סדקתי סִדְקֵי אדמה
וחרצתי בזיעתו של יעקב
לויטראז´ של זמן וזכוכית גולמית –
למענך סדקתי.
רְאִי עמלי, מחזיר אורי,
מביט בי במבעי,
מנצנץ בשקים סגולים
שנשכחו
בתחתית כפתורי העין.
רְאִי אכזבתי
מה רבה
ותקוותיי
שנפרטו ללקט בפאה.
ציפיות שלנו
מנצנצות במיצי הלב
על שקים סגולים
של נוצות אווזים
ציפיותינו
מצופות ציפה
ותכריכים.
--------------------------------------
ב´ מנחם אב התשס"ו
תגובות