ואיש לא רואה
ולאיש לא אכפת
הולך ונכרך לו סביב צוארי
חבל דק
מחנק.
מיכל
-
היו שלום ותודה על
הדגים..."
אגב אתם מוזמנים להגיב..אשמח להארות להשתפר...
רק טוב!
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה מאוד! יש לך כתיבה זורמת עם חריזה ובכלל הכל ביחד.. אהבתי מאוד! מיכל. [ליצירה]
- [ליצירה] לוגן לוגן לוגן היקר! באשר לתגובתך ליצירתי ול"פחד שזיהית.." לא הבנתי כ"כ... ברור לי שאני מפחדת שהשליחות שלי לא תוקדש לשם ה'!א-לא לשמי-שאזקוף לי את ההצלחה או לעשות שליחות כי זה "קול" וזה טוב לרזומה(אודה ואבוש שגם מחשבות מעין אלו עלו בי..) אבל בסופו של דבר חשוב לי לכוון שכל פעילות וכל הכנסת אורחים בכל מקום תוקדש לשם קידוש השם... וכדי לעשות זאת ולהצליח בכך נראה לי חשוב לפחד שמא נשכח מאין באנו...(לא עולה בדעתי שום דמות שנטעה בי פחד מפני משהו כזה....) [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ הסיפור של יוסף נשמע לי מוכר... אהבתי כאמור.. שבת של שלום ושימחה הישר מארצות הנכר:) [ליצירה]
- [ליצירה] אכן למוזיקה יש כוחות עצומים.. צלילים אלו טיפות מעולם אחר בלתי נראה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי..חזקי.. כ"כ קשה, כ"כ כואב!!! למען האמת תהיתי לגביך בזמן שהייתי מול החדשות הנוראיות..טוב לדעת שאתה שלם.. בשורות טובות.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה.. אכן יום יבוא ונאמר:חדל הגולה- שבנו לארץ,אם אהובה- תחי הציונות! [ליצירה]
- [ליצירה] מה הינו עושים לולא השיכחה? לולא הייינו שוכחים לא היינו מסוגלים להתעלות על עצמנו ולהמשיך להתקדם.למרות שבהחלט לא תזיק לנו "הגיגית"כמו של דמבלדור... כתיבה יפה.אתה בחור מוכשר.. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ? תמוהה...קשה עלי המשפט הזה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!!!!! מ-ע-ו-ל-ה!!אהבתי ממש!הכתיבה,העדינות,התיאור,הרכות..הים... [ליצירה]
- [ליצירה] גיל שלום גיל! באשר לתגובתך..(מצטערת על התשובה המאוחרת..האוקראינים ניתקו לנו את האינטרטנט....) ולאנשים ולנשים היפות בארץ, א.אני לא באה מנקודת מבט אובייקטיבית ואין לי עיניין בה,זה לא מאמר מדעי. ב.השימחה שאני מתכוונת אליה אינה שימחת חיים של פאבים בלונדון,יש שימחה ויש שמחה,(וזה חלק מעיניינו של חודש אדר..ממש אקטואלי,) ג.היופי שאני מדברת עליו אינו יופי תלוי טיפוח, או יופי נשי מנקודת מבט ראשונית ושטחית וחיצונית.. ועכשיו למה כן התכוונתי...: א.אני באה מנקודת מבט של צבירת נסיון,מהשהות שלי בנכר וממה שהספקתי לראות פה ובאופן ישיר כמעט אני משווה את הכל למוכר לי מקודם מהארץ- שאני תמיד אהיה משוחדת לטובתה... ראיתי בנות חו"ל, יהודיות וגויות וראיתי את ההבדל שבניצוץ שבעיניים,ראיתי את הטיפוח והתלות האיומה והשיעבוד הנורא הזה לטיפוח פיזי ולתלות חברתית, וראיתי והכרתי את חברות שלי הארציות, בעלות יופי טבעי ואמיתי הרבה לפני המייק אפ,וגם אחריו, הכרתי את שימחת החיים והזרימה עם הטבע של בנות הארץ, אני בעד שבחורה תהיה מטופחת,אבל גם בעד שהיא תרגיש בחופשיות להיות עצמה. ומה לעשות גם הגעגועים לחברות שלי תופסים חלק... ב.ראיתי שמחת פאבים עוד בארץ (נעים מאוד אני תל אביבית...) וראיתי שימחתורה\ מצווה, שמחה טבעית, הרגשתי שמחה שאחרי ששומעים בשורה טובה (כמו שקרה לי היום)ואחרי שעושים מעשה טוב, ראיתי אנשים ששמחים עם עצמם ולו רק לפי העיניים וראיתי אנשים שמשועבדים למוסכמות החברה שהם כבולים אליה... ג.נראה לי שאת נושא המטופחות הבהרתי כבר בא'.. מה גם שלפי דעתי - מבחינתי גם זקנה בת 90 יכולה להיות יפה... השאלה היא אם מסתכלים מנקודת מבט רציונלית עובדתית בלבד- בעיניים שטחיות- רק מה שאני רואה קיים, או ב"עיני משיח"- עיניים עמוקות יותר...שרואות את העיניינים לעומק ולא כפשוטם.. ובאשר לאנגלים - שוב, איני מזלזלת,(אני עדיין נוטרת להם קצת על תקופת המנדט פה...) אני ראיתי את הציבור הקפוא יותר (גם מהגשם והרוח:) אבל גם מפאת הנימוסים וההליכות- אותי זה קצת מרחיק... מובן שאני גם לא מצודדתבללכת מכות מרוב חום ואהבה...אבל עדיין...אם כבר אז חום.. רק טוב. מיכל עכשיו,קייב. [ליצירה]
