[ליצירה]
---
א. למרות שאתה נאבק עם הרוחות, בכל זאת אחיזתך בקרקע חלשה - דלוחה.
ב. הרוח בהתחלה מעלה אותך, אתה מתרומם, אבל אחר-כך אתה בבור.
ג. "ונמאס לך מכל הציטוטים וכל הסיסמאות, מכל הכללים והחוקים והמסגרות, ואתה רוצה פעם אחת לבד, רגע אחד רק אתה. רק אתה, בלי אף אחד שיעיר לך, או רק יביע את דעתו, או יסמוך עליך את ידיו, או יחפש מישהו שיצחיק אותו. להיות נקי, להיות חופשי,
להיות."
הזדהיתי. גם כתבת לי משהו בסגנון.
ד. זה מעלה בי דמעה, ומעלה בי חיוך רחב. זה כל-כך עמוק, כל-כך אמיתי וכל-כך נוגע.
אבל 'הוא' יתאושש מהנפילה הזאת. ועוד איך יתאושש.
[ליצירה]
איזה רומנטי
הפגישה הראשונה עם האחת והיחידה?
גם לי קורה שבהרבה מצבים בא לי לכתוב. בדרך-כלל זה סיפור, אבל גם שירים.
שיר לוקח מצב כלשהו ומעביר אותו מחדש במילים, מקפיא אותו.
זה ממש מקפיא את הזמן והופך אותו למחוייך ויפה.
(בין המילה 'קינמון' למילה 'וסחלב' יש רווח כפול)
[ליצירה]
---
בטח יש משמעות לכך שלשיר קוראים איפה אלוקים, אבל בסופו כתבת איפה א-לוהים.
בהתחלה חשבתי שקראתי את זה כאיפה הייתי, ואז זה נראה מאוד יפה, המתבונן מכיר בכך שהטעות בו, אבל גם ככה זה טוב.
[ליצירה]
---
זה היה נכון אם לא היתה לנו התורה,
אם לא היינו יהודים.
אבל בתור יהודים אסור שנהיה כפויי טובה. כמו שאומנות לא עומדת מעל התורה ואסור לצייר אישה ערומה, ככה זו כפיות טובה לדבר ככה.
תגובות