הים כחול וכך גם השמיים,

מים נושקים מים,

עפיצות עטה עלי,

כאוכלי הנבלות על טרף מת מכבר

אדישות שלווה, אפאתית מה,

הרים המתנשאים אין בם להפחיד

וגם לרגש של שימחה כבר לא נותר שריד

ושביל עם סוף, או בלי

נראה כהבלים,

הכל רגוע ושוקט,

עומד בלי נוע

וכך אני ,

בלי אין בלי יש בי כח

רק עפיצות פה עטה,

היא חשה למקום כבהקדם

לטשטש, ולעזור להרדם,

הים כחול, וכך גם השמיים,

עומדים, נושקים ולא נעים,

כאילו הם, אפילו הם איבדו מהחיים.