אין צורך במנורות בצידי הדרך
אם הדרך עצמה אינה חשוכה.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה מצא חן בעיני. בעיקר עם ההקשר של הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע, אז אתה אומר ש... אין צורך ב'בנות-שמחם'??? (סתם, בדיחה תפלה...) [ליצירה]
- [ליצירה] אבל הדרך עצמה אינה חשוכה כאשר יש מנורות בצדי הדרך או אור חיצוני אחר. (מעולם לא ראיתי דרך שהיא עצמה אינה חשוכה אלא מלאת אור. אם היה שביל שעשוי ממנורה אחת גדולה לא ניתן היה ללכת עליו ולראות אותו מפאת הכוויות ברגלים והסנוור בעיניים). [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל כשיש אור כללי, שנכלל בכל התחומים, שאי-אפשר להימלט ממנו, שמכוון, אין צורך בכל מיני מנורות קטנות. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד הגדרה מושלמת, רק שאלה:האם זהו מצב תלוי,או שמא הדרך תמיד מוארת רק יש עליות וירידות ומישור? [ליצירה]
- [ליצירה] -- תלוי, נראה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- היצירה שלי זכתה לעדנה. ממני - סנדלים. סנדלי שורש מרופטים. לא נעליים. איכסה נעליים. והיום אני פשוט הולך בלי סנדלים, בד"כ. (בתפילה יחף, בדרך מסונדל) --- ינקי, תודה. :) ומילוני, זה נשמא דווקא מעניין. לסדק קוביה הונגרית עם כפות הרגליים. יש לי קוביה הונגרית מהחורף שעבר בכיס של הז'קט. 3*3. בחורף הבא ימשיך רומננו הלא פתיר. [ליצירה]
- [ליצירה] עדי---- ביקרתי במקום בו בילינו בעבר ביחד: בוני בלע בדים, בני בדק בגדים, בתנו בכתה. בהגיעי, ביקשתי בתחנונים ברכה. בכיתי. בום. אוף, שכחתי, אבל יש בפורום סיפור ארוך שכתבתי בב, שאחר-כך עשיתי ממנו סיפור ממשי. רצף הגיוני בבקשה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- לבקר אותה המון. להרגיש אותה, לחלום אותה, ללטף אותה, להפנים אותה. לאהוב אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- חמוד מאוד. מחייך. כלנית, קצת רמה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- בדיוק דיברתי על זה אתמול בהודעת הפרידה שלי מהפורום.... אפשר להסתכל על בן-אדם מהצד הלא כרונולוגי, הלא תלוי בזמן. אופי. ואפשר ברגע מסויים. ואם העקרונות שלו נוגדים - הוא עבד זמן. אם בן-אדם ששירים או סוג הומור מסויים נוגדים את הערכיםשלו, והוא בכל זאת שר אותם וצוחק מהבדיחות הללו - הוא עבד זמן. כתוב טוב, השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] למה לקח את לבו? --- [ליצירה]
- [ליצירה] --- התכוונתי: לא לראות את הנורמה בפוסלת המחשבה העצמאית ומשטיחתה, ומביאה לבחירת הדרך ללא בחירה. ואם זו הדרכה כללית, יש בזה כשל לוגי, כיוון שאז זו הנורמה ואין נורמות אחרות. אבל אני עייף עכשיו, נראה לי. (לשם שינוי? גילויי חיבה? איזה יופי.) [ליצירה]
- [ליצירה] כשאני לוחץ על כותרת התגובה עולות כל מיני כותרות שכתבתי, אבל שום כותרת לא מתאימה לזה. כשאתה נמצא במצב מסויים ולא יכול לשנות אותו, אתה יכול להיות אופטימי ולהיות פסימי. ככה זה כשיש פקק, כשיש בגרות מחר ואין כח וכו'. ותמיד יותר טוב להיות אופטימי - כי הפסימיות סתם פוגעת. ובבחורה הזאת, למרות הכל, יש ניצנים של אופטימיות. (והערה: שתים-עשרה שנים, לא שנים-עשר.. לפעמים אנחנו צוחקים על טעויות כאלה:) [ליצירה]
- [ליצירה] תגובות... "החזן הנודד" Take it easy. יש מודל בתקשורת (שאני לא זוכר את שמו) שמבטל את דומיננטיות המוען ושטוען שלטקסט יכולות להיות הרבה פרשנויות. לטקסט חיים משל עצמו. מילולית - בגלל זה רמזתי את הכל, ועובדה שזה גרם לחשיבה על המעברות. כשכתבתי את השיר בראש, מה שהיה היסוד, התבנית, היה שבסוף השמיים יזכירו שלא מדובר בפלנטה אחרת. שזה קרה. אודיה - תודה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה לא טעמי מצפון. זה אי יכולת נפשית להרוג, לירות. [ליצירה]
תגובות