[ליצירה]
וואי, איך התגעגעתי לשירים..(ולצורה בכללי..)
החרוזים בכוונה מחולקים בצורה כזאת?
"רוח ערב שקטה מלטפת פנים
אוספת. מלקטת את כל השברים
ונועלת היטב בתוך קופסת הלב"
אהבתי.
[ליצירה]
לא הייתי פה מזמן
ובאופן אבסורדי אני מוכרחה לומר שהיה נעים לחזור לפה עם "סיפתח" כזה:-)
מאד יפה, ונוגע. כמו שרק אתה יודע!
כל פעם מחדש אני מגלה ומופתעת {ומוחמאת} מכך שאנו, כנראה, כותבים מאותו מקום {רק שאתה מבטא את זה באופן מוצלח הרבה יותר, יש לך המון כשרון ביחס אלי!}.
רק תזכור, הלב נפתח כשאתה בוחר בכך!
רק שמחה משה יקר!
שתמיד יהיה טוב, ורק כך!
[ליצירה]
אכן, לצערנו היו גם כאלה בחורף.
נזכרת במלחמת המפרץ הראשונה, אמצע ינואר, גשם,
נופלים טילים ראשונים עלינו. כשיצאנו החוצה לאחר הראשון, הגשם שהחל לרדת בטפטוף נדמה היה כאילו
אותו חומר מסוכן התפזר באוויר מהטיל שהתפוצץ לא רחוק מאתנו.
בררררררררר.
[ליצירה]
נצח יקר!
תחושה כל כך מוכרת...
יש תקופות של יובש ויש תקופות פוריות, ככה זה אצל יוצר.
גרמת לי להזדהות עם השיר הזה, יש פעמים שאני גם מרגישה בלומה, דף אחר דף נזרק ולא יוצא דבר...
שנה טובה ומתוקה!
מוריה.
[ליצירה]
זה תיאור יפה ונכון. כי בשעה של כאב גדול כמו למשל בשדה קרב- הפרחים הם לגמרי איזוטריים, וקשה להאחז בהם ולשמוח. קשה להנות מדברים יפים כשמאוד כואב בפנים. ואז בא תהליך, עובר זמן, עוברים מים בנחל, ואפשר שוב להנות מכל מה שיש מסביב.
אבל למה שיר על כאב עכשיו פתאום? קרה משהו ח"ו?
[ליצירה]
עין שמיים אודמת
ניצן יקירתי...
דבר ראשון יפה לך ששמת לב ש"עין שמיים אודמת"
זה ממגש הכסף.עכשיו את רוצה אסבר למה הכנסתי את זה כאן...
"עין שמיים אודמת במרום ,שוקעת אל ים של דמעות..."
יש לזה משמעות כפולה בעיניי .
האחת: זה כמו שזה נשמע, עין שמייים = השמש. שוקעת אל הים המלוח מדמעות.וכידוע השמש בשעת שקיעה אדומה.
והשניה היא : "עין (שמיים) אודמת שוקעת בים של דמעות." כשבוכים העיניים נהיות אדומות בגלל הדמעות נכון?
בקיצור אני מקוה שהבנת כי זה קצת מסובך להסביר את זה בדפוס ולא במילים...
[ליצירה]
יפה מאוד
נסיון יפה לכתוב בסגנון אחר . שיר יפה רק לדעתי זקוק הוא עוד לליטוש קל והוא יהיה ממש יפה.. לא שהוא לא יפה עכשיו אבל עוד נגיעה אחת רכה חסרה...
[ליצירה]
שרף אח יקר !
ברור שהתפילה לפעמים היא בריחה ממציאות...
אך זה מה שיפה בה, לדעתי. שכל אחד ואחד
מוצא את התפילה האישית שמתחבאת בתוכו. וכולנו
פונים לאל אחד שיאיר לנו את הדרך הארוכה...