[ליצירה]
לא
החיוך שנולד לא גרם לו לפזז. זה לא חשוב, בעצם. הוא הרי מרגיש יותר טוב. הוא מחק.
ויותר לא אפרט, כי הכיף במסתורין.
(את לא מעיקה, זה נחמד)
ועדי, זה חיובי להיות שם. זה טוב להיות שם.
[ליצירה]
---
פעם ראיתי חתולה (משום מה אנחנו תמיד נוטים להתייחס אליהם בלשון נקבה) נדרסת, גוססת, מתה בייסורים כעבור כמה שניות, ונזרקת לפח, מותירה לאחריה שובל של דם, שהתייבש ונוקה למחרת.
אהבתי מאוד, אבל ההשוואה הזו, בין בני-אדם רעים וחתולים תמימים, מובלעת ומינורית ככל שתהיה, צרמה לי.
[ליצירה]
---
שמואל יקר.
באמת שאין לי משהו אישי נגדך, ואני ממש לא רוצה לעצבן אותך.
רק שמאוד מאוד מאוד מאוד חורה לי ומפריע לי שאתה משווה בשירך, ואפילו בצורה מתוחכת ככל שתהיה, את המדינה הקדושה שלנו, המדינה ששנינו גדלנו בה וחיים בה וחבים לה המון, ראשית צמיחת גאולתנו, לבית-בושת.
מדינה היא כמו דף חלק, ואתה מכניס בה את התוכן. אם המצב דפוק והממשלה של היום מושחתת, ויש עוני ופיגועים ושנאת חינם והכל רע רע רע עד אין קץ,
זה לא אומר שהמדינה דפוקה.
וככה, בשירים שמשווים אותה לבית-בושת, לא נשפר אותה.