בשעה שאורות של סליחה נדלקים
שקולות ניגונים נמסכים בבכי
שנשורת שנה מתפזרת כנסורת
אני נוסע
כבן מלך על פלגי מים
מלוחים
ונושא על כתפי
שאיפות
ותככים.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המממ. כתבתי הרבה, ואז חשבתי שעדיף שלא. אהבתי את כל ההתנהלות של הזמן בשיר. השיר הוא כביכול מעל-הזמן. וכולו נותן את ההרגשה הזאת, של איטיות - אך שם השיר הוא "פרידה מהירה". קביעות של זמן - מול השתנות ותהליכים. הזמן עוצר, קופץ, רץ, שוחה לאיטו, והכל בבת אחת. זה יפה. דבר שני שחשוב לומר, קשה להתקדם ככה. השאיפות ישאוך אל העננים ויקלו ממך את משאך, אבל התככים יגרמו לך להשתכשך בבוץ טובעני. וקצת קשה ככה להתרכז במשהו. עוד חודש בדיוק ראש השנה. מותר, ואף רצוי, להתחיל כבר מעכשיו את התשליך. [ליצירה]
- [ליצירה] .. הו, רן, כ"כ רציתי לכתוב שזה כ"כ יפה, אבל.. מה זה התככים הזה? לא מבינה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה נוגע, אין ספק שזה נוגע בלב. במיוחד עם המחשבות על החופה שהיתה להלוויה. (אבל לי אישית קצת קשה עם המסר הלוחמני, שיכול לנבוע בסערת רגשות ולהוביל למקומות לא טובים, כמו קריאת 'מוות לערבים, שישו להם גם פיגועים') [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה נעים לקריאה. גם בשעת עייפות ועיניים חורקות. [ליצירה]
- [ליצירה] צריך לזכור שבן-אדם שמקבל חיבוק, גם נותן אותו. מחשבה שעלתה לי בראש, כשעדיין לא קראתי (בעיניים, העיניים). [ליצירה]
- [ליצירה] ה'לעולם לא ישכח' אומר שזה כבר שייך לעבר שלך? כשקראתי את זה קראתי את זה מהבנה שאת חוזרת בתשובה, וחשבתי על הנקודה היהודית הבוערת בכל אחד ואחד שבע"ה יתקרב לה'. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם--- ה"פזילה" הצידה זו זכותך כמובן, בתור בעל האתר. אבל היא ממש צרמה לי אישית. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני מתייחס רק לשורה הראשונה, ששבתה אותי. זה ממש מזכיר לי את הרגעים בחורבות בית-הכנסת בסוסיא, בסיור, לפני שהגיעה כל הקבוצה, כששהיתי שם לבד, צופה על יטא, אוכל את השקט, מתקיים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אני לא נוהג, חס ושלום! פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2. ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם. רן, אחד שאוהב את כביש 6, וששמח שגרם לחיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- השם של השיר הורס אותו, ילדותי ולא-נכון. קשה לי להתרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אוף, די. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני לא יכול לתקן את העולם, אבל אנחנו כאן. ותיקון עצמי זה גם תיקון העולם. --- אבל אהבתי. [ליצירה]
תגובות