ובכן עד עכשיו לא נכתב הפרק –לא בגלל שלאהיה על מה לספר-לצערכם ההפך הוא הנכון-פשוט לא היה זמן מרוב דברים..
הפרק הקודם הסתיים בערב הנסיעה שלנו עםבנות חב"ד ל"מסע ברברי צדיקים"..
אכן ולד הגיע החמיא לנו על הדג והוסיף מיונז...אחריזמן התחלנו להתארגן ויצאנו לתפוס מונית כאשר על כל אחת תיק גב רגיל+ תיק גדול של"האגודה"...התוכנית במקור היתה לנסוע במונית שירות וכזו לא באה הושטנו אתהיד לתפוס מונית...תוך שניות מרגע הושטת היד נעצרה לידנו מ(כ)ונית משנות התרמפ"פועם נהג אוקראיני טהור שבקושי יודע רוסית..ואנחנו מרוב לחץ להגיע בזמן הסכמנו לנסועבטרנטה.. אמרנו לו שאנחנו צריכות לרחוב "גורקובה" והוא שואל-"טוב אזנוסעים ל"הורהובה"? אנחנו התעקשנו על גורקובה שבתירגום לאוקראינית (אני עדייןטוענת שזה רוסית מקולקלת..) זה "הורהובה"...תוך כדי נסיעה האוטו קיפצץ והזקןיצא כל פעם לחבר איזה כבלים במנוע הקידמי... באמצע הדרך הוא ביקש מאיתנו את הכסף בהקדםכדי למלא דלק כי האוטו כבר לא הצליח אפילו להתניע...אחרי שהוא מילא דלק נכנס לאוטוהצטלה ואמר תודה לשילוש הקדוש שהחזיר את הרכב לחיים...בדרך הוא שאל את חגית אם היאהודית-אז חגית הינהנה ואמרה ש דא..אז הנהג התחיל לעשות קולות ותנועות שהוא למד מסרטיםהודיים...ואמר שהוא נורא אוהב סרטים הודים..
לפני שיצאנו הוא שאל גם אותי אם הייתי בהודואז הסברתי בסלנות שחגית באה אלי עכשיו ואני אטוס אליה להודו אחר כך..
סוף כל סוף הגענו לדירה של בנות חב"ד..שםפגשנו עוד 20 בנות נוספות ששליחות ברחבי אוקראינה..אט אט ניסינו לברר איך קוראים לכלאחת..לא היה קשה מדי לזכור כש18 מהן עונות לשם הנדיר "חיה-מושקא..."אחרישעה ההסעה הגיעה וכל "החיות- מושקות" החלו לרדת למטה ברגל 5 קומות..(ככהזה כשלפני זה הן ניסו לעלות במעלית והיא נתקעה ושבקה חיים אחרי 20 בנות חב"ד מלאותחיים שניסו להידחס שם..) למטה חיכה לנו מיניבוס ל20 מקומות-נסו לתאר לעצמכם את ההלםעל פניו של הנהג האוקראיני שלא הבין מאיפה זה נחת עליו-20+ בנות ל20 מקומות+מזוודהתיקענק לכל אחת ותא מטען בקושי קיים...ככה זה כשעובדים חב"דניקים-חוויה לכל גוי...לבסוףאחרי שדחסנו הכל במעבר הצר במיניבוס ובתא מטען
יצאנו לדרך..בדרך אספנו עוד 3 חיות-מושקות..אחרישעתיים הגענו למכללת בנות בזיטומיר-שם פגשנו עוד בנות _נחשו איך קראו להן –היו שתייםבשם מוסי ושרונה לריענון.. אחרי שימחת המפגש (תארו לכם פגישת מחזור בחו"ל לטיולשל 4 ימים..)
איכשהו נדחסנו בכיתות על מזרנים מעופשיםוהלכנו לישון ב2 בלילה...
בבוקר קמנו ב6-ת'אמת לפני כי גם היה קר...ונסענו(הפעם בהסעה גדולה) לזריצ'ני-עיירה ליד ז'יטומיר שחב"ד קנו את כולה,
שם אכלנו ארוחת בוקר ונסענו לברדיצ'ב- עצרנובכניסה לבית הקברות היהודי,מזג אויר של אחרי גשם-הכל רטוב וירוק..
