נשמתו של האדם היא כמו מעיין נובע.

לפעמים מטפטף, לפעמים שופע.

לפעמים פורצת היא מתוך השממה.

לפעמים מסתתרת היא תחת רגבי האדמה.

אך תמיד יזרמו בה מים חיים,

תמיד תחפש היא את השמחה החבויה בפנים.

ולעולם לא תאבד היא את התקווה לאהבה...