"כה אמר ה' מנעי קולך מבכי

ועינייך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך..."

ירמיה לא' ,טו'

ביום שבו הכתום הפך שחור,

ולא הצלחת לראות טיפה של אור.

לא ידעת אל מי לפנות,

ורק לאלוהים לחשת תפילות.

התחננת וביקשת, רצית ודרשת.

עד שלבסוף אל תפילותייך הוא נענה,

ובקול שקט לך ענה...

מנעי קולך ילדה קטנה,

מנעי קולך והקשיבי לתפילה.

מחי את הדמעה שבעינך,

כי יש שכר לפעולתך.

ואל חבל נחלתם.

כי לא יטוש ה' עמו ,ונחלתו לא יעזוב.

ה' הושיע, המלך יעננו ביום קוראינו...