אין קיצורי-דרך
אל קיצורי הדרך.
(נכתב בדרך למחלף ניצני עוז, בשעה ששם התחיל הכביש)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חכם... שנון... ***** [ליצירה]
- [ליצירה] ולפעמים זה גם ממש מסובך להגיע אל הדרך שאמורה לפתור את כל ההסתבכויות. עושים רונדלים ומבזבזים את הזמן כדי למצוא את הכניסה אל הכביש שאמור לחסוך את הזמן היקר שלא יתבזבז... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד! [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אני לא נוהג, חס ושלום! פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2. ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם. רן, אחד שאוהב את כביש 6, וששמח שגרם לחיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא, אני בכלל לא נוהג! לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו. יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה. דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי עכשיו את שתי השורות הראשונות וישר עלה לי שאני ירדתי שני קילו. פונה לקרוא את הכל... [ליצירה]
- [ליצירה] ממממ..... היי, מישהו דיבר על יחפים? ------------------------------ (מאז יום שני, יום הטיול בשומרון וסיבוב השערים, אני עמוס במחשבות) אוהב את האידאלים, את ההקרבה של נוחות החיים למען ארץ ישראל, גם אם לפעמים יש מעין תפיסת טרמפ על האידיאלים. לא רואה פסול באמירה 'תראה, הנה ערבי.' רואה פסול ופגם מוסרי בריקודי נקמה עם סכינים ונשק ובשירי נקמה (זה עושה לי בחילה ומדכא אותי) יוני, התגובה שלך דמגוגית. ברור שאיכפת לה (ולי) מאחינו יותר מהערבים. המחאה שלה (אם הבנתי טוב) היתה נגד היחס לערבי, שאם לא היה כך, לא היה נגרע דבר מהיהודים (ולכן לא מדובר בהשוואת 'איכפתיות') על חרבך תחיה נאמר לעשו = אדום. והאמירות עם של רוצחים וימח שמם הן לא טובות בעיני. העובדה שהם מעשנים מגעילה אותי. מגעילה אותי. מגעילה אותי. שיר, האומץ של הנערים להגיד כך לנהג ראוי להערצה בעיני. 'אל תשכחי שהנוער הזה חי את המוות ולכן...' - את מדברת על נהייה לא שכלית אחרי הרגשות, וזה לא טוב ונובע מחולשה. בכל מקרה, לא ראיתי משהו לא נכון, לטעמי, ביחס לערבי, ביצירה הזו, אלא רק בתגובה עם הריקוד המגעיל. =================================== אבל כל הדיון הזה, לפני הדיון על יצירה, הוא דיון על נקודות מוצא ביחס לערבים. ======================== וזה כתוב ממש יפה, באמת. תיאור החתונה מקסים. תיאור הנוגות שעלתה בך למראה הערבי המתייסר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה לכם. דווקא לא כואב לי הראש, חזני, אבל לפעמים זה חיסרון שיש לך דמיון כזה פורה, כשמתחילים לחשוב על מוות, ומחלות. וסקוטיה לא גירתה את דמיונכם? [ליצירה]
- [ליצירה] --- עצוב. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- השם של השיר זה בכוונה? [ליצירה]
- [ליצירה] ביך ביך ביך גון גון גון. וזה מה סהופיע בעלון בסוף? מיסהו יודע איפה החזן הנודד? הוא אמר סהוא יבוא לארץ יסראל בדצמבר, ונעלם. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לאסתר שטרן. קודם כל, תודה על המשוב. היצירה הזאת, באופן ספציפי, היא ביטוי לרגשות שלי בליל ט"ו באב. יש איזו מין סקאלה כזאת - בקצה האחד הגישה שאומרת שברגע שיצרת משהו, הוא עומד בפני עצמו וכל אחד יכול להסתכל עליו על פי ראות עיניו ולראות בו כרצונו (מודל פיסק בתקשורת, למשל), ובצד השני הגישה שאומרת שהיוצר קובע את משמעות היצירה ויש לנסות להתכוון לכוונה שלו (המוען דומיננטי). --- עדי, למשל, יודעת על מה נכתב השיר, ובמידה מסויימת היא הגורם לכתיבתו (אם כי הוא עליה). השיר הוא בדיוק התחושות שלי - גם הידיעה שהיא מביטה לעברו ומנחמת את לבי. קיטש זה מן הסתם מתקתק ומוכר, אבל כאן לא כתבתי יצירה במנותק מחיי, אלא כתבתי על רגשותי ממש. לדעתי, גם כתיבה שמודעת לעצמה, כתיבה מבוקרת מחד גיסא, וכתיבה אמיתית ביותר שנובעת ממעמקי הלב, יכולות לסתור אחת את השנייה. השיר הזה נכתב בשטף, כלומר כמעט ללא ביקורת על המשקל, החריזה, שיבוץ המילים והמימיקה, ולכן (על-אף שזה לא מחייב) הוא יותר אמיתי. אלו הרגשות שלי. אם בהסתכלות על היצירה כמנותקת מעולמי את רואה את זה כקיטשי - זה בסדר, לגיטימי, ואני מקבל. אם את מסתכלת על הכל, וכדי לראות עוד - שירים קודמים שלי בנושא, כמו מראך בחלום, שגם בו יש שורה כזאת, אני חושב שתראי את זה בצורה יותר מעמיקה. בברכה, רן. :) [ליצירה]
- [ליצירה] --- גם אמא אמרה שזה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- איפה זה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- אהבתי את זה. זה תיאר פרטים שלא כ"כ הסתכלתי עליהם בקווי 400 ו-402 הניסיים. לא הכל מובן בשיר. [ליצירה]
תגובות