היידיש מתנגנת
פוצחה בשיר-מזמור
מילים כמו "איך" ו"יו"
עושות אותי שיכור.
מילים כמו "איך" ו"יו"
עושות אותי שיכור
אך זר לה אשאר,
דבר לא יעזור...
שיר זה נכתב בסביבות 94-93', אך כיום- כבר איני זר לה או היא לי. ניתן לומר, כי אנחנו ידידים טובים...
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רגע, רן אבל יש יופי בכל שפה! יש את חידודי-הלשון שלה, יש את ההלצות שלה, זה עולם ומלואו. היהודים במזרח אירופה למשל, לא רק סבלו ביידיש, אלא גם צחקו ביידיש! האמן-לי, עברית היא שפתי הראשונה במעלה, אך היידיש- היא הסטנד-אפיסטית שלי! או אם תרצה- אומר לך כך: העברית היא אשתי, אך היידיש- היא הפילגש שלי...(ושכל הפמיניסטיות כאן לא ייעלבו, בבקשה...) [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים איתך בעניין דיבור בעברית (ורק בעברית), אבל ממש לא מסכים איתך בעניין ה"להיעלם". כל עם שומר על עברו וחוקר אותו. גם אנחנו מחוייבים לשמור על עברינו. ו"עברינו" זה לא רק ההסטוריה שלנו, אלא גם הפולקלור שלנו, השירים שלנו וכו'. כי זה בכל-זאת נכס תרבותי. ואם אנו לא נשמור זאת- מי ישמור? האם אתה יודע- שבאונ' בר-אילן למשל (וממש אין אני מתכוון פה לעשות "פרסומת" או משהו כזה), בפקולטה למדעי היהדות, בקומת ה"ספרות"- ישנם שני חוגים מיוחדים (ששוכנים בחדרים סמוכים, אגב)- החוג ליידיש והחוג ללאדינו? וצריך שיהיו קיימים חוגים שכאלה, בגלל כל מה שאמרתי לך לעיל. וכש-תסיים את חוק לימודיך בישיבת ההסדר, אני מציע לך לבקר באחד משני החוגים הללו (או בשניהם), אתה עשוי להתרשם לטובה...(אולי הייתי צריך לכתוב זאת ב"הודעה אישית" אבל נו, שכולם יראו, מצידי... מקווה שגם מצידך). [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, פלורליזם דעהשלי, דעה שלך. אני בעד לעקור את הגלות מתוכנו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אישית.... נגד שפות יהודיות שהן לא עברית ובעד שהן ייעלמו. אני נגד הגלות. אבל הסגנון מאוד מאוד יפה. גם נחמד שאתה שומר שירים ישנים. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אבל... קודם כל, גם אני דובר ספרדית. למדתי, ואני מדי פעם זורק משפטים עם אמא שלי, ויש לי חבר שאני מדבר איתו בספרדית כשאנחנו לא רוצים שיבינו (אוי, היום דיברנו הרבה) אבל זה לא אידיאל. לדעתי, לעניותה אם תרצה, השפות האלו צריכות להיעלם. אנחנו יהודים ואנחנו ישראלים ועברית זאת השפה שלנו ואין שום סיבה שנשתמש ביידיש או בלדינו. (אל תראה את זה כתגובה לשיר, כי הוא אכן יפה) [ליצירה]
- [ליצירה] --- יידיש אינה שפה! היא אורח חיים שלם :-) איך פאר שטיין א ביסעלע... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ההרגשה מוכרת, שאיזה זקן באוטובוס שאתה מת לעזור לו מסביר לך ביידיש מדוברת ואתה רק מהנהן בראשך ולא מבין מילה [ליצירה]
- [ליצירה] זהו, ש... מפני שאין בשיר שום פואנטה (או לפחות, כך נדמה לי)- אז הוא 'פרווה' כזה, לא בשר ולא חלב. ולמרות שגם על מוצרים של 'פרווה' יש הכשר-בד"ץ, טעמו של שיר זה (לפחות לחיכי)- תפל, תפל ביותר... [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת, באמת- מה עוד נותר? [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לאהוב בכל עוז ואפשר לשיר על אהבה, אפשר לכאוב, ואפשר לכתוב על הכאב, אפשר לחיות, ואפשר להתפלסף על מהות החיים, וזה ממש לא סותר! אלא שבשירה (לדעתי)- יש לעשות זאת בצורה מעודנת יותר, פחות חד-משמעית, מאשר במציאות. טוב, אבל זו רק דעתי... [ליצירה]
- [ליצירה] משובח, משובח! אוי, אני כל-כך אוהב את הסגנון הזה... מחכה לעוד ה-ר-ב-ה אגדות פרי-עטך, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... למרות כל ה'מודרניזציה' המזויפת שאנו שקועים בה, הקלאסיקה העברית חוזרת, ובגדול! אינני יודע אם לכך התכוונת, אעפ"כ- זה המסר הראשוני שעלה בראשי. מעולה, מצוין, וכל מילי דמיטב, אהוב אהבתי, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] מיהו הדובר בשיר? יש לי הרגשה שזהו בועז, מהמגילה. אבל מדוע התמיהה הגדולה בסיום השיר? מחכה לפירוש רש"י, או אפילו הרלב"ג, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] - - - יולחן כשתבוא שעת עדנה ורווחה והאור אז ייגה ויופיע. ובינתיים אומר ידידי, גם לך: "לילה טוב, והמשך להפתיע!" (אין לי כח עכשיו לשירשורים מחורזים... בשביל זה יש 'ממזי'...) [ליצירה]
- [ליצירה] הה, יש בזה משהו... לא הייתי קורא לזה נונסנס, בהחלט לא נונסנס... משל נוקב על החברה האנושית ה"מרובעת"... [ליצירה]
- [ליצירה] הו... איך יש לך עוד אוויר בריאות אחרי מונולוג כל-כך ארוך שנמשך ונמשך ונמשך ללא הפסקה... אהבתי כל-כך, הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] הה, יפה ומעורר מחשבה! מכאן אני צריך להבין שריח המעיל (מה ז'תומרת "האחרון"???) מזכיר לך נשכחות לא כל-כך נעימות, הלא-כן? [ליצירה]
תגובות