דגן
רוחות המלחמה שנשבו היום,
הביאו איתן ענני עופרת שחורים.
אשר על הארץ הורידו, גשמי דמעות מלאכים.
עת נפילתו של בן המלך בשדה בקרב,
הקרב ממנו לא שב.
כביכורי השדה ,כראשית החיטה
נלקחת מאיתנו למלכות.
החיטה צומחת שוב,
אך אני היום עצוב.
כי הדגן קמל ונפל,
ולא ישוב...
* לזכרו של מפקד וחבר אהוב, רב סרן דגן ורטמן הי"ד.
שנהרג בפעולה בסג´אייה,עזה. ט´ טבת תשס"ט.
תגובות