וכך שמנו פעמנו לעבר מבנה קיברו של סניגורםשל ישראל-רב לוי יצחק זצ"ל..מה אומר...מדהים!!איזה עוצמה...איכשהו פשוט מרגישיםאת העוצמה של האדם,את הצדיקות והקדושה...אח"כ נסענו לשיחה עם שליחת חב"דבברדיצ'ב ואחרי זה שעתיים וחצי נסיעה למז'יבוז...הבעש"ט הקדוש,בהתחלה נכנסו לביתהכנסת לארוחת צהריים,ואח"כ המשכנו לציון הקבר..גם שם בית הקברות מלא קברים עתיקיםעם ציורים עליהם-וחגית ואני בגלל שעברנו שבוע קודם לכן השתלמות עם יחידה על קברים והציוריםומשמעותם-ממש התלהבנו _(תודה לטובה פרלמוטר),תפילת מנחה אצל הבע"שט..שוב וואו!!!
אחרי התפילה (והתוספות של כל אחת אישית)עשינו "התועדות חסידית" ניגון כלשהו משהו שהמילים שלו זה "אי אייי אייאי.." אחרי כן איך שיצאנו גילינו מחוץ לבית קברות שוק מזכרות שהוקם ממש בזמן שהותנו בציון קבר...שםכמובן קנינו כל מני שטויות (זה יותר זול מקייב...)הצטלמנו עם המוכרת ..אח"כ המשכנולבית מדרש המשוחזר של הבע"שט...כל הבנות נעמדו על רקע בית המדרש לתמונה של כולם..22"חיות מושקות" ו8 נספחות..כאשר 2 מתוכן בכלל לא חב"דניקיות ה' ירחם...אחכנכנסנו, במקום עמד ריח של עץ ישן,עדיין מתפללים שם אני מניחה..חגית ואני פצחנו בלימודפרקי אבות, פרקי תהילים וכ'ו..לפני היציאה-אי אפשר בלי התועדות'...כשהגיע הזמן לצאתמשם- פשוט היה מדהים להסתכל על הנוף הכפרי הזה-שכאילו לא השתנה ב250 שנים האחרונותופשוט אפשר לראות את הבע"שט עולה לעגלהעם המון חסידים (משו בסגנון המיניבוס והחסידות שלנו..) ונוסע לבקר איזה יהודי בכפרנידח...
עלינו על האוטובוס לעוד 3 שעות נסיע לאניפולי..
הגענו ב7וחצי בערך-בחוץ חושך גמור-כנראהשהחשמל עוד לא הגיע לאניפולי...וכמו לכל חיסרון יש גם יתרון-בחיים לא ראיתי שמים כאלו!!!!(עםכל הרחפנות שלי בהם)מיליון כוכבים ענקיים וזורחים..אפשר היה לראות את ביל החלב ממש(אנילא באמת מבינה בזה אבל זה נראה קצת כמו בספרים..)ואנחנו התחלנו לבוסס בבוץ ובחושך בעקבותאיליה המדריך לכיוון בית הקברות..בכניסה חיכו לנו כל מיני ילדים מקומיים שניסו להפחידאותנו...וככה הגענו בעלטה מוחלטת למבנה...
גם המגיד ממזריטש קבור שם אבל עליו אנייודעת פחות..אבל רב ושא.או-זה פשוט רב זושא-תמיד התחברתי אליו- מכל הסיפורים..-פתאוםכל הסיפורי חסידים קמים לתחיה...שם סיימנו בתפילת ערבית ובהתועדות נוספת..כשיצאתי חגיתעמדה ליד יוכי ואיזה פושטק אוקראיני בן10 ניסה להפחיד אותם בצורה מגוחכת עד דמעות עדשסשלב מסויים לחגית נמאס ממנו והיא תפסה אותו באיזה אחיזה מיוחדת והפילה אותה לארץ..(ובכללמה ילדים עושים בבית קברות ובלילה בפרט?!?!)
בסביבות 12 בלילה הגענו חזרה לזריצ'ני לארוחתערב והמשכנו לז'יטומיר לעו לילה על המזרון ליד ההסקה.. יום שישי בבוקר היה די רגוע-התחלקנו לשתי קבוצות-15 בנות כל קבוצה+-, במטרה להקל על העומס במקלחות במקוה! שזה אומרככה-15(שעתיים) ל2מיקלחות= בפועל ל 5 דקותלבת למקלחת של שבת..אח"כ הגיעו עוד15 בנות לעוד שעה וחצי..
