אנו כובלים עצמנו כאן,
כדי להיפתח,
עם קשר קול תפילה,
שמעולם לא נח.
אך בכבילת חורבן,
דומה שקצת נשכח,
כי מקומנו שם,
בעֵבֶר המוזנח.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- משעשע ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואת סגנון הכתיבה. לילה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] --- והיא צודקת בתחושותיה. אסור לה להפיל אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] התווים: לה לה לה לה סי דו סי דו סי לה סול לה לה לה לה סי דו סי דו סי דו רה מי מי מי (גבוהים כולם) מי פה סול פה מי פה רה מי דו דו דו דו רה מי רה דו רה סי דו לה לה לה ומילה אחרונה משתנה [ליצירה]
- [ליצירה] --- --- [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט נעים לקריאה. --- [ליצירה]
- [ליצירה] ובדיוק עכשיו אני מנהל דיון על טיבה של אומנות, והאם יש מקום לשירים עצובים. מרגע לרגע, מקווה שכתבת את הקטע בחיוך מסויים, ולא ברצינות. אין שום סיבה שבעולם לתת פומביות לעצב חסר תקווה, כשמטרת האומנות היא הוספת אור וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] --- החרוז בכוונה, אני מאמין. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מה יש? את לא מסוגלת? [ליצירה]
- [ליצירה] --- יו, התגובה הזאת מצחיקה. הולך לספר עליה לכולם.... [ליצירה]
