אנו כובלים עצמנו כאן,
כדי להיפתח,
עם קשר קול תפילה,
שמעולם לא נח.
אך בכבילת חורבן,
דומה שקצת נשכח,
כי מקומנו שם,
בעֵבֶר המוזנח.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- אני מתייחס רק לשורה הראשונה, ששבתה אותי. זה ממש מזכיר לי את הרגעים בחורבות בית-הכנסת בסוסיא, בסיור, לפני שהגיעה כל הקבוצה, כששהיתי שם לבד, צופה על יטא, אוכל את השקט, מתקיים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מה זה העולו הזה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיהיה לנו לילה מלא אור. מזדהה. בלילה הרגש שולט. מוכר עד כאב. לבן בחלום שחור. ירח מלא. -- תובנות יפות. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואת סגנון הכתיבה. לילה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] --- בדיוק! [ליצירה]
- [ליצירה] --- היכנסו כולם! זה כ"כ חמוד! אולי אדפיס יותר מאוחר ואראה בשולחן הסדר. אשריך, גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבוי, לא דיקורים סיניים! [ליצירה]
- [ליצירה] --- יפה התמימות של הבן, שמסיק מהאבילות שעוד יהיה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מרגיש ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- יו! חשבתי על ה\יר הזה במשך הרבה זמן, על המילים שבו, כשאפילו לא זכרתי שהוא שיר שקראתי, ולא זכרתי שהוא קשור אלייך. מזדהה, מאוד מאוד מזדהה. [ליצירה]
