כתבתי הרבה, ואז חשבתי שעדיף שלא. אהבתי את כל ההתנהלות של הזמן בשיר. השיר הוא כביכול מעל-הזמן. וכולו נותן את ההרגשה הזאת, של איטיות - אך שם השיר הוא "פרידה מהירה". קביעות של זמן - מול השתנות ותהליכים. הזמן עוצר, קופץ, רץ, שוחה לאיטו, והכל בבת אחת. זה יפה.
דבר שני שחשוב לומר,
קשה להתקדם ככה.
השאיפות ישאוך אל העננים ויקלו ממך את משאך,
אבל התככים יגרמו לך להשתכשך בבוץ טובעני.
וקצת קשה ככה להתרכז במשהו.
עוד חודש בדיוק ראש השנה.
מותר, ואף רצוי, להתחיל כבר מעכשיו את התשליך.
[ליצירה]
המממ.
כתבתי הרבה, ואז חשבתי שעדיף שלא. אהבתי את כל ההתנהלות של הזמן בשיר. השיר הוא כביכול מעל-הזמן. וכולו נותן את ההרגשה הזאת, של איטיות - אך שם השיר הוא "פרידה מהירה". קביעות של זמן - מול השתנות ותהליכים. הזמן עוצר, קופץ, רץ, שוחה לאיטו, והכל בבת אחת. זה יפה.
דבר שני שחשוב לומר,
קשה להתקדם ככה.
השאיפות ישאוך אל העננים ויקלו ממך את משאך,
אבל התככים יגרמו לך להשתכשך בבוץ טובעני.
וקצת קשה ככה להתרכז במשהו.
עוד חודש בדיוק ראש השנה.
מותר, ואף רצוי, להתחיל כבר מעכשיו את התשליך.
[ליצירה]
...
המוזיקה של הכינור ממש משתפכת מזה.
אני אחרי מתכונת בספרות, שירי ריה"ל וכל זה.
נראה כמו שיר ריה"ל מודרני,
(ואתה יכול לקבל את זה כמחמאה :)
[ליצירה]
[ליצירה]
נחמד.
הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא.
אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה).
[ליצירה]
---
כהרת אגב,
יש בבחנה בין כתיבה לבין פירסום.
קשה לי להבין את התמיכה בפירסום יצירות עצובות לחלוטין. את נתינת הפומביות להן.
(יותר מאשר את עצם הכתיבה)
תגובות