[ליצירה]
וואי, איך התגעגעתי לשירים..(ולצורה בכללי..)
החרוזים בכוונה מחולקים בצורה כזאת?
"רוח ערב שקטה מלטפת פנים
אוספת. מלקטת את כל השברים
ונועלת היטב בתוך קופסת הלב"
אהבתי.
[ליצירה]
לא הייתי פה מזמן
ובאופן אבסורדי אני מוכרחה לומר שהיה נעים לחזור לפה עם "סיפתח" כזה:-)
מאד יפה, ונוגע. כמו שרק אתה יודע!
כל פעם מחדש אני מגלה ומופתעת {ומוחמאת} מכך שאנו, כנראה, כותבים מאותו מקום {רק שאתה מבטא את זה באופן מוצלח הרבה יותר, יש לך המון כשרון ביחס אלי!}.
רק תזכור, הלב נפתח כשאתה בוחר בכך!
רק שמחה משה יקר!
שתמיד יהיה טוב, ורק כך!
[ליצירה]
אכן, לצערנו היו גם כאלה בחורף.
נזכרת במלחמת המפרץ הראשונה, אמצע ינואר, גשם,
נופלים טילים ראשונים עלינו. כשיצאנו החוצה לאחר הראשון, הגשם שהחל לרדת בטפטוף נדמה היה כאילו
אותו חומר מסוכן התפזר באוויר מהטיל שהתפוצץ לא רחוק מאתנו.
בררררררררר.
[ליצירה]
נצח יקר!
תחושה כל כך מוכרת...
יש תקופות של יובש ויש תקופות פוריות, ככה זה אצל יוצר.
גרמת לי להזדהות עם השיר הזה, יש פעמים שאני גם מרגישה בלומה, דף אחר דף נזרק ולא יוצא דבר...
שנה טובה ומתוקה!
מוריה.
[ליצירה]
זה תיאור יפה ונכון. כי בשעה של כאב גדול כמו למשל בשדה קרב- הפרחים הם לגמרי איזוטריים, וקשה להאחז בהם ולשמוח. קשה להנות מדברים יפים כשמאוד כואב בפנים. ואז בא תהליך, עובר זמן, עוברים מים בנחל, ואפשר שוב להנות מכל מה שיש מסביב.
אבל למה שיר על כאב עכשיו פתאום? קרה משהו ח"ו?
[ליצירה]
אמילי יקרה!!!
תודה רבה על הערתך ועל רצונך
לעזור לי בכתיבת שירים.
אז אומנם לא שיניתי במדויק כמו
שאת הצעת לי אך שיניתי אותו
שיראה קצת אחרת...הורדתי חלקים
שבאמת היו מיותרים, כמו שאת הצעת
לי. ושיניתי כמה דברים שהיו נראים לי
כיותר טובים...
ניסיתי להעביר בשיר את המסר שאני כותב
שירים מהלב לכן היה חשוב לי להשאיר
(אומנם קצת בשינוי) את השורה שהלב עורג
וכותב...
אז תודה רבה ושיהיה באמת חג שמח!!!
"לנצח אנגנך"
[ליצירה]
שיר יפה ששומעים בו את כאבה של המשוררת. ואל תדאגי יבחושית יקרה, עוד רגע קט עוד מעט תראי את האור. כי ברגע שאת כותבת שירים ומפרסמת אותם זה המפתח כדי להפתח...
[ליצירה]