זה תיאור יפה ונכון. כי בשעה של כאב גדול כמו למשל בשדה קרב- הפרחים הם לגמרי איזוטריים, וקשה להאחז בהם ולשמוח. קשה להנות מדברים יפים כשמאוד כואב בפנים. ואז בא תהליך, עובר זמן, עוברים מים בנחל, ואפשר שוב להנות מכל מה שיש מסביב.
אבל למה שיר על כאב עכשיו פתאום? קרה משהו ח"ו?
לו רק ידעתי יקרה! , ידעת וניחשת נכון את מה שניסתי להעביר בשיר. עד כמה קשה להנות מפרטים קטנים כמו הפרחים בשעת לחימה.ועל זה שכתבת שהחיים זורמים כמו נחל אז יש פה עוד משמעות למשפט: "הרדופים פורחים ליד הנחל" כי ברשת הקשר הצבאי 'הרדופים' פרושו זה הרוגים. אז גם מה שניסיתי להעביר שגם שהחיים זורמים וממשיכים כמו נחל, ואפשר כבר להנות מהפרחים. אז צריך לפעמים לעצור ולזכור את הנופלים ואם אנחנו לא נזכור אותם תמיד יהיו את האבנים יזכרו ישתקו ויעמדו דום לזכרם...
וב"ה לא קרה לי כלום. סתם חשבתי על כל חברי שנפלו במערכות ישראל. אז החלטתי להנציח אותם בשיר...
נצח יקר!
השיר באמת מעביר את הכאב שאתה חש. וזה יפה שאתה עוצר ונזכר פתאום לחשוב על החללים.
מרגש עד מאוד.
בנוסף אהבתי את הניגודיות החזקה בשיר בין החיים למוות, בין שמיים מחייכים ופרחים פורחים לבין האבנים הדוממות.
תודה.
תשמע, תאמת, החלק הראשון גאוני (וזאת מילה שאני לא מרבה להשתמש בה בכלל בכלל).
החלק השני, לא מסתדר לי, השימוש בסלנג הצבאי זה גם רעיון אדיר, אבל כל התיאור של החלק האחרון לא ניראה לי מציאותי. הוא מתואר יפה אך לא קשור למציאות.
אני לא יודע אם יש קשר בין מה שרצית לומר, למה שכתוב, למה שמבינים ממה שכתוב.
הייתי עושה שם סדר ומאריך את השיר לטובת אלו שרוצים להינות ממנו עוד.
לוגן אחי . דבר ראשון תודה רבה על המחמאות , זה מאוד מחמיא לי , דבר שני אותי לימדו שבשיר צריך להיות ה"מעבר" , משהו נסתר שלא נראה כשקוראים את השיר מלכתחילה. וזה מה שלדעתי מקסים בשירים. שתמיד יהיה בהם משהו מעבר... (-:
לדוגמא (לא שאני משווה אותי אליו) אבל שבוע שעבר שמעתי דיון ברדיו על כמה פירושים יש לשיר "הכניסיני תחת כנפך" של ביאליק... וזה היה מקסים בעיני שכבר עברו איזה שבעים שנה מאז שכתב את השיר הזה ועדיין מנסים לנתח את השיר המקסים הזה שלו. טוב מקוה שהבנת מה ניסיתי להסביר. המשך יום נפלא .
[ליצירה]
זה תיאור יפה ונכון. כי בשעה של כאב גדול כמו למשל בשדה קרב- הפרחים הם לגמרי איזוטריים, וקשה להאחז בהם ולשמוח. קשה להנות מדברים יפים כשמאוד כואב בפנים. ואז בא תהליך, עובר זמן, עוברים מים בנחל, ואפשר שוב להנות מכל מה שיש מסביב.
אבל למה שיר על כאב עכשיו פתאום? קרה משהו ח"ו?
[ליצירה]
לו רק ידעתי יקרה! , ידעת וניחשת נכון את מה שניסתי להעביר בשיר. עד כמה קשה להנות מפרטים קטנים כמו הפרחים בשעת לחימה.ועל זה שכתבת שהחיים זורמים כמו נחל אז יש פה עוד משמעות למשפט: "הרדופים פורחים ליד הנחל" כי ברשת הקשר הצבאי 'הרדופים' פרושו זה הרוגים. אז גם מה שניסיתי להעביר שגם שהחיים זורמים וממשיכים כמו נחל, ואפשר כבר להנות מהפרחים. אז צריך לפעמים לעצור ולזכור את הנופלים ואם אנחנו לא נזכור אותם תמיד יהיו את האבנים יזכרו ישתקו ויעמדו דום לזכרם...
וב"ה לא קרה לי כלום. סתם חשבתי על כל חברי שנפלו במערכות ישראל. אז החלטתי להנציח אותם בשיר...
[ליצירה]
נצח יקר!
השיר באמת מעביר את הכאב שאתה חש. וזה יפה שאתה עוצר ונזכר פתאום לחשוב על החללים.
מרגש עד מאוד.
בנוסף אהבתי את הניגודיות החזקה בשיר בין החיים למוות, בין שמיים מחייכים ופרחים פורחים לבין האבנים הדוממות.
תודה.
[ליצירה]
תשמע, תאמת, החלק הראשון גאוני (וזאת מילה שאני לא מרבה להשתמש בה בכלל בכלל).
החלק השני, לא מסתדר לי, השימוש בסלנג הצבאי זה גם רעיון אדיר, אבל כל התיאור של החלק האחרון לא ניראה לי מציאותי. הוא מתואר יפה אך לא קשור למציאות.
אני לא יודע אם יש קשר בין מה שרצית לומר, למה שכתוב, למה שמבינים ממה שכתוב.
הייתי עושה שם סדר ומאריך את השיר לטובת אלו שרוצים להינות ממנו עוד.
[ליצירה]
לוגן אחי . דבר ראשון תודה רבה על המחמאות , זה מאוד מחמיא לי , דבר שני אותי לימדו שבשיר צריך להיות ה"מעבר" , משהו נסתר שלא נראה כשקוראים את השיר מלכתחילה. וזה מה שלדעתי מקסים בשירים. שתמיד יהיה בהם משהו מעבר... (-:
לדוגמא (לא שאני משווה אותי אליו) אבל שבוע שעבר שמעתי דיון ברדיו על כמה פירושים יש לשיר "הכניסיני תחת כנפך" של ביאליק... וזה היה מקסים בעיני שכבר עברו איזה שבעים שנה מאז שכתב את השיר הזה ועדיין מנסים לנתח את השיר המקסים הזה שלו. טוב מקוה שהבנת מה ניסיתי להסביר. המשך יום נפלא .
[ליצירה]
שיר מקסים שיודע לגעת במקומות רחוקים. אני חושב שלכולם יש את הימים האלו שאנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים מעצמנו. אז אל תילחצי, זה כואב זה יכאב אבל בסוף זה יסתדר. כמו שאמר יהודה פוליקר... אני ב"ה יצאתי מזה הרבה בזכות השירים אז אל תפסיקי לכתוב כי את כותבת נהדר וחוץ מזה זה עוזר ומשחרר ...
[ליצירה]
אישה יקרה!
"יש אנשים אם לב של אבן, יש אבנים אם לב אדם..." יוסי גמזו כתב נפלא בשירו : "הכותל" . ונכון זה כואב שישנם אנשים שאינם יודעים לבכות, גם אני לא ידעתי לבכות עד גיל מאוחר. אך אל לנו לבכות על כאלה שאין להם לב, צריך רק לרחם עליהם אך לא לבכות עליהם...
תגובות