יצירה מינימליסטית יפה ביותר. ההקבלה שעון-שאון משתלבת מצויין בשיר, המבנה נכון, ועל אף מיעוט המילים, חווית הקריאה היא שלמה והתמונה המצטיירת ברורה ומעוררת מחשבה ואהדה בלב הקורא. הערה קטנה - לטעמי, הפסיק האחרון אחרי המשפט "מאז ששאון הלב" - מיותר. אבל זה אני והפדנטיות התחבירית שלי. מכל מקום נהנתי לקרוא שוב ושוב. חג שמח!
[ליצירה]
יצירה מינימליסטית יפה ביותר. ההקבלה שעון-שאון משתלבת מצויין בשיר, המבנה נכון, ועל אף מיעוט המילים, חווית הקריאה היא שלמה והתמונה המצטיירת ברורה ומעוררת מחשבה ואהדה בלב הקורא. הערה קטנה - לטעמי, הפסיק האחרון אחרי המשפט "מאז ששאון הלב" - מיותר. אבל זה אני והפדנטיות התחבירית שלי. מכל מקום נהנתי לקרוא שוב ושוב. חג שמח!
[ליצירה]
הדס יקרה!
את לא אהבת אבל אני אהבתי,
ואני חושב שזה מה שיפה בשירה.
כל אחד רוה שיר מנקודת מבטו,
וכל חד רשאי עם לאהוב או לא לאהוב.
יש לי שיר שמדבר על הנושא הזה
שנקרא: "שירי הפשוט" את מוזמנת לקוא
אם מתחשק לך...
בכל מקרה תודה על תגובתך, והמשך
יום נפלא :-)
[ליצירה]
עין שמיים אודמת
ניצן יקירתי...
דבר ראשון יפה לך ששמת לב ש"עין שמיים אודמת"
זה ממגש הכסף.עכשיו את רוצה אסבר למה הכנסתי את זה כאן...
"עין שמיים אודמת במרום ,שוקעת אל ים של דמעות..."
יש לזה משמעות כפולה בעיניי .
האחת: זה כמו שזה נשמע, עין שמייים = השמש. שוקעת אל הים המלוח מדמעות.וכידוע השמש בשעת שקיעה אדומה.
והשניה היא : "עין (שמיים) אודמת שוקעת בים של דמעות." כשבוכים העיניים נהיות אדומות בגלל הדמעות נכון?
בקיצור אני מקוה שהבנת כי זה קצת מסובך להסביר את זה בדפוס ולא במילים...
תגובות