אמ......
אני מאוד משתדל. אני חושב שההשפעה של חשיבת ה'מה יגידו' עלינו היא גדולה מדי, והרבה חיינו מותווה בגלל דברים חיצוניים לנו ולא מתוכנו.
אבל מהבחינה המעשית, אני לא 100% עושה דברים לא בגלל החברה. חבר שלי אומר ש-95%...
כתבתי את זה בלשון עתיד. זה גם אומר משהו (מהרהר).
פשטות בכל מחיר, יצאה מהאופנה ברגע שהפוסטמודרניזם פשה בכל, כולם יחפים ואם זאת כולם נעולים באותם סכימות. וחבל.
מכיוון והמוטיב היחף חוזר ביצירות שלך, ברור שזאת לא מטאפורה, או משל, ולכן לא ברור המעבר מהרגליים שלך לשמיים. ממתי שבילים מסתירים את השמיים?
לא ברור, ולא ברורה כלל את מי זה אמר לעניין.
אין ספק- הסנדלר הולך יחף,
י.ז
אני חושב שבשתי השורות הראשונות מסתתרת אמירה תת-מודעת.
לפעמים ההולכים בשבילים אחרים עושים זאת לא מפני שבו תטבנה רגליהם ללכת, אולי בשביל של כולם גם תטבנה רגלי ללכת אבל:
לא אלך בו ולו רק מפני שיש בו צעדי רגליים.
אחרי כן מגיע כמובן הסבר שהשביל החלופי שבחרתי בו הוא הטוב ביותר בשבילי...
לא יודעת עד כמה זה לא מודע. יכול להיות שזה לא מודע. אבל אני בהחלט מסכימה איתך. מכל האווירה של השיר ה'צעקני', קריאת האינדיבידואליסט - קריאה, מניפסט צעקני, אני לא אלך בשביל - רק בגלל שמישהו צעד שם קודם. אהיה אינדיבידואליסט - אשליט זאת על עצמי. לא אעשה משהו שמישהו עשה מקודם. חייב לחדש.
אבל לא תמיד זה טוב לחדש. לפעמים עדיף ללכת בדרך בה כולם הולכים.
לא חייבים לדרוך על העקבות של הקודמים. אפשר לחדש גם בשבילים הקיימים.
[ליצירה]
יחף אך?
עדין הולך בדרך תורת ד'...
אינדבדואל בתוך התורה...
כש"בתורת ד'" חפצך...
היא תיהפך ל"ובתורתו יהגה יומם ולילה..."
תורתך....
בהצלחה אחי...
[ליצירה]
---
אמ......
אני מאוד משתדל. אני חושב שההשפעה של חשיבת ה'מה יגידו' עלינו היא גדולה מדי, והרבה חיינו מותווה בגלל דברים חיצוניים לנו ולא מתוכנו.
אבל מהבחינה המעשית, אני לא 100% עושה דברים לא בגלל החברה. חבר שלי אומר ש-95%...
כתבתי את זה בלשון עתיד. זה גם אומר משהו (מהרהר).
[ליצירה]
-------
ואוו, וואו (כן, וואואואו שונים יצאו לי)
איזה יופי, מתוק, משעשע, כיפי, נחמד וחמוד ומהנה ומרתק.
כל השילוב הזה, הכל.
מקסים.
רק ש:
האדם הוא נזר הבריאה ולא נזיר הבריאה
והכריש אמר אני יאכל, במקום אני אוכל
וזה נורא.
תמשיכי לכתוב ככה!
[ליצירה]
---
בת מלך, ע"פ הטרמינולוגיה שלך, אפשר להיות גם מרוקאית לא אמיתית?
עדה זה לא יהיה משהו שאני ארצה להעביר לילדים שלי. והכעיס אותי הרב אבינר ברעיון התמוה משהו שלו בעניין השידוכים באחד מגליונות 'באהבה ובאמנה' האחרונים, כשהכניס עת הסעיף עדה לדפי השידוכים שלו.
עדה נוצרה כדי שנוכל לשמור על קיומנו היהודי בגלות. כדי שנוכל לשמור על זיקה ליהדות הגדולה, של כל העם. עכשיו העדה נשמרת כשהנסיבות הפוכות לחלוטין.
ותקראי את תקווה לעיגול הנושן, באמת, את תביני אותי יותר טוב.
רן,
שהרבה פעמים אמרו לו שהוא לא תוניסאי אמיתית בגלל שהוא לא אוכל קוסקוס.
[ליצירה]
תגובות
הרב יובל שרלו טוען שתפילה לא מנוסחת ולא מקובעת עדיפה על התפילה המוכרת היום (אבל יש לו אבל)
יש לי בעיות עם כך שהתפילה מחולקת לפי נוסחים,
עם זה שקובעים לי מה להגיד,
ואיך להגיד ומתי לענות ואיך לבטא ואיפה לשבת ואיפה לעמוד ואם אמרתי ברוך או אמרתי אתה או אמרתי ה' אז מה מותר מה אסור ואם שכחתי
עד שהתפילה לא תשתנה, תמיד ימשיכו להילחם במכת הדיבורים בתפילה.
אפשר להתפלל תפילה קהילתית בלי להיות מחוייב לטקסט. לא דיברתי על הרע שבתפילה בקהילה.
תראי מה יוצא לאנשים בתפילה בגלל שהם קוראים. זה נורא.
רוב התפילה, אני קורא תהילים.
(וקראתי עת כל התגובות אבל זה לא נכנס אלי)
[ליצירה]
---
'עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה נהיה גדולים'
ריתמיקה.
איזו תקופה יפה היה הגן...
ועכשיו אני אקרא שוב
====
אבל היא אישה די מסכנה, הגננת הזאת, שאיבדה המון תקוות בחיים שלה.
גם הצחיק וגם העציב.
יפה, מאוד יפה.
<יש כמה קטעים שהייתי מוותר עליהם>
[ליצירה]
---
קרן,
שיפוץ לא היה עוזר. התסריט היה חסר תוכן תורני מדי. נטול כמעט. ולא מתוך השקפה תורנית. 23 פרקים, עם עוד עשרות מתוכננים בראש, ושום תורניות.
תגובות