אשרי האישה
אשר הלכה בעצת לבה
כעץ שתול על פלגי מים
בנשמתו חפצה
ואותו הגתה
יומם
וליל
מקוללת האישה
אשר פריה נתן ברחמה
עיניה נבלו
נותרה בגפה
עת נדף כמוץ ברוח
בדרך חטאים
אל מושב ליצים
אשרי האישה
אשר לא קמה
על רַעים במשפט
שבה אל עדת צדיקים
לחפש חיים אחרים
על פניו
© לימור דיין – כל הזכויות שמורות
תגובות