שזה משאיר לכל אחת 3 דקות-כאשר תמיד ישמשסופרת מאחורי הדלת..ובשעה13:00 מתחיל התור של הבנים...
אח"כ נסענו להחלקרח אבל היה שם עומסוהם שכחו שהזמנו כרטיסים מראש..(באמת הטעות אני תיווכתי והאחראית ממש ממש התנצלה והציעהשנגיע בשבת בבוקר או אולי בשישי בערב ואני נאלצתי להסביר שאנחנו מטיילות פה והתוכניתשלנו מאוד עמוסה ובנויה על שעות...(שינה בשבת תענוג..) אח"כ חזרנו לארוחת צהרייםוהתארגנו של 10 דקות ואז זזנו לבי"כ-ולפנימיה של הבנות המקומיות..שם חיכה לנושולחן ערוך...אחרי השיחה של הרב המקומי,קיבלנו שבת,וכאן חגית ואני גילינו שחב"דניקיםלא שרים שירי שבת-יש ניגונים (לפני דבר תורה,ואחרי ותוך כדי...) וגם שירי קיטנות חב"דאו פה ושם שירים חסידיים...אכן תמוה.. וגם שמענו דבר תורה וחיזוק השליחות כדי להמשיךולעשות "נחת רוח לרבי"-מה אומר- כאן כבר לחשתי והוספתי בינילבין עצמי גםאת הקב"ה..בערב חזרנו לריצפה ולמיזרן...בבוקר התארגנו לתפילה והיתה סעודה עד
הצהריים שאחריה הלכנו להתועדות בבית השליחה..אחרישעלינו איזה 10 קומות ברגל היה איזה שכן-ערס אוקראיני שרצה גם להכנס לבית שיש בו30 בנות..השליחה ניסתה לגרש אותו ואני ניסיתי לעזור לה...ואז הוא התחיל למלמל איומיםשהוא יאסוף חברים מלמטה..אז כאן כבר קראנו לשכן שיוציא אותו...אחרי התועדות וסיפורעל כל אחד מאדמ"ורי חב"ד ירדנו להבדלה וחגית ואני נסענומיד לאסוף פקלאותינוולמונית שירות חזרה לקייב..הגענו הביתה עייפות ומרוצות והתחלנו להכין עוגת ג'לי ליומולדתשל ז'ניה החניך שלנו...ופרשנו למיטה מוצעת על בסיס עץ..
יום ראשון פתחנו בשיעור עברית שבמהלכו סיפרתיעל הטיול שחזרנו ממנו ועל הצדיקים ואח"כ גלשתי לרב שלמה קרליבך
ואז כבר שמתי דיסק שלו ולמדנו את"דוד מלך ישראל, של הרב קרליבך-היה משעשע ומהנה במיוחד.. בסניף העברנו על שיתוףפעולה ולבסוף הצגנו תיאטרון בובות של אליעזר והגזר וסיכמנו עם סלט גזר טעים להפליא(מחמאות לטבחים-חגית וז'ניה..)אח"כ הגשנו לז'ניה את העוגה הכי ג'לית שאפשר-2 צבעיםומפוזרות עליה סוכריות טופי חלב בעטיפות (זה לא רק נשמע מזעזע זה גם נראה ככה!!-אבלהטעם היה טוב...) אח"כ תיכננו על מוזיאון המים-אבל זה לא יצא לפועל,אז פשוט הזמנואת ולד וז'ניה לארוחת צהריים ותוך כדי שכחתי את הפלאפון במדרשה..בערב כבר התחלנו לעבודעל יום שני-חוזרים ללימודים...יום שני-בערב הלכנו לסטארס ושם ארקדי-אב הבית של המדרשהסיפר את כל קורותיו עם הפלאפון שלי...
זה התחיל עוד מהלילה שהוא צפה בטלויזיהעל הספה בסניף ואני במקביל תהיתי איפה הפלאפון אז צלצלתי אליו..
ארקדי לא מבין מאיפה המוזיקה באה..והואהסיק שזה מהטמבלויזיה..אז הוא החילף ערוץ והמוזיקה הפסיקה...
