[ליצירה]
וואי, איך התגעגעתי לשירים..(ולצורה בכללי..)
החרוזים בכוונה מחולקים בצורה כזאת?
"רוח ערב שקטה מלטפת פנים
אוספת. מלקטת את כל השברים
ונועלת היטב בתוך קופסת הלב"
אהבתי.
[ליצירה]
לא הייתי פה מזמן
ובאופן אבסורדי אני מוכרחה לומר שהיה נעים לחזור לפה עם "סיפתח" כזה:-)
מאד יפה, ונוגע. כמו שרק אתה יודע!
כל פעם מחדש אני מגלה ומופתעת {ומוחמאת} מכך שאנו, כנראה, כותבים מאותו מקום {רק שאתה מבטא את זה באופן מוצלח הרבה יותר, יש לך המון כשרון ביחס אלי!}.
רק תזכור, הלב נפתח כשאתה בוחר בכך!
רק שמחה משה יקר!
שתמיד יהיה טוב, ורק כך!
[ליצירה]
אכן, לצערנו היו גם כאלה בחורף.
נזכרת במלחמת המפרץ הראשונה, אמצע ינואר, גשם,
נופלים טילים ראשונים עלינו. כשיצאנו החוצה לאחר הראשון, הגשם שהחל לרדת בטפטוף נדמה היה כאילו
אותו חומר מסוכן התפזר באוויר מהטיל שהתפוצץ לא רחוק מאתנו.
בררררררררר.
[ליצירה]
נצח יקר!
תחושה כל כך מוכרת...
יש תקופות של יובש ויש תקופות פוריות, ככה זה אצל יוצר.
גרמת לי להזדהות עם השיר הזה, יש פעמים שאני גם מרגישה בלומה, דף אחר דף נזרק ולא יוצא דבר...
שנה טובה ומתוקה!
מוריה.
[ליצירה]
זה תיאור יפה ונכון. כי בשעה של כאב גדול כמו למשל בשדה קרב- הפרחים הם לגמרי איזוטריים, וקשה להאחז בהם ולשמוח. קשה להנות מדברים יפים כשמאוד כואב בפנים. ואז בא תהליך, עובר זמן, עוברים מים בנחל, ואפשר שוב להנות מכל מה שיש מסביב.
אבל למה שיר על כאב עכשיו פתאום? קרה משהו ח"ו?
[ליצירה]
כמו שאמר רבי נחמן מברסלב: "אין יאוש בעולם כלל" הקב"ה מביא לנו כל מיני מבחנים בעולם הזה, לעיתים קשים מאוד, במטרה שנלך איתו באש ובמים. ואז לפעמים מתוך היאוש צומחת לה התקוה.
[ליצירה]
ואיי פשוט מדהים , ממש אהבתי אבל ממש.
הזכיר לי את שירו של חיים חפר "עדיין מחכה לך".
אם תרצי אשלח לך את השיר ואת מילותיו...
המשך יומדהים :)
"לנצח אנגנך"
[ליצירה]
אמלי יקרה,
אני אגיד לך ת'אמת
אני אוהב את השיר שלי
ככה...
טוב לי עם עצמי,
טוב לי עם הדימויים,
טוב לי עם הכותרת
וטוב לי שיש לי אותך.
שתמיד מחפשת איך לעזור :-)
"לנצח אנגנך"
[ליצירה]
משה טרופה היקר!!!
תודה על תגובתך החכמה והמעמיקה כים...
השיר הנ"ל הוא אחד משירים הראשונים
שכתבתי. מאז עברו הרבה מים בנהר
ואני חושב שסגנון הכתיבה שלי השתפר
מאוד לטובה...
אשמח אם תקרא את שיריי (אתה לא חייב את כולם)
וותתן את דעתך...
תודה :)
[ליצירה]
מוריה ושייקוש יקיריי! אין ספק שלסלוח זו גבורה נעלת ביותר אך יש אנשים (מפלצות) שלא ראוי שאנו נסלח להם או נבקש עליהם סליחה... יש שופט למעלה שרואה הכל ועל מפלצות כאלה בעיניי אין לבקש עליהם סליחה ולסנגר עליהם. ולמרות שאני לא אוהב להשוות יהודים לנאצים. האם נגיד איכמן היה מבקש סליחה היינו סולחים לו? מה שאני מנסה להגיד שיש אנשים שלא ראויים שאנו נסלח להם, ואנו צריכים להשאיר את זה לאלוהים להחליט...