בשעה שאורות של סליחה נדלקים
שקולות ניגונים נמסכים בבכי
שנשורת שנה מתפזרת כנסורת
אני נוסע
כבן מלך על פלגי מים
מלוחים
ונושא על כתפי
שאיפות
ותככים.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המממ. כתבתי הרבה, ואז חשבתי שעדיף שלא. אהבתי את כל ההתנהלות של הזמן בשיר. השיר הוא כביכול מעל-הזמן. וכולו נותן את ההרגשה הזאת, של איטיות - אך שם השיר הוא "פרידה מהירה". קביעות של זמן - מול השתנות ותהליכים. הזמן עוצר, קופץ, רץ, שוחה לאיטו, והכל בבת אחת. זה יפה. דבר שני שחשוב לומר, קשה להתקדם ככה. השאיפות ישאוך אל העננים ויקלו ממך את משאך, אבל התככים יגרמו לך להשתכשך בבוץ טובעני. וקצת קשה ככה להתרכז במשהו. עוד חודש בדיוק ראש השנה. מותר, ואף רצוי, להתחיל כבר מעכשיו את התשליך. [ליצירה]
- [ליצירה] .. הו, רן, כ"כ רציתי לכתוב שזה כ"כ יפה, אבל.. מה זה התככים הזה? לא מבינה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- וזה טוב או רע שהם הורגים? כי אם זה רע, אני לא רוצה להיות כמוהם. (באמת, קשה לי להאמין, מילא מתבגר מלא הורמונים שצועק מוות לערבים, אבל אתה?!) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- יו! חשבתי על ה\יר הזה במשך הרבה זמן, על המילים שבו, כשאפילו לא זכרתי שהוא שיר שקראתי, ולא זכרתי שהוא קשור אלייך. מזדהה, מאוד מאוד מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אמאל'ה. [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה נקודת אי-הבהירות ביני לבין הבל בנוגע לרב ההומוסקסואל היתה: האם בגלל שפעם פעם הוא קיבל תעודה מסכנה "שאומרת שהוא עבר את הבחינות הראשוניות ביותר של הרה"ר, הא נשאר רב גם אחרי שהוא כפר, או שלא." (ציטוטו) זר, אהבתי את מה שעשית (אם כי...) שנינו אומרים שלא, ואם ייתכן כי ניתן להבין הפוך מדבריי, הריני מודיע שזו היתה כוונתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- את יכולה לנשוף החוצה, אבל עם נימה אופטימית, עם הבאת טוב. אחרת זה חסר תכלית פשוט. [ליצירה]
- [ליצירה] --- היום מישהו צחק בצפירה, ונתתי בו מבט חריף, מרחוק, והוא אמר בהתגוננות 'הוא מצחיק אותי', ושתק. הבעיה היא לא רק של הצופים היושבים בכיסאות ומשתעממים. הבעיה היא גם של הבנאליות והקיטשיות והסדר וחוסר-האותנטיות בטקסים האלה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- יצחק בן מרדכי! עדיף להיות חילוני בארץ---> מאשר דתי מחוצה לו?! חושב שזה לא נכון בכלל. ============== הקטע נגע בי, ואהבתי אותו מאוד, על-אף שאם הייתי כותב קטע בסגנון, לא הייתי כותב אותו ככה. (בלי ה'גם תתאמץ לסגור את האוזניים' או משהו כזה, ועם מאפיינים שונים) [ליצירה]
- [ליצירה] --- *. [ליצירה]
- [ליצירה] --- כלומר, כל החיזיון שמופיע לאורך השיר מתרחש כשהעיניים העצומות, כשלא רואים את המציאות הגלויה. והצעקה העצומה מחזירה למציאות, אולי מנתקת. יש בה סיום טוב, או שבירה? [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה דיי פושרת, אבל מרגישים ב"תוספת המאוחרת" עוצמות גדולות, וזה יפה וחזק ומורגש. בהחלט עומד כשיר בפני עצמו. [ליצירה]
תגובות