"את היחפה עם כתר של זהב..."

הנני כאן ,חיים חפר

מסעה של בת מלך

רגליים קטנות מהלכות יחפות ,בשבילים עתיקים.

פוסעות להן בדרך הארוכה ,אשר אל ההר עולה.

האוויר מתדלדל ,החמצן אוזל ונהיה קר. אך הן לא

מתיאשות ,וממשיכות ועולות במעלה ההר. ממעל

הירח מחייך במן חצי חיוך ,והכוכבים מנצנצים וזוהרים

מתוך האפלה , ומעודדים אותך להמשיך הלאה . אך

רגע לפני שאת נוגעת בפסגה , חשכה גדולה עלייך נפלה.

אך למרות הקשיים בצעדים אחרונים ובטוחים את למעלה

עולה ,לפסגת האלוהים. ושם מראש צורים ,את רואה את

השמש עולה אט אט ואת יודעת , שהגאולה קרבה כמעט.

ופונה אל יושב מרומים בתפילה כנה ,

שעם הנצח לא יפחד מהדרך הארוכה...