החלודה הפושטת בפנים,
מקשה על צעד ותזוזה עייפים,
ואין כח לכתוב ואין חשק לזוז,
ואין גם רצון לחדש, לשנות
ועיני כסומות לא רואות
לאן לפנות?
וכובד הגוף, וכבלי נשמה
התפרקתי ואני אשמה,
ועולם יפה לרגע קט
ורגע אחריו מדבר שממה
ושנה חדשה מתדפקת על דלת ביתי
"פתחי אחותי"
ואני ישנה,ואין בי חשק לקום,
פשטתי כותנתי איכה אלבשנה?
לחשתי לחור המנעול,
ורציתי לקום ורוצה עודני,
אך אחזו בי כבלי עייפות
מאחותה הקודמת,
רק אל תברחי לי
כבריחת הדוד,
הביני, לחשתי לשנה הקרובה הזאת,
ברכיני, בקשתי מהשנה הנסתרת הזאת
שלא רציתי לחושפה,
ולא פתחתי דלתי,
ותרצתי בעודי עייפה
ועודנה מעברי הפרגוד.
ואולי אפתח ואקום, ואכניס,
ואתמלא בכוחות
לקראת השנה הברוכה הזאת?
תגובות