הן אצלול במבט בהיר ועמוק

אל תוך מחוזות ילדותי,

אל חופש ודרור,

חלומות בהקיץ,

צחוק מתגלגל מתמימות,

אומץ חסר דאגות

הן ידי מבוגר כפותות למציאות החיים,

ובין לבין מרכין הוא ראשו אל סדן כסוף,

ובין לבין ירים ראשו אל מחוזות ילדות אובדת עתיקה,

 אל חלומות ותיקים  ,שאיפות מתוקות מלחמות עמוקות

עקרונות כה ברורים,

ואז

 יורכן הראש אל בין האזיקים

בידה האימתנית של מציאות אנושית,

שלא יעז חלילה לנסות ולחשוב

ולנשום  ולפעול לפי צו נשמתו

לנסות להשתחרר מכבלי מציאות נורמטיבית

להפליג באופק חלומות, לעלות על הרי אמיתות

לפרוץ את גבולות הבגרות.

לשמור על הילדות.