אני אקום,
אנער את אבק הזכרונות מעליי
אזקוף את גבי, איישר את רגליי
ואכין את עצמי לדרך חדשה.
אני אקום,
אנגב את הדמעה,
ארוקן את התיק
שלא יכביד על המסע
מה היה כבר נעשה.
אני אקום,
אמשיך לצעוד בשביל חיי
אזקוף ראשי
ולא אביט מאחוריי.
מיכל
-
היו שלום ותודה על
הדגים..."
אגב אתם מוזמנים להגיב..אשמח להארות להשתפר...
רק טוב!
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי תל אביב כמה שאת חסרה לי!!!! תמונה יפיפיה ומעוררת געגוע אל הבית.. תודה! (מתל אביבית שאוהבת את תל אביב..) [ליצירה]
- [ליצירה] בתור חמשוש.. יש לך גם סיבה טובה לקחת תחיים באיזי...תהנה מכל רגע... העתיד גדול..אתה לא יודע איפה תמצא את עצמך בעוד כמה שנים... [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ'.. כאב וכואב...מקוה שאין הכונה לגידול אמיתי ...... כתוב טוב...(עובדה שכאב)אולי דוקא משום הפשטות והישירות שבו.. [ליצירה]
- [ליצירה] הרגשה מוכרת.. החכמה היא לא "לשרוד"להגיע לסוף באחרוני הכוחות, ולומר-עברנו גם את זאת,למרות הרצון המובן של לשרוד בזה העולם,אפשר לנסות פשוט כל רגע של חיים לייעל לחיות ולהנות,ולא להתעסק במחשבות של סרק על הסוף שבו נאמר-סוף סוף-עברנו גם את זה-השאלה היא איך עברנו ואיך יכולנו לעבור.. אהבתי.. רק טוב! מיכל [ליצירה]
- [ליצירה] גיל שלום גיל! באשר לתגובתך..(מצטערת על התשובה המאוחרת..האוקראינים ניתקו לנו את האינטרטנט....) ולאנשים ולנשים היפות בארץ, א.אני לא באה מנקודת מבט אובייקטיבית ואין לי עיניין בה,זה לא מאמר מדעי. ב.השימחה שאני מתכוונת אליה אינה שימחת חיים של פאבים בלונדון,יש שימחה ויש שמחה,(וזה חלק מעיניינו של חודש אדר..ממש אקטואלי,) ג.היופי שאני מדברת עליו אינו יופי תלוי טיפוח, או יופי נשי מנקודת מבט ראשונית ושטחית וחיצונית.. ועכשיו למה כן התכוונתי...: א.אני באה מנקודת מבט של צבירת נסיון,מהשהות שלי בנכר וממה שהספקתי לראות פה ובאופן ישיר כמעט אני משווה את הכל למוכר לי מקודם מהארץ- שאני תמיד אהיה משוחדת לטובתה... ראיתי בנות חו"ל, יהודיות וגויות וראיתי את ההבדל שבניצוץ שבעיניים,ראיתי את הטיפוח והתלות האיומה והשיעבוד הנורא הזה לטיפוח פיזי ולתלות חברתית, וראיתי והכרתי את חברות שלי הארציות, בעלות יופי טבעי ואמיתי הרבה לפני המייק אפ,וגם אחריו, הכרתי את שימחת החיים והזרימה עם הטבע של בנות הארץ, אני בעד שבחורה תהיה מטופחת,אבל גם בעד שהיא תרגיש בחופשיות להיות עצמה. ומה לעשות גם הגעגועים לחברות שלי תופסים חלק... ב.ראיתי שמחת פאבים עוד בארץ (נעים מאוד אני תל אביבית...) וראיתי שימחתורה\ מצווה, שמחה טבעית, הרגשתי שמחה שאחרי ששומעים בשורה טובה (כמו שקרה לי היום)ואחרי שעושים מעשה טוב, ראיתי אנשים ששמחים עם עצמם ולו רק לפי העיניים וראיתי אנשים שמשועבדים למוסכמות החברה שהם כבולים אליה... ג.נראה לי שאת נושא המטופחות הבהרתי כבר בא'.. מה גם שלפי דעתי - מבחינתי גם זקנה בת 90 יכולה להיות יפה... השאלה היא אם מסתכלים מנקודת מבט רציונלית עובדתית בלבד- בעיניים שטחיות- רק מה שאני רואה קיים, או ב"עיני משיח"- עיניים עמוקות יותר...שרואות את העיניינים לעומק ולא כפשוטם.. ובאשר לאנגלים - שוב, איני מזלזלת,(אני עדיין נוטרת להם קצת על תקופת המנדט פה...) אני ראיתי את הציבור הקפוא יותר (גם מהגשם והרוח:) אבל גם מפאת הנימוסים וההליכות- אותי זה קצת מרחיק... מובן שאני גם לא מצודדתבללכת מכות מרוב חום ואהבה...אבל עדיין...אם כבר אז חום.. רק טוב. מיכל עכשיו,קייב. [ליצירה]
- [ליצירה] so u can start love...i promiss u fill better... [ליצירה]
- [ליצירה] הציור יפה ממש... אני לא יודעת אם המבט רציני..יש בו משהו לא מבין "מה?תסבירו לי..." או משהו קצת מתנשא...של "מה לא ברור פה?" או "מה הולך פה?!," [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... אל יאוש טליה..סוף דבר שיתאחו המיתרים, ועוד נזמזם ניגונים שמחים-לכל אחד יש תקופות של יאוש-אך סוף העיניין להפתר בשימחה... [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה מהממת הזרימה של השירה, העומק, החדות, הצמרמורת המעבירה את התחושה וממש מכניסה לאוירת ט"ו באב של ימי קדם...מהמם! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ועוצמתי.. אכן קשה להגיע לפסגת שאיפותינו-אך לא הפסגה היא העיקר כי אם הדרך עד אליה מאיימת וקשה להשגה ככל שתראה.. השבר והבניה והרצון.. אהבתי.. [ליצירה]
