אין קיצורי-דרך
אל קיצורי הדרך.
(נכתב בדרך למחלף ניצני עוז, בשעה ששם התחיל הכביש)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חכם... שנון... ***** [ליצירה]
- [ליצירה] ולפעמים זה גם ממש מסובך להגיע אל הדרך שאמורה לפתור את כל ההסתבכויות. עושים רונדלים ומבזבזים את הזמן כדי למצוא את הכניסה אל הכביש שאמור לחסוך את הזמן היקר שלא יתבזבז... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד! [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אני לא נוהג, חס ושלום! פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2. ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם. רן, אחד שאוהב את כביש 6, וששמח שגרם לחיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא, אני בכלל לא נוהג! לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו. יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה. דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אבל... קודם כל, גם אני דובר ספרדית. למדתי, ואני מדי פעם זורק משפטים עם אמא שלי, ויש לי חבר שאני מדבר איתו בספרדית כשאנחנו לא רוצים שיבינו (אוי, היום דיברנו הרבה) אבל זה לא אידיאל. לדעתי, לעניותה אם תרצה, השפות האלו צריכות להיעלם. אנחנו יהודים ואנחנו ישראלים ועברית זאת השפה שלנו ואין שום סיבה שנשתמש ביידיש או בלדינו. (אל תראה את זה כתגובה לשיר, כי הוא אכן יפה) [ליצירה]
- [ליצירה] הרב צבי יהודה היה נגד השיר אילו היה לי כח, כיוון שאין מצב כזה שליהודי אין כח. מידע שעזר לי... ;-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אתמול התחלתי לשיר אותו במין אקסטזה, אז שמתי אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- כלומר, כל החיזיון שמופיע לאורך השיר מתרחש כשהעיניים העצומות, כשלא רואים את המציאות הגלויה. והצעקה העצומה מחזירה למציאות, אולי מנתקת. יש בה סיום טוב, או שבירה? [ליצירה]
- [ליצירה] דימוי יפה אני תמיד אופטימי. השם של השיר מבאס מדי, כי הוא חורץ דעה, בניגוד לתוכן, הקובע שיש ויש. [ליצירה]
- [ליצירה] --- פעם ראיתי חתולה (משום מה אנחנו תמיד נוטים להתייחס אליהם בלשון נקבה) נדרסת, גוססת, מתה בייסורים כעבור כמה שניות, ונזרקת לפח, מותירה לאחריה שובל של דם, שהתייבש ונוקה למחרת. אהבתי מאוד, אבל ההשוואה הזו, בין בני-אדם רעים וחתולים תמימים, מובלעת ומינורית ככל שתהיה, צרמה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- שתיקה נפעמת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אך בסוף אתה נשאר כי זה המקום שלך אחרי הגלים בים, המלטפים, המבקשים, אחרי מעלה ההר, הלוקח, הפורח, אחרי המקום הסודי הזה שנמצא מעבר לאופק, שבכולם הייתי ואל כולם ברחתי, חוזרים. ===== הרעיון הזה חסר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- גם אני. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מאוד אהבתי את הפיסקה הראשונה. באמת צריך דבר כזה. (בייחוד אחרי חוסר שינה) אפילו כתבתי על זה פעם שיר, שאני הולך לקרוא עכשיו כי נזכרתי בו. ואולי המטען הזה הוא טיול עם שירה וניגונים? [ליצירה]
תגובות