למחרת-יום שני ב8 בבוקר צלצול..ארקדי לאמבין מאיפה בא לו הדבר על הבוקר..מחפש ומחפש,מזיז את הספה ומוצא את המכשיר המטרטר..ועונהלמרכזנית ששואלת אם הוא הזמין מונית לרחוב שאנחנו גרות בו..שכן וזה בסדר..וככה כל היום..
אנה מתקשרת ולא מבינה מי עונה לה..וכל פעםשהיא התקשרה אמרה שזה טעות וניתקה..בנוסף גם דינה דובדבני התקשרה מהארץ..והסיקה שהמכשירכנראה נגנב..קיצור-עבר עליו יום מעניין..אחרי שהוא החזיר לי את הפלאפון,,יצאנו לאנהלישיבה שם אנה אמרה לנו שדניאלה הסגנית מנהל קצת עצבנית עלינו ואנחנו לא הבנו למה-(אח"כהסתבר שרוב הסיכויים שזה בגלל הפרקים שאני שולחת ועד עכשיו שלחתי גם לסוכנות והם העירולה משהו לגבי ההשתתפות של בהכנת הטקה רבין...אבל מעכשיו אני כבר לא שולחת..אבל זה עדייןבאסה שדניאלה התעצבנה עלינו...) ובישיבה אצל אנה גם הסתבר שיום רביעי מ13:00עד18:00 יש לנו ולכל המורים השליחים השתלמות-ואנחנו קבענו מסיבת ר"ח לסטארס שלנואצלנו בבית..ואין מצב לשחרור כי גם ככה דניאלה עצבנית עלינו.. ואני גם החלטתי להפטרמאחת השליחויות שהוטלה עלי-להעביר תרופות לאח של חברה של אמא יקרה שלי-שהסתבר שהואממש ממש ממש עשיר..אז צילצלתי אליו וסיכמנו שהוא ישלח את הנהג שלו מחר בסביבות 7וחציוהעברתי לו את המספר שלי..יום שלישי איכשהו בהמון סיעתא דשמיא דיברנו עם דניאלה וסידרנואת העינינים-שחרור עדיין לא קיבלנו...היה לנו יום ממש לחוץ ועמוס,בר מצווה,סביבה לימודיתשיעורים וכ'ו..
הגענו הביתה אחרי פקק של שעה+, שמנו אתהדברים ויצאנו להביא כלים חד"פ מהמדרשה,שם פגשנו את אלישע וולד וכמעט בכינו להםעל זה שדניאלה כעסה עלינו,שמחר סטארס ואנחנו מחויבות להגיע להשתלמות,ושבדיוק עכשיו נזכרנו שב8 אנחנו גם צריכותלהיות במסעדה לפגישה שלפני השתלמות...ואנחנו לא מספיקות כלום וכועסים עלינו למרות שלאעשינו כלום... אז אלישע שאל אם כועסים עלינו כי אנחנו לא עושות כלום בבצפר...ולד איכשהועודד אותנו-גם לו היה יום זיפת
כי לא אישרו לו ויזה ללונדון לסמינריוןוככה הוא לא יוכל לטייל שם ולטוס משם לונציה..אה-וגם קבענו עם רעיה ואלישע לשבת עלהפעילות לסטארס ונאלצנו לדחות בגלל המסעדה..אחרי זה הלכנו לסופר לקנות את כל המצרכיםלסטארס ותוך כדי טלפון-הנהג של המיליונר..שכחתי לגמרי והוא כבר מתחת לבית ואנחנו צריכותלהגיע תוך 10 דקות למסעדה...ביקשתי שיחכה עוד קצת..רצנו לקופה שילמנו ורצנו הביתה,העברתילו את התרופות וכמנהג הישראלים שאלתי אם הוא עובר דרך הרחוב של המסעדה..הוא ענה שלאאבל הוא מוכן לקחת אותנו..מה אומר..ביום המטורף הזה היו לנו רבע שעה של שלווה באוטושל מליונרים עם מוזיקה כיפית...במסעדה היה חביב..מרחלי שאחראית עלינו בבצפר חב"דשנשרף שתשחרר אותנו מהבוקר מחר בגלל ההשתלמות וכדי שנספיק להכין הכל..אח"כ יצאנומוקדם יותר וחזרנו לישיבה עם רעיה ואלישע שזה היה בגדר "שפוך חמתך וחוויותיך המבאסות"-זההיה ממש טוב...
