"כל הדברים נולדים קטנים וגדלים אחר-כך, מלבד הצרות, שנולדות ענקיות ואחר-כך מתגמדות."
(עוד מהפולקלור במרוקו)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יש שם מילה צורמת... כשגדלים, האהבה גם מתפתחת ואוהבים יותר. וחייבים לגדול כדי להרגיש באמת את משמעות האהבה. גם אני אהבתי בגיל 15, ובגיל 9, ואני אוהב עכשיו (לא אותן אהבות) ואין מה להשוות. כשמתגברים לומדים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה מזכיר לי את ההרים בתקוע, את הואדי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הדפסתי וקראתי. חיפשתי קודם אתרים על הר הבית ובית-המקדש, ולא כל-כך מצאתי טובים. כולנו מתגעגעים אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מוזר להיות אתה. איך אפשר להעריץ רוצח? [ליצירה]
- [ליצירה] --- כן, ידעתי שזו שלך, אבל לא רציתי לכתוב, מחשש שאולי את לא מעוניינת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מוזר, אני לא זוכר שקראתי את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- חיבבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני לא מסוגל ליהנות מדברים כאלו, מצטער. [ליצירה]
- [ליצירה] --- כלומר, כל החיזיון שמופיע לאורך השיר מתרחש כשהעיניים העצומות, כשלא רואים את המציאות הגלויה. והצעקה העצומה מחזירה למציאות, אולי מנתקת. יש בה סיום טוב, או שבירה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר מדהים ואני מזדהה איתו. הכנסתי אותו לרשימת היצירות האהודות עלי. [ליצירה]
תגובות