"כי מלאכיו יצוה לך לשמור בכל דרכייך"
תהילים צא´ ,יא´
מלאכים שלך
כמו בחלום, את מרגישה על סף התהום.
מתלבטת אם להשאר, או לומר שלום.
וכאשר השמש מסתתרת מאחורי ענן אפל,
את קרניה היא שולחת אלייך מתוך הערפל.
ומלטפת את פנייך ברוך, ומוחה את דמעותייך בחום,
כדי לשכנעך לא לקפוץ לפי התהום...
אז אל תבכי ילדה, כי את מלאכיו לשמור אותך ציוה.
והם מעופפים מעלייך, ושומרים אותך בכל דרכייך.
אני יודע שאתמול ישבת לבדך, בחדרך ובכית.
ואל הארץ הזלת דמעות של זכוכית.
את תמיד מבחוץ מופנמת ושותקת, אך מבפנים
נפשך היא כמו רוח סוערת...
אז אל תבכי ילדה, כי את מלאכיו לשמור אותך ציוה.
והם מעעופפים מעלייך, ושומרים אותך בכל דרכייך...
