[ליצירה]
וואי, איך התגעגעתי לשירים..(ולצורה בכללי..)
החרוזים בכוונה מחולקים בצורה כזאת?
"רוח ערב שקטה מלטפת פנים
אוספת. מלקטת את כל השברים
ונועלת היטב בתוך קופסת הלב"
אהבתי.
[ליצירה]
לא הייתי פה מזמן
ובאופן אבסורדי אני מוכרחה לומר שהיה נעים לחזור לפה עם "סיפתח" כזה:-)
מאד יפה, ונוגע. כמו שרק אתה יודע!
כל פעם מחדש אני מגלה ומופתעת {ומוחמאת} מכך שאנו, כנראה, כותבים מאותו מקום {רק שאתה מבטא את זה באופן מוצלח הרבה יותר, יש לך המון כשרון ביחס אלי!}.
רק תזכור, הלב נפתח כשאתה בוחר בכך!
רק שמחה משה יקר!
שתמיד יהיה טוב, ורק כך!
[ליצירה]
אכן, לצערנו היו גם כאלה בחורף.
נזכרת במלחמת המפרץ הראשונה, אמצע ינואר, גשם,
נופלים טילים ראשונים עלינו. כשיצאנו החוצה לאחר הראשון, הגשם שהחל לרדת בטפטוף נדמה היה כאילו
אותו חומר מסוכן התפזר באוויר מהטיל שהתפוצץ לא רחוק מאתנו.
בררררררררר.
[ליצירה]
נצח יקר!
תחושה כל כך מוכרת...
יש תקופות של יובש ויש תקופות פוריות, ככה זה אצל יוצר.
גרמת לי להזדהות עם השיר הזה, יש פעמים שאני גם מרגישה בלומה, דף אחר דף נזרק ולא יוצא דבר...
שנה טובה ומתוקה!
מוריה.
[ליצירה]
זה תיאור יפה ונכון. כי בשעה של כאב גדול כמו למשל בשדה קרב- הפרחים הם לגמרי איזוטריים, וקשה להאחז בהם ולשמוח. קשה להנות מדברים יפים כשמאוד כואב בפנים. ואז בא תהליך, עובר זמן, עוברים מים בנחל, ואפשר שוב להנות מכל מה שיש מסביב.
אבל למה שיר על כאב עכשיו פתאום? קרה משהו ח"ו?
[ליצירה]
אל יאוש ילדה, ותזכרי שאם את במצב של חושך גדול תזכרי שזה רגע קט, ממש עוד מעט עד שיגיע האור הגדול. "תמיד חשוך לפני עלות השחר" (נגד הרוח, שלום חנוך)
[ליצירה]
מקסים! אהבתי! אני כ"כ מאמין בזה שבאהבה לא צריך רק לדבר ואפשר גם לשתוק ( גם לי יש כמה שירים שמדברים (שותקים) על זה) אך אם זאת צרמה לי קצת השורה האחרונה. במקום "לשתוק את האהבה" הייתי משנה ל "לשתוק באהבה" אך זו דעתי האישית בלבד. בכל מקרה תודה לך!
[ליצירה]
יפה מאוד
נסיון יפה לכתוב בסגנון אחר . שיר יפה רק לדעתי זקוק הוא עוד לליטוש קל והוא יהיה ממש יפה.. לא שהוא לא יפה עכשיו אבל עוד נגיעה אחת רכה חסרה...