דרדרים. איי... המנגינה הזו... הדבקת אותי בשפעת! נהדר. נהניתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבה? זה קורה, וחבל שזה ככה. למה איננו משנים שום דבר בנוגע לזה? אפשר לומר לזכות זוג זה שהם הגיעו בכלל לחתונת הזהב... השיר רשום עם זרימה טובה של חרוזים, ותיאור נכבד של המקרה המתואר בשיר. יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! אף על פי שלא ירדתי לסוף דעתך, אפשר להרגיש בכתיבתך הנפלאה משהו חזק ביותר... אשמח להסבר, אם אינך מתנגדת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם, יקיריי. כן... חזרתי קצת לאתר. החלטתי שיש עוד היכן לקדם ולהתקדם (לעת עתה). עומר - תודה על ההבנה. אף על פי כן, אני גם מבין את שברירית (מה שלומך?). אני גולש מעבר לקווי ה"פשט". לפעמים זה מפריע לי, לפעמים ממש לא. לפעמים באמת צריך לשבור את הראש כדי להבין שיר שלי. נכון, אני מצפה ממי שרוצה להבין להשקיע ולפשוט את הכל, ולפחות להגיע להבנה בסיסית של השיר. אם לא כך, לשאול אותי. מעבר לכל זאת, שיריי הם שלי עצמי, להשלמתי. אני חושב שהייתי מתחבר ל"עם אלי הנפח" של אצ"ג מאשר ל"ספר שיריי" של רחל. אני בדרכי לפרסום קובץ יצירות נוסף. אשמח אם תחוו את דעתכם עליו. תודה רבה והרבה אור גאולה... -ישי- [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, קשה לראות את היופי הזה מושמד... חלק מארצינו הצעירה, יאבד, ואנו נראה את אויבינו רוקדים על גגותינו הנטושים. גם אני אינני מסכים, שכן באמת יש לנו אהבה, ורק אם נתמקד בה ננצח. המשפט שהכי הזדהיתי איתו היה: "נכון יש פנים אל פנים אבל רק כשהאקדח ברקה?" אולי אם היינו מתחילים את זה לפני שלושה שנים היינו מקדימים תרופה למכה ומרפאים את המחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי. מושלם. לקחתי על עצמי לאהוד רק דברים מסויימים, ולכן אני מתנצל אם אוריד כמה מהיצירות הקודמות שלך שאהדתי (אין זה אומר שאיני אוהב אותן - הן מקסימות!). אבל פה... הרעיון פה מדהים. איך הגעת לזה? אני יכול פשוט לשבת פה פעור פה, ולחזור על תגובתו של אסף בהסכמה. עם מה ציירת את זה הפעם? הצבע גם שינה המון... לטובה. נ-ה-ד-ר! תודה עצומה! [ליצירה]
תגובות