הרבה דמעות נוצצות לי בעינים,
ומי ידע אם של עצב הן
אם של שמחה,
ואדם חכם אמר אולי פעם,
שלנפש תמיד הן גשמי ברכה.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- פנים זה גם זכר וגם נקבה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- פספסתי את זה, וחבל [ליצירה]
- [ליצירה] ---- דומע. [ליצירה]
- [ליצירה] --- יש פה כל מיני נקודות עדינות, ומאוד מדוייקות. [ליצירה]
- [ליצירה] --- קו התפר הזה, הנגיעה בין חמץ וכשר. לפני פסח, המולה, המולה, המולה, ואז מגיע פסח, והכל חלק, הכל חלק, נקי כזה, מבפנים ומבחוץ, פנוי, הפסקה, הפוגה, וחוזרים להמולה. פעם כתבתי תסריט על מישהי שאהבה לאכול מצות בלחם... [ליצירה]
- [ליצירה] תגובות... "החזן הנודד" Take it easy. יש מודל בתקשורת (שאני לא זוכר את שמו) שמבטל את דומיננטיות המוען ושטוען שלטקסט יכולות להיות הרבה פרשנויות. לטקסט חיים משל עצמו. מילולית - בגלל זה רמזתי את הכל, ועובדה שזה גרם לחשיבה על המעברות. כשכתבתי את השיר בראש, מה שהיה היסוד, התבנית, היה שבסוף השמיים יזכירו שלא מדובר בפלנטה אחרת. שזה קרה. אודיה - תודה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה יפה בתור אחד שיש לו מטאבוליזם במהירות של אלף סופות טורנדו אני קצת מקנא בה (בה? בך?) יפה ההתבגרות הנפשית הזאת. הגמילה מהכעס. אני, כאדם אופטימי, לא כל-כך אוהב יצירות לא אופטימיות, וזו אופטימית וממחישה תא האופטימיות ואת הצמיחה שלה שלב אחר שלב. איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] -- די עם המקפים האלה. פשוט די. אין לזה שום סיבה. [ליצירה]
- [ליצירה] * ואת עדיין שמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד נכנסת אל המקום שלא נעים להיכנס אליו, נטורי קרתא, ואני שוב מתפלל שהם יחזרו בתשובה. זה מקסים, איך שהוא מגלה שאמא שלו גם היתה... בתור אחד שמתנגד לעדתיות, אהבתי גם את חוסר הקיבעון אליה, המהפכים, למרות שאישית אני מחקתי את הזהות העדתית שלי ממני. (ישראלי) [ליצירה]
תגובות