הרבה דמעות נוצצות לי בעינים,
ומי ידע אם של עצב הן
אם של שמחה,
ואדם חכם אמר אולי פעם,
שלנפש תמיד הן גשמי ברכה.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- מהי הטענה המסתתרת מאחורי היצירה הזו? זעזוע מכך שערכים מוחלטים לא מצליחים לקעקע את הנבזיות, אבל דחפים רגשיים ארעיים ואקראיים כן? --- אני מסכים איתך ועם חתלתול. ולמען האמת, קראתי כמחצית מן היצירה (השעה 3:08). [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, סרח ומישי אני נהנה לקבל תגובות יפות שכאלה. ועדי, לפעמים אני ממציא סיפורים על אנשים כשאני הולך ברחוב. הליכה ברחוב זה כמו מנוף לדמיון. [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים אתה קורא משהו וההתחלה כל-כך מזכירה לך את עצמך.... אבל ההמשך קצת תוקע את הסיפור *שלך*, למרות שהוא יפהפה. --- למטב הבנתי, את מדברת על המיועד לך שאינך מכירה, ואילו אני כשקראתי חשבתי על אהובתי. זה מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה נוגע, אין ספק שזה נוגע בלב. במיוחד עם המחשבות על החופה שהיתה להלוויה. (אבל לי אישית קצת קשה עם המסר הלוחמני, שיכול לנבוע בסערת רגשות ולהוביל למקומות לא טובים, כמו קריאת 'מוות לערבים, שישו להם גם פיגועים') [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה לא טעמי מצפון. זה אי יכולת נפשית להרוג, לירות. [ליצירה]
- [ליצירה] --- פספסתי את זה, וחבל [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני לא יכול לתקן את העולם, אבל אנחנו כאן. ותיקון עצמי זה גם תיקון העולם. --- אבל אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- החרוז בכוונה, אני מאמין. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אהבתי. (אבל אולי כדאי להחזיר את זה לסיווג שירה?) [ליצירה]
- [ליצירה] --- מקסים, מקסים! נעים לראות גם את זה בין מבשרי החודש (למרות שזה פורסם בפברואר!). [ליצירה]
תגובות