יום רביעי קמנו מוקדם וישר התחלנו בבישולים-הכנתבורקס פיצה-שיצא מ-ע-ו-ל-ה,סלטים וירקות,הכנו כבר את הסלון וקבענו עם ולד וגרשון שיגיעולפנינו לבית שלנו לפגוש את האנשים..את הבורקסיםאפינו בתנור של חנקין(רעיה ואלישע..)-הוא יותר משוכלל-לא צריך לזרוק לתוכו גפרוריםבוערים...אח"כ זזנו לסוכנות-להשתלמות. עשיתי טלפונים של לפני שבת ארגון...ההשתלמותהיתה דוקא ממש מעניינת,למדנו הרבה דברים ורעיונות לחנוכה..וחגית ואני עדיין על קוצים(פה היה קטע מעולה-שכל בצפר קיבל לידיו עותק אחד מכל דבר-ואנחנו קיבלנו עותק לעצמנובלבד!ואחד לבנות שירות...) איך שההשתלמות נגמרה טסנו למונית שירות
הגענו הביתה קצת אחרי 6..ולד הכין סלט ביציםוגרשון עמל על מטבוחה..מראה משוב נפש..ומתחילים לטפטף חבר'ה..
אחרי זמן חילקנו אותם לשתי קבוצות-יווניםויהודים-לכל קבוצה היה כתר (ככה לומדים להפוך קבוצה של סטודנטים מלומדים לילדי גנון..)שיחקנו"של מי השורה הזו" והיה מבדר ממש,אח"כ הצגנו דילמות של יהודים בתקופתהמרד והשלטון היווני,(תוך כדי זה נתנאל,שיצאלו להיות בקבוצת היוונים-כל הזמן עודד את קבוצת היהודים ועשה לי ממש בעיות-ולא הסכיםלשתוק..)
בסוף הדילמות העמדנו אותם בהשואת הזמנים..ושהיוםהגבול של תרבות יהודית והתיוונות כמו שאנחנו חיים אותה מאוד דק-במיוחד בגלות...וכאןנתנאל כבר ממש עזר לי וקלט את הקטע..-סה"כ היה נחמד..בסוף קבענו למוצ"ש עםהחבר'ה היותר קשורים אלינו לעשות מסיבת פרידה לגרשון שנוסע לבדוק את הישיבה בגרמניה..(לאידענו מה אנחנו מביאות על עצמנו..) יום חמישי- קבענו לערב נשים במדרשה עם רעיה..תכננועל יצירה אבל לא יצא אז שינינו והוחלט על "ריקודי עם"
בבצפר התאמנו על זה (חגית ניסתה ללמד אותי..)כמובןשבין היתר שיגענו את אנדרי.. הגענו הביתה מותשות וזזנו למדרשה..את שני הריקודים לימדנובסבבה..על השלישי לא הספקנו להתאמן..(לעולם בעקבות השמש) אז כולנו מאחורי חגית,והיאמנסה להזכר לאט לאט בריקוד כשלפתע פורצת בשטף תנועות מוזרות ומהירות..נו טוב..בסוףכולנו נהננו ממש-ובשביל חגית ובשבילי זו היתה אחלה התפרקות אחרי השבוע הזה...
יום שישי..בגלל שלא היינו בחב"ד ביוםרביעי אז השלמנו יום שישי..חזרנו הביתה ישר להתארגנות מתוך תכנון ששבת ב4 וחצי..ב4חגית שאלה את אלישע מתי בדיוק שבת-והוא אמר שעוד 5 דקות...הלחמניות רק נכנסו לתנור...ואנילמקלחת..
אם שבת שעברה היו לנו 3 דקות אז עכשיו היתהדקה..
איכשו הספקנו..ויצאנו לדרך... ערב שבת הינואצל שיטרית..ובבוקר היינו עם רעיה והזמנו את סווטה מהבית כנסת..
