בשעה שאורות של סליחה נדלקים
שקולות ניגונים נמסכים בבכי
שנשורת שנה מתפזרת כנסורת
אני נוסע
כבן מלך על פלגי מים
מלוחים
ונושא על כתפי
שאיפות
ותככים.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] המממ. כתבתי הרבה, ואז חשבתי שעדיף שלא. אהבתי את כל ההתנהלות של הזמן בשיר. השיר הוא כביכול מעל-הזמן. וכולו נותן את ההרגשה הזאת, של איטיות - אך שם השיר הוא "פרידה מהירה". קביעות של זמן - מול השתנות ותהליכים. הזמן עוצר, קופץ, רץ, שוחה לאיטו, והכל בבת אחת. זה יפה. דבר שני שחשוב לומר, קשה להתקדם ככה. השאיפות ישאוך אל העננים ויקלו ממך את משאך, אבל התככים יגרמו לך להשתכשך בבוץ טובעני. וקצת קשה ככה להתרכז במשהו. עוד חודש בדיוק ראש השנה. מותר, ואף רצוי, להתחיל כבר מעכשיו את התשליך. [ליצירה]
- [ליצירה] .. הו, רן, כ"כ רציתי לכתוב שזה כ"כ יפה, אבל.. מה זה התככים הזה? לא מבינה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא מסכים. [ליצירה]
- [ליצירה] .... :) 4 נקודות וסמיילי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, פלורליזם דעהשלי, דעה שלך. אני בעד לעקור את הגלות מתוכנו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- היצירות שלך יכולות להיות יותר טובות בלי המילים הלא נעימות (השכנה הכוסית, שבריר רגע מזדיין). וגם את הקטע הזה אהבתי, מלבד הסוף שלוקח הכל לאיבוד, אבל שימת-הלב שלי לכך שבאופן עקבי יש מיליםלא נעימות ביצירות שלך, קצת מונעת ממני להתפעל ולהיות מרוצה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבוי, לא דיקורים סיניים! [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה אבל השורה האחרונה קצת... [ליצירה]
- [ליצירה] --- נחמד. ומילת הקספ הכובשת אותי: אופטימי! [ליצירה]
- [ליצירה] --- וואו, מזמן לא הוחמאתי ככה, תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- אח, נועם, אני יושב כאן ואומר לעצמי נועם, אתה מיוחד. ושוב קראתי, ושוב אמרתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- 'עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה נהיה גדולים' ריתמיקה. איזו תקופה יפה היה הגן... ועכשיו אני אקרא שוב ==== אבל היא אישה די מסכנה, הגננת הזאת, שאיבדה המון תקוות בחיים שלה. גם הצחיק וגם העציב. יפה, מאוד יפה. <יש כמה קטעים שהייתי מוותר עליהם> [ליצירה]
תגובות