ולפעמים זה גם ממש מסובך להגיע אל הדרך שאמורה לפתור את כל ההסתבכויות.
עושים רונדלים ומבזבזים את הזמן כדי למצוא את הכניסה אל הכביש שאמור לחסוך את הזמן היקר שלא יתבזבז...
אבל אני לא נוהג, חס ושלום!
פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2.
ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם.
רן,
אחד שאוהב את כביש 6,
וששמח שגרם לחיוכים.
לא, אני בכלל לא נוהג!
לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו.
יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה.
דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6.
[ליצירה]
ולפעמים זה גם ממש מסובך להגיע אל הדרך שאמורה לפתור את כל ההסתבכויות.
עושים רונדלים ומבזבזים את הזמן כדי למצוא את הכניסה אל הכביש שאמור לחסוך את הזמן היקר שלא יתבזבז...
[ליצירה]
---
אבל אני לא נוהג, חס ושלום!
פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2.
ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם.
רן,
אחד שאוהב את כביש 6,
וששמח שגרם לחיוכים.
[ליצירה]
---
לא, אני בכלל לא נוהג!
לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו.
יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה.
דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6.
[ליצירה]
מתקרבת,
כל החירטושים האלה שיוצאים לאנשים בתפילה זה בגלל שהיא ביורוקרטית, קבועה, מגבילה, מיושנת.
היא לא נובעת מה"אני" של כל אחד.
היא צריכה להתחדש.
(ואף-פעם לא כתבתי על זה בפורום, פשוט כי לא רציתי. אולי רמזתי כמה פעמים, אבל לא פתחתי דיון.)
[ליצירה]
---
ביום רביעי הייתי בתחנה המרכזית בירושלים, בקומה השלישית, הלכתי לשירותים, ושם נשאלתי ע"י מישהו שישב שם עם בקבוקון:
"אחי, אתה יכול לעשות לי טובה?"
תשובה קטנה שמשמעותה מה.
"אתה יכול להשתין לי פה בבקשה?"
מייד ברחתי.
[ליצירה]
[ליצירה]
-------
ואוו, וואו (כן, וואואואו שונים יצאו לי)
איזה יופי, מתוק, משעשע, כיפי, נחמד וחמוד ומהנה ומרתק.
כל השילוב הזה, הכל.
מקסים.
רק ש:
האדם הוא נזר הבריאה ולא נזיר הבריאה
והכריש אמר אני יאכל, במקום אני אוכל
וזה נורא.
תמשיכי לכתוב ככה!
[ליצירה]
כשאתה כותב משל
יש משמעות גם למשל וגם לנמשל. שיר השירים למשל.
וכשאתה מדמה את הכתיבה לתהליך מיני, אתה בעצם מביע תעוזה וכותב דברים שעלולים לקחת את היצר למקומו לא נכונים ואל טובים.
אין מטרה לתעוזה ההזו.
מסכים עם ממזי.
תגובות