[ליצירה]
וואי, איך התגעגעתי לשירים..(ולצורה בכללי..)
החרוזים בכוונה מחולקים בצורה כזאת?
"רוח ערב שקטה מלטפת פנים
אוספת. מלקטת את כל השברים
ונועלת היטב בתוך קופסת הלב"
אהבתי.
[ליצירה]
לא הייתי פה מזמן
ובאופן אבסורדי אני מוכרחה לומר שהיה נעים לחזור לפה עם "סיפתח" כזה:-)
מאד יפה, ונוגע. כמו שרק אתה יודע!
כל פעם מחדש אני מגלה ומופתעת {ומוחמאת} מכך שאנו, כנראה, כותבים מאותו מקום {רק שאתה מבטא את זה באופן מוצלח הרבה יותר, יש לך המון כשרון ביחס אלי!}.
רק תזכור, הלב נפתח כשאתה בוחר בכך!
רק שמחה משה יקר!
שתמיד יהיה טוב, ורק כך!
[ליצירה]
אכן, לצערנו היו גם כאלה בחורף.
נזכרת במלחמת המפרץ הראשונה, אמצע ינואר, גשם,
נופלים טילים ראשונים עלינו. כשיצאנו החוצה לאחר הראשון, הגשם שהחל לרדת בטפטוף נדמה היה כאילו
אותו חומר מסוכן התפזר באוויר מהטיל שהתפוצץ לא רחוק מאתנו.
בררררררררר.
[ליצירה]
נצח יקר!
תחושה כל כך מוכרת...
יש תקופות של יובש ויש תקופות פוריות, ככה זה אצל יוצר.
גרמת לי להזדהות עם השיר הזה, יש פעמים שאני גם מרגישה בלומה, דף אחר דף נזרק ולא יוצא דבר...
שנה טובה ומתוקה!
מוריה.
[ליצירה]
זה תיאור יפה ונכון. כי בשעה של כאב גדול כמו למשל בשדה קרב- הפרחים הם לגמרי איזוטריים, וקשה להאחז בהם ולשמוח. קשה להנות מדברים יפים כשמאוד כואב בפנים. ואז בא תהליך, עובר זמן, עוברים מים בנחל, ואפשר שוב להנות מכל מה שיש מסביב.
אבל למה שיר על כאב עכשיו פתאום? קרה משהו ח"ו?
[ליצירה]
אחת... יקרה !
מצטער שביאסתי אותך אם הסוף העצוב, אך ניסיתי להראות את התום ואת המודעות שצריכה לדעתי להיות באהבה. שאהבה צריכה להיות תמימה אך לא יותר מידי כי באהבה חיבים שגם תהיה מודעות. לא?!?
זאת דעתי האישית לפחות את לא חיבת להסכים.
[ליצירה]
שיר פשוט חזק ויפה , אהבתי מאוד ...
גם לי יש שיר שמדבר פחות או יותר על אותו נושא
והוא נקרא "כמו השמש". את מוזמנת לקרוא...
המשך יום נפלא ותמשיכי לכתוב , כי את כותבת נהדר...
[ליצירה]
הזכיר לי את השיר של אהוד מנור ז"ל:
"אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי
בוערת... לא אשתוק כי ארצי שינתה
את פניה, לא אותר לה ואזכיר לה
ואשיר כאן באוזניה עד שתפקח את
עיניה..."
בעז"ה במהרבה בימינו יהיה טוב והארץ
תפקח את עיניה וכולנו נפקח את עינינו
ונאהב כל אחד בעם ישראל בלב שלם...