"כל הדברים נולדים קטנים וגדלים אחר-כך, מלבד הצרות, שנולדות ענקיות ואחר-כך מתגמדות."
(עוד מהפולקלור במרוקו)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי, זה יפה בתור אחד שיש לו מטאבוליזם במהירות של אלף סופות טורנדו אני קצת מקנא בה (בה? בך?) יפה ההתבגרות הנפשית הזאת. הגמילה מהכעס. אני, כאדם אופטימי, לא כל-כך אוהב יצירות לא אופטימיות, וזו אופטימית וממחישה תא האופטימיות ואת הצמיחה שלה שלב אחר שלב. איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] הפיסקה הראשונה של תיאור היחסים נעמה לי מאוד. אבל לדעתי יש בזה מימד אמיתי וחזק. [ליצירה]
- [ליצירה] --- פמוט, לא? תפילה בהדלקת נרות של שבת? [ליצירה]
- [ליצירה] --- בדיוק דיברתי על זה אתמול בהודעת הפרידה שלי מהפורום.... אפשר להסתכל על בן-אדם מהצד הלא כרונולוגי, הלא תלוי בזמן. אופי. ואפשר ברגע מסויים. ואם העקרונות שלו נוגדים - הוא עבד זמן. אם בן-אדם ששירים או סוג הומור מסויים נוגדים את הערכיםשלו, והוא בכל זאת שר אותם וצוחק מהבדיחות הללו - הוא עבד זמן. כתוב טוב, השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא יכול בלי איזה שמואל ירושלמי טוב לפני השינה, שיעלה איזה חיוך על פני. נורא רעב לי בבטן. ובוער לי בלב. (וגם חרוז מסתתר לו שם!) גיא מינץ. איש טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] --- איזה חכם. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אוי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מה היה בסוף? מה זאת אומרת מה היה בסוף? [ליצירה]
- [ליצירה] --- כן, זה פתח. ובשיר שלך לילה לבן כתבת לחבק בקמץ. אבוי. [ליצירה]
- [ליצירה] מדויק זה די מחנך. מלמד. אפשר לתת לאנשים לקרוא את זה כדי לגרום להם לפתח של שינוי. האבנים זה חמוד. זה לוקח כל מיני מוטיבים שונים ומאחד אותם לתוך מציאות, והכל מתחבר ומתאים. ... אבל לא אהבתי את הסוף. הוא צריך להבין שאם הוא במסגרת של ישיבה - אז שילמד. עת ללמוד ועת לנגן, בלי לזלזל בחשיבות הקשר הנפשי עם ה' ("היציאה מהמערה", אם להיות אקטואלי...) [ליצירה]
תגובות