מוצ"ש סידרנו הכל לקראת בוא החבר'הלמסיבה לגרשון...ראשונה הגיעה אלונה..אח"כ בא ולד מחזיק 3 בקבוקי ענק של 2ליטרכל אחד מלאים בירה!!!!בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע...אני מרוב לחץ צעקתי: חגגגגגגגגגגגגגגגגייייייייייתתתתתתתתתתתתתתתתתתת!!!!!!!!הםהשתגעו!!!!!!!!!!!אתה לא מכניס את זה לפה...
אבל כבר היה מאוחר והבירה נחה במקרר שלנו..אחריכמה זמן הגיע גרשון..נעמד ליד השיש ולידו-ליטר וודקא!!!
אני החלטתי-שעד כאן!!!אך הפעם פעלתי בשקטובחכמה..ואת הוודקא שמתי במרפסת של המטבח...אחרימספר דקות היא נמצאה כבר במקפיא..אז היא עברה לארגז ציוד בסלון..וחזרה למקפיא...סופהשנשארה שלמה עד ללכתם במיקרוגל...
במקביל הכנו פיצה-מלוואח והגשנו על חד פעמיאבל כשחגית ראתה שהיא מנצחת את ולד בשש-בש והם התערבו על שטיפת כלים-אז חיש קל החלפנוהכל לכלים אמיתיים...וגם הבהרנו לו שאנחנו ממחזרות חד"פ..
אחרי האוכל הסברנו להם שברגעים אלו ממשיש בארץ שבת ארגון ואנחנו רחוקות מכל החברים שלנו ואנחנו איתם ..אז הם חייבים לעשותלנו הצגה...זה לא הלך כ"כ..באוכל,הם שתו בירה (_בעע זה מסריח.)ול ולד נשפך עלהספה-ישר חגית נתנה בו קול צעקה רמה...החרמנו בקבוק אחד..לבסוף הם הלכו-זה היה מתיש..(והבירהדוחה...הריח..אל דאגה לא טעמתי על אף ההצעות...)וחגית ואני סידרנו והלכנו לישון..
בבוקר יום ראשון פקחנו את העיניים לנוףמלא שלג-מרבד לבן נפרש על קייב...וצריך להתארגן לשיעור עברית..שהיה ב"ה מוצלחוכיפי,אח"כ חיכינו לחניכים שיבואו בשלג,באה אחת ועשינו איתה אוריגמי..אח"כהלכנו הביתה לאכול ולתכנן..ובערב יצאנו לשיטרית-שם פגשנו למטה את אנה והילדים ונסחפנולמלחמת שלג ולנסיעה במזחלת..אח"כ ישבנו על תכנון עבודה ויצאנו בהקדם לרחלי גורדוןלהתועדות ולארוחת יומולדת 19 לחי'הלה..היה ממש טעים ונחמד!
יום שני עבר סבבה..שלג ושלג ושלג...ופחדמוות מלהחליק במדרכה.. יום ג' הכנו את שיעור בר מצווה ודיברנו על הסרט שראינו..ואזשיחקנו את המשחק של "מי אני ומה שמי"-שמנו כתר על אחד הילדים והוא צריך לנחשאיזה דמות יש עליו..
כשהיה "יהושוע"דיברנו על חצייתהירדן וכיבוש הארץ..אחרי שהילדה לא גילתה..שאלתי את הילדים מי היה יהושוע-
התשובות שהיו: א-לוקים,אדו-שם,ישו...............................וזההסביר הכל..ואנחנו הסברנו בחזרה שיהושוע הוא לא ישו ימח שמו ולא א-לוקים..היה לנו גםישב"צ על תכנון המסיבה...וחזרנו לעבוד..אני התחלתי לשבת עם קבוצות של מתחילים-
ילדים שאת הא"ב לא יודעים..ואני פשוטנכנסת לקושי שלהם וזה ממש מתיש את המחשבה!ככה שעד שאנחנו מגיעות הביתה שפוכות אחריפקקים של שעה כבר נגמר רוב היום...אבל אנחנו ישבנו והתחלנו להכין את הדברים לסמינריוןבלונדון..
פתחנו פינת יצירה בבית...
יום רביעי-אנחנו מתחילות את פרוייקט בר-מצווהבשימחה..שם המטבח כשר אז ביקשנו שיכינו לנועוגה..(.."הכל נהפך לפחם")מה אומר מסתבר שיש הבדל מהותי ממש בין בגרות שלכיתה ו' לבגרות של כיתה ז'..היה חביב..רצנו בכל ביה"ס לחפש חידות..הם קיבלו עוגהוהסבר על בר מצווה ואיתם היה לי יותר קשה...הם כיתה יחסית מופרעת והשתדלתי להחזיק אותםקצר...
