לחושך, לרע, אין קיום בפני עצמו. במקום שאין בו טוב, אור, יש רע.
אין רע מוחלט, ובכל אחד יש נקודות טובות.
וסבל הרבה פעמים הוא תגובה שלנו למצבים, שאם היתה להם תגובה אחרת לא היה משתנה דבר, מלבד הרגשתינו היותר טובה.
כתבתי את זה בעקבות מאורע מסויים, כדי לחזק את עצמי.
הרע מגיע כשיש חוסר מודעות.
אם למשל חבורת נערים מתעללת בחתולה,
הם פשוט לא עוצרים לרגע לחשוב.
עבדי זמן.
אנשים לא נולדים רעים.
רע זה כוחות הרע, זה הרצון לעבוד את עצמך ולא את ה',
אבל הוא מאוד חיצוני.
אין אדם עושה עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות.
וזה בהחלט מעודד לחיות בראייה כזו.
אגב - זה מופיע בצורה דומה מאוד גם בשיר של רונית שחר: "אל תשכח שזה האור שמטיל את הצל".
ולגבי "יוצר אור ובורא חושך" וכו' - התורה נכתבה לאדם. כמו שכתוב "ויחר אף ה'" וכו' - שזה ברור שאי-אפשר להגיד שלה' יש גוף. לכן לדעתי זה גם נכתב כך. ה' יצר את האפשרות לצימצום של האור, והאדם תופס זאת כחושך, בדיוק כמו שצבע שחור הוא בעצם בכלל לא צבע אע"פ שאנחנו תופסים אותו ככזה. "ויבדל א-לוקים בין האור ובין החושך" זה פשוט להגיד את זה בצורה שהאדם מסוגל לתפוס.
ממש עמוק ונפלא לדעת בעצם שכל החושך תלוי רק במציאות של אור .
נפלא ממש ומאד מנחם
אנחנו לא לבד
בעצם כל החושך זה רק מצב של ריבוי גדול של אור שקשה להחיל אותו (כפי שהרב קוק משתמש בביטוי הזה "אוצרות חושך" באיגרת שהוא מביא בתחילת אורות התשובה בהוצאת אור עציון שמתחילה במילים "ביסוד הכל צריכה לבוא ההסברה הכללית בדבר בטחון התשובה ..." או משהו כזה. תבדוק שם בתחתית העמוד).
[ליצירה]
יפה...
מזכיר את "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר". יש לך עמדה לגבי "בורא חושך"? החושך הוא מציאות בפני עצמו, או רק העדר אור?
[ליצירה]
[ליצירה]
---
לחושך, לרע, אין קיום בפני עצמו. במקום שאין בו טוב, אור, יש רע.
אין רע מוחלט, ובכל אחד יש נקודות טובות.
וסבל הרבה פעמים הוא תגובה שלנו למצבים, שאם היתה להם תגובה אחרת לא היה משתנה דבר, מלבד הרגשתינו היותר טובה.
כתבתי את זה בעקבות מאורע מסויים, כדי לחזק את עצמי.
[ליצירה]
---
הרע מגיע כשיש חוסר מודעות.
אם למשל חבורת נערים מתעללת בחתולה,
הם פשוט לא עוצרים לרגע לחשוב.
עבדי זמן.
אנשים לא נולדים רעים.
רע זה כוחות הרע, זה הרצון לעבוד את עצמך ולא את ה',
אבל הוא מאוד חיצוני.
אין אדם עושה עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות.
[ליצירה]
מסכימה עם כל מילה.
וזה בהחלט מעודד לחיות בראייה כזו.
אגב - זה מופיע בצורה דומה מאוד גם בשיר של רונית שחר: "אל תשכח שזה האור שמטיל את הצל".
ולגבי "יוצר אור ובורא חושך" וכו' - התורה נכתבה לאדם. כמו שכתוב "ויחר אף ה'" וכו' - שזה ברור שאי-אפשר להגיד שלה' יש גוף. לכן לדעתי זה גם נכתב כך. ה' יצר את האפשרות לצימצום של האור, והאדם תופס זאת כחושך, בדיוק כמו שצבע שחור הוא בעצם בכלל לא צבע אע"פ שאנחנו תופסים אותו ככזה. "ויבדל א-לוקים בין האור ובין החושך" זה פשוט להגיד את זה בצורה שהאדם מסוגל לתפוס.
[ליצירה]
חמודים!
תגובה קצת ארוכה...
קודם כל תודה. זה פשוט כל-כך התחבר לי.
איכסה נעליים. לא מספיק שהמציאו את הנעליים בשביל לצאת לרחוב בצורה "מכובדת" (ע"פ הקונצנזוס והנורמות שגורמות לצרות אפוקים מזעזעת), המציאו גם עלי בית בשביל להיחנק גם בבית?
אני אישית פשוט נגעל מהצורה שבא החלק האחורי של נעל הבית הולך על העקב.
בעעעעעעעעעעע.
הלאה נעליים.
נני, כשמגיעים הביתה הולכים לאמבטיה ושוטפים. שווה את זה.
מתקרבת, אני אף-פעם לא הבנתי את אוהבי הנעליים.
ינון, זה לא כואב. אני רץ גם כשיש זכויות והכל יפה ונקי.
ליזי, כל עוד מה שאת עושה הוא בסדר, ואין לאלוקים בעיה איתו - סבבה. תתגאי בזה!
[ליצירה]
---
אמ......
אני מאוד משתדל. אני חושב שההשפעה של חשיבת ה'מה יגידו' עלינו היא גדולה מדי, והרבה חיינו מותווה בגלל דברים חיצוניים לנו ולא מתוכנו.
אבל מהבחינה המעשית, אני לא 100% עושה דברים לא בגלל החברה. חבר שלי אומר ש-95%...
כתבתי את זה בלשון עתיד. זה גם אומר משהו (מהרהר).
[ליצירה]
כן, אבל...
קודם כל, גם אני דובר ספרדית. למדתי, ואני מדי פעם זורק משפטים עם אמא שלי, ויש לי חבר שאני מדבר איתו בספרדית כשאנחנו לא רוצים שיבינו
(אוי, היום דיברנו הרבה)
אבל זה לא אידיאל.
לדעתי, לעניותה אם תרצה, השפות האלו צריכות להיעלם. אנחנו יהודים ואנחנו ישראלים ועברית זאת השפה שלנו ואין שום סיבה שנשתמש ביידיש או בלדינו.
(אל תראה את זה כתגובה לשיר, כי הוא אכן יפה)
תגובות