היו שלום ותודה על
הדגים..."
אגב אתם מוזמנים להגיב..אשמח להארות להשתפר...
רק טוב!
קישורים שאקח עימי
ציטוטים, אמירות
"בא וראה אם הוא עומד בהארת פנים מלמטה אז כך מאירים לו מלמעלה ואם הוא עומד בעצבות נותנים לו דין זה כנגדו כי שמחת האדם מושכת אליו שמחה אחרת עליונה"(ספר הזוהר)
.."הוא אומר לה:קולך כמקדם,קול רועים בהרי יהודה."
מהו סוד הניבים הללו
להרקים בלב אגדה?(רחל)
[ליצירה]
מדהים!! ריבנו של עולם כמה שהשיר הזה בא לי בזמן הנכון. אין פה תשובה, ולא מצאתי פה פתרון, אבל פשוט מנחם לראות את שיש עוד אנשים בעמדה הזאת (וכן אני שוטה).
תודה רבה רבה לך השיר כתוב מדהים. ציורי וממחיש, מי יתן ותמצאי את הכלים שיעזרו לך להכיל את עצמך ואת העולם כולו.
ושוב תודה.
[ליצירה]
תהיות
אוהבת אני אנשים כמוך שעוצרים לתהות
מהם החיים ומה תפקידנו בתוכם והרי מוטב לחיות אותם בעלי משמעות או לא לחיותם כלל
ונכון שתשובות אינן מוחלטות וחיים הם ניסוי ותעיה
ואני אומרת העיקר התהיה !
כנה ורגיש שירך
אהבתי הכתיבה
[ליצירה]
שיר טוב, אופטימי ונעים. יש בו שימוש יפה במילים מדויקות ומקוריות וצליל טוב.
הייתי מורידה קצת סימני קריאה - זה דוקא מחזק את האמירה לדעתי (למדתי מאבא שלי).
אם אתם רוצים, מפורסמים כעת בynet-יהדות 5 סיפורים שעלו לגמר בתחרות לכותבים דתיים, ומחכים להצבעת הגולשים.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3612999,00.html
גם סיפורי מפורסם שם, ואשמח להצבעותיכם.
קראו, התרשמו, והצביעו!
תודה,
וכל טוב.
[ליצירה]
יש כאן משפטים יפים, מלאי קסם. אבל משהו חסר לי בצירוף שלהם, נדמה שכל אחד מהמשפטים הראשונים עומד לעצמו.
מה דעתך על: '... הפנו מבטכן, נשים מתנשאות!\אחרוק שיני בדממה חשוקה\אעצום עיני ב___* חשוכה\ואטעה בדרכים\ואתהה על דרכי...'
(* לא מצאתי מילה מתאימה)
כך 'אחרוק...' ו'אעצום...' הם תגובה לנשים המתנשאות, ו'אטעה...' ו'אתהה...' הם המשך שמוביל לחוף מבטחים.
אגב - 'אטעה' בכוונה? הביטוי הרגיל הוא 'לתעות בדרכים'.
תודה
[ליצירה]
[ליצירה]
לחיים!
אכלו ושתו כי מחר נמות...
אהבתי ממש! :-)
סוף סוף מישהו אופטימי שנותן
נופך שמח לחיים..
[ליצירה]
שיר יפה ונוגע ללב. חוויה של פרידה ללא פרידה. זה זהו שלב עצוב, אבל יכול להיות גם שלב מכונן. אחרי בכל אנו גדלים ומתגברים עם (ואולי אף בזכות) המשברים. בהצלחה. מסר ברור
[ליצירה]
אממ...
על ויכוח אחד נופל כזה קשר?
הסוף קצת צולע..(וכן תמיד מתעסקים בצדדים החיוביים והרומנטיים של הקשר ולא מתייחסים גם לצדדים הקשים יותר...-אבל האם זה מה שיגרום להתנתקות בין הרחפן ועלמת החן?!)
[ליצירה]
אכן תמו עיתות הנדודים..
זה קורה לכל אחד..אפילו ל"נודד" כמוך..
אהבתי,
הייתי משפרת קצת בשורות האחרונות,כשחזרת על המילה "נפשנו":
פנינת שלוה, מרגוע _לנפשנו
מדרך נדודים אותה הותרנו מאחור,
לכשמצאנו את שלוות _נפשנו.
זה מפספס קצת את התגלגלות השיר וזרימתו...
ב"הצלחה בהשתקעות..
[ליצירה]
רעיון חזק!
הסוגריים קצת הפריעו לי..
אולי כדאי לחשוב על דרך לכתוב את (נוסע בקברו) בלי הסוגריים לשם הזרימה..
(ובדיוק קראתי לא מזמן על ענבל פרלמוטר סולנית המכשופות שמצאה כך את קברה..)