השעון מצלצל ברחבי העיר,
עת הגיע, הזמן להשכים,
ומי ירצה בעיר שכזו
אפורה וצבועה בנימוס מנוכר
לקום ולחשוב על היום ומחר
לחלום חלומות על ארמון
ומלכה ונסיך מתמרד
וחוזר חלילה הגלגל
לעולם ועד..
הן אפילו רכילות סובבת תמיד
סביב המלכה והיורש שתעמיד,
אך אין זו אלא תחפושת אחת מני רבות
שלבשה לה ארץ עם פנים קודרות
הן לונדון חיכתה לי,צילצל הביג-בן
ולי בך לא היה עיניין וגם אחרי שראיתיך
כבר אין..
תגובות