אנו כובלים עצמנו כאן,
כדי להיפתח,
עם קשר קול תפילה,
שמעולם לא נח.
אך בכבילת חורבן,
דומה שקצת נשכח,
כי מקומנו שם,
בעֵבֶר המוזנח.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- טוב, את יודעת מה דעתי על הפומביות של זה *** אבל מצאתי לזה פרשנות אחרת שיותר מוצאת חן בעיני. וזה כתוב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] --- צאונה זו פנייה לנקבות! הא! [ליצירה]
- [ליצירה] --- ונראה לי, שיש דברים שאפשר לכתוב בצורה יותר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה באמת ריגש אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לכן בדיוק הניסוח, רק מפני, ולא ולו רק מפני. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא, אני בכלל לא נוהג! לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו. יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה. דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אהבתי את הרעיון, את האהבה והנתינה שיש פה, ההתפעלות מכל שביב קטן של חיים, אבל לא כל-כך את הניסוח, את הסגנון, את הקללות. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ד'מתא? [ליצירה]
- [ליצירה] --- ח ו מ ה ס י נ י ת ! ! ! [ליצירה]
- [ליצירה] --- נוסטלגי. ולמען האמת, חיפשתי יצירה עם נקניקיות (מעשים של אחרישתיים בלילה), ודימוי הכרית לנקניקיה קצת.... מממ... דחה אותי. ד"א, על כל כרית יש המון חרקים קטנים, קרדיות המיטה, שאוכלות את העור המת הנושר מאיתנו. כמו פשפשים, על כל כרית. שינה עריבה. (כדאי לעשות הגהה) [ליצירה]
