יושב בתוך קרון רכבת נטוש

לא מתקדם,

מרגיש על סף יאוש.

אנשים מסביב ממהרים,

רכבות חוצות פסים.

ורק אני

כמו תקוע באמצע החיים.

רק סופר תחנות

שבטח עברתי בהן לא פעם אחת.

ומלקט זכרונות ממקום מרוחק,

מקום שטעמו נשאר בי

כטעמו של ממתק.