היא אמרה לי

שאני זכיתי להיות בין אלו,

שהחיים עוברים בתוכם,

נעים ונדים בין פסגות לתהומות,

בין אלו הסוערים למשמע נפץ נשמה

לפני בוא הרעם, המרעיש בעוצמה

זכיתי להיות בין אלו שחווים את מכת הברק,

שמכים אותה בעצמם,בתוכם

עד זוב דם

זכיתי להיות כנהר השוצף,

המביא חיים

ומתרסק אל הסלעים,

ומתפרץ מעומקים.

סוג של טיפוס כזה,

נודד בעולמות  משלו,

מרגיש כל זיז קרקע יציבה,

מחפש משמעות לקיום,

לאהבה.

לא כולם בעלי לבטים כמו שלך,

היא אמרה לי,

זה סוג מסויים,

אחד ממרכיביו של עולם,

לא הכל  חשוך, ישנו גם אור,

זכית,

שבך בחרו החיים לעבור.