צללים, אפילו החשוכים והאפלים ביותר, קיימים רק במקום שבו יש אור.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אדיר. מאיפה הבאת את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- מהלב. תודה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... מזכיר את "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר". יש לך עמדה לגבי "בורא חושך"? החושך הוא מציאות בפני עצמו, או רק העדר אור? [ליצירה]
- [ליצירה] --- לחושך, לרע, אין קיום בפני עצמו. במקום שאין בו טוב, אור, יש רע. אין רע מוחלט, ובכל אחד יש נקודות טובות. וסבל הרבה פעמים הוא תגובה שלנו למצבים, שאם היתה להם תגובה אחרת לא היה משתנה דבר, מלבד הרגשתינו היותר טובה. כתבתי את זה בעקבות מאורע מסויים, כדי לחזק את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] ומה אתה עושה עם "ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך", או "יוצר אור ובורא חושך" (שלא לדבר על "בורא רע")? [ליצירה]
- [ליצירה] --- הרע מגיע כשיש חוסר מודעות. אם למשל חבורת נערים מתעללת בחתולה, הם פשוט לא עוצרים לרגע לחשוב. עבדי זמן. אנשים לא נולדים רעים. רע זה כוחות הרע, זה הרצון לעבוד את עצמך ולא את ה', אבל הוא מאוד חיצוני. אין אדם עושה עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. [ליצירה]
- [ליצירה] צודק מעולם לא חשבתי על זה ... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כל מילה. וזה בהחלט מעודד לחיות בראייה כזו. אגב - זה מופיע בצורה דומה מאוד גם בשיר של רונית שחר: "אל תשכח שזה האור שמטיל את הצל". ולגבי "יוצר אור ובורא חושך" וכו' - התורה נכתבה לאדם. כמו שכתוב "ויחר אף ה'" וכו' - שזה ברור שאי-אפשר להגיד שלה' יש גוף. לכן לדעתי זה גם נכתב כך. ה' יצר את האפשרות לצימצום של האור, והאדם תופס זאת כחושך, בדיוק כמו שצבע שחור הוא בעצם בכלל לא צבע אע"פ שאנחנו תופסים אותו ככזה. "ויבדל א-לוקים בין האור ובין החושך" זה פשוט להגיד את זה בצורה שהאדם מסוגל לתפוס. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך. להוסיף אור וטוב... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה פששששששששש אתה עוד תהיה המשורר הלאומי.... [ליצירה]
- [ליצירה] לא אהבתי את העובדה שהוא רוצה משיכה למטעמי גופה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אהבתי את זה מאוד. אבל לדעתי, היה עירוב בין 'אלים' שליליים לפחות שליליים. לא יודע. אל בריחת הסידן נראה לי לא קשור. [ליצירה]
- [ליצירה] --- דווקא את זה אהבתי, בהסתייגות. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מאוד אהבתי את זה. זה יפה, זה חזק, זה עצום. מישהו נחמד מתחתן היום. אמממ.... המילה 'גלות' לדעתי לא מתאימה למצב שלנו. בכלל לא. [ליצירה]
- [ליצירה] -------------------------------- הייתי שולח את זה למישהי לקרוא. אבל לא. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אה.... לכן התעלמתי מכל השיר, שפתאום ניתץ את מה שחשבתי שעולה מהשורה הראשונה, והסתכלתי עליה כפי שראיתי אותו מלכתחילה. [אבל אהבתי את מה שהבנת מ'אוכל את השקט. מתקיים.'] [ליצירה]
- [ליצירה] התווים: לה לה לה לה סי דו סי דו סי לה סול לה לה לה לה סי דו סי דו סי דו רה מי מי מי (גבוהים כולם) מי פה סול פה מי פה רה מי דו דו דו דו רה מי רה דו רה סי דו לה לה לה ומילה אחרונה משתנה [ליצירה]
- [ליצירה] --- אינו טהור? מה שנועד להרוג אינו טהור? עכשיו עולה לי בראש שבהמה טהורה עלולה להיות מובאת להריגה, לקורבן, למצווה, ונכרתת בעזרת מאכלת. האם זה מעשה לא טהור? זה שנשק נועד להרוג לא הופך אותו לרע, כי הוא דבר טוב. כמו, למשל, שקיום הציווי להרוג את כל עמלק הוא טהור, כי מדובר במצוות ה', והרי זה בוצע עם נשק. וכמובן שצריך לשמור על טוהר הנשק. [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה שיר ממני לאחי [ליצירה]
- [ליצירה] --- באמת, אין לי מה גאה להיות במוצאי. ולו היה מגרמניה, מספרד, מהולנד, ממרוקו, מאוסטרליה או מהפיליפינים, אין לי מה להיות גאה בו. כן, הוא מעשיר את חיי במאכלים, במוזיקות אולי, באספקטים מסויימים מאוד בתרבות שאני נחשף אליה. אבל הוא לא חלק מהזהות שלי, אני לא רוצה להמשיך את זה. כולם קיבלו את התורה בסיני, ושל כולם היא המדינה, והארץ. מין סגירת מגעל שכזו. רן, יהודי ישראלי. (כתבתי על זה קטע שיכול להבהיר את זה יותר טוב - תקווה לעיגול הנושן) [ליצירה]
תגובות