[ליצירה]
חזרתי. הסיפור מעולה, זורם, שנון וכיפי.
הכי אהבתי, שזו לא רק בדיחה על חשבון המושגים בסטטיסטיקה, אלא שיש בסיפור תוכן מעבר, ורעיון מעניין ומעורר מחשבה באמת.
מקסים.
[ליצירה]
גם בי השיר נגע בלב...ועטף אותי בזכרונות,בכאב ועצב.
ביום בו האדם נאסף אל עמיו וא-לוהיו בהשלמה...זה היום שבו יכול הוא וכולם לומר שאותם חיים, אותם נשימות קטנות היו שוות!!!
[ליצירה]
מענין
ההרגשה הזאת מוכרת אני חושבת להרבה אנשים
מצד אחד אתה בחוץ , אבל עדיין לא יכול להתנתק.
משהו בכל זאת מושך אותך בחזרה..
[ליצירה]
[ליצירה]
מקסים רן,
נושא העקביות וההתמדה, לא חשוב לכמה זמן, אבל להתמיד. מזכיר לי את "ימי שמש" של שלמה טנאי...
עוד פגישה אחת עם השקט, ו...געגוע
כּנרת, ממשיכה לנוע
גלים גלים..
[ליצירה]
תום הילדות מול התפכחות המבוגרים.
אבל כמו שאתה אומר, החיים נראים בצבע שאנו בוחרים לצבוע אותם. אמא שלי למשל, הגיעה אלי לביקור במקום בו שרתתי, ובלי להתבלבל התישבה על הנדנדה שהיתה שם, והופ קדימה אחורה, קדימה אחורה, כזותי אמא צעירה, אתה רואה,
אז תן לגן השעשועים לשחק איתך עוד קצת, למה לבחור להפרד ממנו כל כך מהר. ובתור אבא, תמיד תקפוץ שם ותטפס עם ילדיך, תראה זה ממש כיף.
ושיהיו לך ימים מלאי עליצות.
[ליצירה]
---
א. למרות שאתה נאבק עם הרוחות, בכל זאת אחיזתך בקרקע חלשה - דלוחה.
ב. הרוח בהתחלה מעלה אותך, אתה מתרומם, אבל אחר-כך אתה בבור.
ג. "ונמאס לך מכל הציטוטים וכל הסיסמאות, מכל הכללים והחוקים והמסגרות, ואתה רוצה פעם אחת לבד, רגע אחד רק אתה. רק אתה, בלי אף אחד שיעיר לך, או רק יביע את דעתו, או יסמוך עליך את ידיו, או יחפש מישהו שיצחיק אותו. להיות נקי, להיות חופשי,
להיות."
הזדהיתי. גם כתבת לי משהו בסגנון.
ד. זה מעלה בי דמעה, ומעלה בי חיוך רחב. זה כל-כך עמוק, כל-כך אמיתי וכל-כך נוגע.
אבל 'הוא' יתאושש מהנפילה הזאת. ועוד איך יתאושש.
[ליצירה]
מדויק
זה די מחנך. מלמד. אפשר לתת לאנשים לקרוא את זה כדי לגרום להם לפתח של שינוי.
האבנים זה חמוד.
זה לוקח כל מיני מוטיבים שונים ומאחד אותם לתוך מציאות, והכל מתחבר ומתאים.
...
אבל לא אהבתי את הסוף. הוא צריך להבין שאם הוא במסגרת של ישיבה - אז שילמד.
עת ללמוד ועת לנגן, בלי לזלזל בחשיבות הקשר הנפשי עם ה'
("היציאה מהמערה", אם להיות אקטואלי...)
[ליצירה]
לא
החיוך שנולד לא גרם לו לפזז. זה לא חשוב, בעצם. הוא הרי מרגיש יותר טוב. הוא מחק.
ויותר לא אפרט, כי הכיף במסתורין.
(את לא מעיקה, זה נחמד)
ועדי, זה חיובי להיות שם. זה טוב להיות שם.
[ליצירה]
עדי----
ביקרתי במקום בו בילינו בעבר ביחד: בוני בלע בדים, בני בדק בגדים, בתנו בכתה.
בהגיעי, ביקשתי בתחנונים ברכה.
בכיתי.
בום.
אוף, שכחתי, אבל יש בפורום סיפור ארוך שכתבתי בב, שאחר-כך עשיתי ממנו סיפור ממשי.
רצף הגיוני בבקשה!