אנו כובלים עצמנו כאן,
כדי להיפתח,
עם קשר קול תפילה,
שמעולם לא נח.
אך בכבילת חורבן,
דומה שקצת נשכח,
כי מקומנו שם,
בעֵבֶר המוזנח.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- אה.... לכן התעלמתי מכל השיר, שפתאום ניתץ את מה שחשבתי שעולה מהשורה הראשונה, והסתכלתי עליה כפי שראיתי אותו מלכתחילה. [אבל אהבתי את מה שהבנת מ'אוכל את השקט. מתקיים.'] [ליצירה]
- [ליצירה] --- אז תכתוב שזה ציטוט מבלי לדעת את זהות המקור. (ואני לא כ"כ מסכים עם מה שהמשפט הזה בא להגיד) [ליצירה]
- [ליצירה] --- יפה. הלוואי שנזכה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת אולי (אולי אולי. רוב היום זה היה בטוח ועכשיו זה אולי. חבל.) אני אהיה שם מחר. (וסליחה על ניצול במת התגובות לשיר היפה הזה:) [ליצירה]
- [ליצירה] --- נחמד ומקורי. לא אהבתי את ההנחה הסמוייה בנוגע לפילוג הדעות, אבל אהבתי את המסר הכללי. [ליצירה]
- [ליצירה] מרתק, מעניין, זה יכול להוות בסיס לדיון על חטא עכן. אבל זה גרם לי לתחושת הזדהות יותר איתו, ולמין כעס וצער על שהרגו אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] בקישור :) [ליצירה]
- [ליצירה] --- מהי הטענה המסתתרת מאחורי היצירה הזו? זעזוע מכך שערכים מוחלטים לא מצליחים לקעקע את הנבזיות, אבל דחפים רגשיים ארעיים ואקראיים כן? --- אני מסכים איתך ועם חתלתול. ולמען האמת, קראתי כמחצית מן היצירה (השעה 3:08). [ליצירה]
- [ליצירה] --- חומה סינית. אצלנו, כלומר במקום בו אני נמצא באופן זמני ועראי, עד שאסיים את השנה הזו, יש הנוהג לומר כשבאים ומבלבלים לו את המוח - חומה, או חומותיים, או חומה סינית. כלומר, חומה ביני ובינך, לא רוצה להקשיב לך. ומה שהתכוונתי להגיד זה שאני לא מסכים איתך בכלל. ולא עם המשפט. ולא עם מה שהוא בא להגיד. מה זה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- מאוד מאוד אהבתי. הסיפור קולח, זורם ומרגש. נסיונות ההתחברות, ההשתתפות, השרשרת האינסופית של אנשים ואהבה. וההסתכלות על האנשים באוטובוס ובשטיבלך, ממש הזכירה לי את עצמי. [ליצירה]
