ובצ'ט זה גם עובד? נראה ...
יש לנו 2 ידיים, ו- 4 עיניים (אם אין לך משקפיים, ואתה מצ'וטט, אז זה רק עניין של זמן ;-)) ... שנקרא / נשמע, יותר ממה שנכתוב / נדבר ...
וואלה, חכמים המרוקאים האלה ... בטח צ'וטטו המון ... יש להם גם איזשהו משפט נגד הפרטי?
:-)
[ליצירה]
ובצ'ט?
ובצ'ט זה גם עובד? נראה ...
יש לנו 2 ידיים, ו- 4 עיניים (אם אין לך משקפיים, ואתה מצ'וטט, אז זה רק עניין של זמן ;-)) ... שנקרא / נשמע, יותר ממה שנכתוב / נדבר ...
וואלה, חכמים המרוקאים האלה ... בטח צ'וטטו המון ... יש להם גם איזשהו משפט נגד הפרטי?
:-)
[ליצירה]
אוי, זה יפה
בתור אחד שיש לו מטאבוליזם במהירות של אלף סופות טורנדו אני קצת מקנא בה (בה? בך?)
יפה ההתבגרות הנפשית הזאת. הגמילה מהכעס. אני, כאדם אופטימי, לא כל-כך אוהב יצירות לא אופטימיות, וזו אופטימית וממחישה תא האופטימיות ואת הצמיחה שלה שלב אחר שלב.
איזה יופי!
[ליצירה]
[ליצירה]
---
לא יכול בלי איזה שמואל ירושלמי טוב לפני השינה, שיעלה איזה חיוך על פני.
נורא רעב לי בבטן. ובוער לי בלב.
(וגם חרוז מסתתר לו שם!)
גיא מינץ. איש טוב.
[ליצירה]
לא הייתי בירושלים כבר שלוש שנים
(לבושתי)
וכל דבר כזה מרטיט לי את הלב.
במיוחד אם הוא כל-כך נחמד.
(אהבתי את הדימוי של לראות בלי עיניים. לראות לעומק את מה שנראה כשחור בגלל מוגבלות העיניים ולא בגלל שהוא באמת ככה. מתחבר לזה.)
[ליצירה]
---
מאוד מאוד אהבתי.
הסיפור קולח, זורם ומרגש. נסיונות ההתחברות, ההשתתפות, השרשרת האינסופית של אנשים ואהבה.
וההסתכלות על האנשים באוטובוס ובשטיבלך, ממש הזכירה לי את עצמי.
[ליצירה]
---
'עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה נהיה גדולים'
ריתמיקה.
איזו תקופה יפה היה הגן...
ועכשיו אני אקרא שוב
====
אבל היא אישה די מסכנה, הגננת הזאת, שאיבדה המון תקוות בחיים שלה.
גם הצחיק וגם העציב.
יפה, מאוד יפה.
<יש כמה קטעים שהייתי מוותר עליהם>
תגובות