כתבתי הרבה, ואז חשבתי שעדיף שלא. אהבתי את כל ההתנהלות של הזמן בשיר. השיר הוא כביכול מעל-הזמן. וכולו נותן את ההרגשה הזאת, של איטיות - אך שם השיר הוא "פרידה מהירה". קביעות של זמן - מול השתנות ותהליכים. הזמן עוצר, קופץ, רץ, שוחה לאיטו, והכל בבת אחת. זה יפה.
דבר שני שחשוב לומר,
קשה להתקדם ככה.
השאיפות ישאוך אל העננים ויקלו ממך את משאך,
אבל התככים יגרמו לך להשתכשך בבוץ טובעני.
וקצת קשה ככה להתרכז במשהו.
עוד חודש בדיוק ראש השנה.
מותר, ואף רצוי, להתחיל כבר מעכשיו את התשליך.
[ליצירה]
המממ.
כתבתי הרבה, ואז חשבתי שעדיף שלא. אהבתי את כל ההתנהלות של הזמן בשיר. השיר הוא כביכול מעל-הזמן. וכולו נותן את ההרגשה הזאת, של איטיות - אך שם השיר הוא "פרידה מהירה". קביעות של זמן - מול השתנות ותהליכים. הזמן עוצר, קופץ, רץ, שוחה לאיטו, והכל בבת אחת. זה יפה.
דבר שני שחשוב לומר,
קשה להתקדם ככה.
השאיפות ישאוך אל העננים ויקלו ממך את משאך,
אבל התככים יגרמו לך להשתכשך בבוץ טובעני.
וקצת קשה ככה להתרכז במשהו.
עוד חודש בדיוק ראש השנה.
מותר, ואף רצוי, להתחיל כבר מעכשיו את התשליך.
[ליצירה]
---
אה....
לכן התעלמתי מכל השיר, שפתאום ניתץ את מה שחשבתי שעולה מהשורה הראשונה, והסתכלתי עליה כפי שראיתי אותו מלכתחילה.
[אבל אהבתי את מה שהבנת מ'אוכל את השקט. מתקיים.']
[ליצירה]
---
אינו טהור?
מה שנועד להרוג אינו טהור?
עכשיו עולה לי בראש שבהמה טהורה עלולה להיות מובאת להריגה, לקורבן, למצווה, ונכרתת בעזרת מאכלת.
האם זה מעשה לא טהור?
זה שנשק נועד להרוג לא הופך אותו לרע, כי הוא דבר טוב. כמו, למשל, שקיום הציווי להרוג את כל עמלק הוא טהור, כי מדובר במצוות ה', והרי זה בוצע עם נשק.
וכמובן שצריך לשמור על טוהר הנשק.
תגובות