יום רביעי וחמישי חלפו בנעימים, הקרנו סרטלכיתה השניה בפרוייקט בר מצווה והיו בנות שעמדתי לידן ששיא ההתלהבו שיש בארץ אחת גםמדבר וגם נהר וירק, וגם ערים וגם ממצאים ארכיאולוגים..כל היום התרוצצנו בין הקורפוסיםלשיעורים ולעבודה ולישיבה עם אחת המורות למסורת...לבסוף היתה לנו חצי שעה פנויה אזקנינו לנו שוקולד (פררו רושה וקינדר בואנו..)וישבנו במסדרון והתבטלנו..ובדיוק אז עברהמנהל עם שני אורחים מישראל מטעם "נתיב" שבאו לבדוק את הבצפר..אז המנהל הציגאותנו ואנחנו ניסינו להבהיר שאנחנו לא מתבטלות ככה בד"כ ושזה די חד"פ..
בערב רביעי היינו בשיעור תניא,ובחמישי בערב ולד בא לראות את המצגת של הסניף לסמינריון..שעליהעבדנו כל השבוע וחצי האחרונים..וממש התלהב-גם אנחנו!
יום שישי העמדנו לוח לחודש כסליו-יצא ממשחמוד!!!-עשינו נוף מלא שלג עם בית שיש בו חנוכיה דולקת בחלון-ומזה הסיק אחד התלמידיםשזה קשור לחג המולד ואיחל לי שנה טובה...נו שויין-עוד גוי..
כמובן ששיגענו את אנדרי,וסשה גם...הגענוהביתה התארגנו ויצאנו לשבת בבית של 2 חברות שלנו שנמצאות פה בשליחות במגרת אחרת מש"ל..והןעובדות בבצפר שהקים הרב של קהילת חב"ד פה-הרב אסמן...עד שהגענו,קפאנו ומצאנו..
היה ממש כיף-הן גרות עם עוד מורה צעירהוהבן שלה בבית,ועוד בחורה שמלמדת בשימחה-שזה בית הספר של צעירי חב"ד-יש הבדל-אלתשאלו אותנו.. בערב שבת ובצהריים אכלנו אצלהרב אסמן—בעיקרון באנו לשבת לבית כנסת של חב"ד בשביל הבר מצווה של הבן של דניאלההסגנית...האסמנים גרים בבית בן 100 שנים לפחות,חיברו 3 דירות-ככה שיש להם ארמון בן3 קומות-ענק ומדהים-הקומה האמצעית זה חדר עם שולחן ענק-שולחן שבת שפרוש ל50 אורחיםכל שבת בערך-כל מי שרוצה מוזמן... בהמשך יש מטבח ענק להגשה ולנטילת ידיים..היה ממש חוויתי, לזוג יש 10 ילדים,4הגדולים לומדים בארץ והבכור במוסקבה...ובתכנון עוד ילדים...וכל הזמן הם מארחים ורביםהם בני הבית אצלם...
בבוקר היתה טעימה עם שפע גבינות מהארץ-שדניאלהטרחה לארגן...במוצ"ש ישר נסענו עם המטרו לדירה של הבנות ומשם במטרו למסיבת ברמצווה של הבן של דניאלה-מה אומר היתה בר מצווה מעניינת-מצד אחד חילונית לחלוטין ומצדשני מאוד יהודית-דניאלה ארגנה 2 שולחנות עם אוכל כשר כשבשאר השולחנות האוכל הוא "כושר סטייל"-דתילייט לייט לייט...(ביטויים גלותיים..) היתה מוזיקה יהודית לרוב ןגם הלהקה של הסוכנותרקדה לנו במוזיקה כליזמרית..
זהו לבנתיים..עוד כמה שעות אני טסה ללונדוןל4 ימים לסמינריון בנ"ע..מה אומר-אין כמו ארץ ישראל!!!!
שבוע מעולה לכולם!!
אני הקטנה מארץ נכר.
--
בברכת "לכל מקום שאליו אני הולך אניהולך לארץ ישראל" והמון אהבה
אני,