לא אלך בשביל
רק מפני שיש בו צעדי רגליים
אלא אלך בשביל
שבו תטבנה ללכת רגלי.
לא אתן לדבר להסתיר לי את השמיים
ואמשיך ללכת
י ח ף
בשבילים של חיי.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
- משקי כנפיים ראשונים
- כשאנו לא ביחד....
- בין גרמניה לירושלים
- זריקת עידוד (מערביי מרוקו)
- במקום שבו שולט השקט
קשור אלי
- [ליצירה] יחף!!! אחח, קנית את לבי. זה ממש-- יפה. (כמה נדוש, תסלחו לי. אבל זה באמת יפה.) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן, אתה צודק בל תיסחף יחד עם העדר :-) [ליצירה]
- [ליצירה] "יחף" משמע- פגיע, נתון לסכנות, תמים במידת-מה, לא מוכן להיעזר באמצעי-הגנה, לענ"ד- לא כל האינדיבידואליסטים הם כאלה, אבל- "נו טוף, שיהיה..." [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שהזדהתי... לא הייתי יכולה לנסח כל כך יפה בחיים... [ליצירה]
- [ליצירה] אחח... יצירה במיטבה. (או שמא רן במיטבו?!) המשך ללכת יחף, עור רגליך יתחספס, ויקשיח את רגליך להמשך הדרך. <א.מ.מ.ש.א.צ.ל...> [ליצירה]
- [ליצירה] יחף אך? עדין הולך בדרך תורת ד'... אינדבדואל בתוך התורה... כש"בתורת ד'" חפצך... היא תיהפך ל"ובתורתו יהגה יומם ולילה..." תורתך.... בהצלחה אחי... [ליצירה]
- [ליצירה] --- אמ...... אני מאוד משתדל. אני חושב שההשפעה של חשיבת ה'מה יגידו' עלינו היא גדולה מדי, והרבה חיינו מותווה בגלל דברים חיצוניים לנו ולא מתוכנו. אבל מהבחינה המעשית, אני לא 100% עושה דברים לא בגלל החברה. חבר שלי אומר ש-95%... כתבתי את זה בלשון עתיד. זה גם אומר משהו (מהרהר). [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי קריאת האינדיבודאליסט תגיד לי אתה באמת ככה או שזה השאיפה ותהיה כן [ליצירה]
- [ליצירה] --- מעניין "בין ערביים עוד נשובה שניים יחפים בחול" :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- לכן בדיוק הניסוח, רק מפני, ולא ולו רק מפני. [ליצירה]
- [ליצירה] --- פעם אפילו הצלחתי להיכנס לשם עם מטען בכיס. של פלאפון. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מה המשמעות של ציפיה לגואל השקט? האם לדעתך השקט, ההוא שמקשיבים לו, שחודר אל תוכנו, הוא מצב זמני וחסר? [ליצירה]
- [ליצירה] --- את יכולה לנשוף החוצה, אבל עם נימה אופטימית, עם הבאת טוב. אחרת זה חסר תכלית פשוט. [ליצירה]
- [ליצירה] ------ אני לא משחק כדורגל. לא יודע לשחק טוב, מאבד את הביטחון שלי אל מול שנות הניסיון שלהם, ואני גם אף-פעם לא מסתובב עם נעליים לרגלי. פעם, במורשת, כשהבנים של היישוב התעצבנו על שהאור במגרש לא נדלק בלילה, וניסו וניסו וניסו, תהיתי אם לא החמצתי משהו. וכשאני צולל בבריכה, בעולם שמתחת למים, העולם השקט, שבו כל רגע הוא נצח שמעבר לזמן, שבו אינך זקוק לכולם, שבו אתה מותח את הכח שלך עד מעבר לקצה גבולותיו, נעים לי יותר מכל משחק כדורגל ששיחקתי אי-פעם בחיי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- בכל מקרה, נעים לקרוא על שבת ברובע. וזה לא Damas?(כי בספרדית זה צריך להיות כך) [ליצירה]
- [ליצירה] ממממ..... היי, מישהו דיבר על יחפים? ------------------------------ (מאז יום שני, יום הטיול בשומרון וסיבוב השערים, אני עמוס במחשבות) אוהב את האידאלים, את ההקרבה של נוחות החיים למען ארץ ישראל, גם אם לפעמים יש מעין תפיסת טרמפ על האידיאלים. לא רואה פסול באמירה 'תראה, הנה ערבי.' רואה פסול ופגם מוסרי בריקודי נקמה עם סכינים ונשק ובשירי נקמה (זה עושה לי בחילה ומדכא אותי) יוני, התגובה שלך דמגוגית. ברור שאיכפת לה (ולי) מאחינו יותר מהערבים. המחאה שלה (אם הבנתי טוב) היתה נגד היחס לערבי, שאם לא היה כך, לא היה נגרע דבר מהיהודים (ולכן לא מדובר בהשוואת 'איכפתיות') על חרבך תחיה נאמר לעשו = אדום. והאמירות עם של רוצחים וימח שמם הן לא טובות בעיני. העובדה שהם מעשנים מגעילה אותי. מגעילה אותי. מגעילה אותי. שיר, האומץ של הנערים להגיד כך לנהג ראוי להערצה בעיני. 'אל תשכחי שהנוער הזה חי את המוות ולכן...' - את מדברת על נהייה לא שכלית אחרי הרגשות, וזה לא טוב ונובע מחולשה. בכל מקרה, לא ראיתי משהו לא נכון, לטעמי, ביחס לערבי, ביצירה הזו, אלא רק בתגובה עם הריקוד המגעיל. =================================== אבל כל הדיון הזה, לפני הדיון על יצירה, הוא דיון על נקודות מוצא ביחס לערבים. ======================== וזה כתוב ממש יפה, באמת. תיאור החתונה מקסים. תיאור הנוגות שעלתה בך למראה הערבי המתייסר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- לרשימת היצירות האהודות עלי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... טוב, אבל לפחות ההומור של פעם הוא לא ההומור של היום... מה בדיוק הבנת מהשיר? [ליצירה]
- [ליצירה] ///////////// .................................. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- שנזכה לתפילות טובות. באמת. [ליצירה]
תגובות