למדני לקבוע עיתים אל הזמן
כמו אותה לטאה הלואטת לסלע
על מה שהיה וחלף ונטמן
במרחב שבין מטה ומעלה.
(בית-הכנסת בסוסיא העתיקה, ז' סיוון ה'תשס"ד)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאד נגע לי... [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד אולי זה לא קשור אבל זה הזכיר לי קטע משיר מאוד אהוב עליי של לאה גולדברג : "...לבל יהי יומי עליי כתמול שלשום לבל יהי עליי יומי הרגל" אם ואולי נשים יותר על מה שהיה יהיה ועכשיו אולי לעולם לא נרגיש מורגלים לחיים. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] למה? (לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.) למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן בלי לפתוח שום קופסה טמונה לחלוף הלאה לשכוח את התמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש לאה גולדברגי. וזאת המחמאה הכי גדולה (כמעט) שאני יכולה לתת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- כתית וצפם מרחבים יציפה היו לא מובנים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- יצחק בן מרדכי! עדיף להיות חילוני בארץ---> מאשר דתי מחוצה לו?! חושב שזה לא נכון בכלל. ============== הקטע נגע בי, ואהבתי אותו מאוד, על-אף שאם הייתי כותב קטע בסגנון, לא הייתי כותב אותו ככה. (בלי ה'גם תתאמץ לסגור את האוזניים' או משהו כזה, ועם מאפיינים שונים) [ליצירה]
- [ליצירה] --- ורק את שיר הפרידה ממני, הוא לא מחזיר הילד. ----- נקמתי לא תאחר להגיע. :) (פורום תרבות השתלט על אתר צורה) [ליצירה]
- [ליצירה] מדויק זה די מחנך. מלמד. אפשר לתת לאנשים לקרוא את זה כדי לגרום להם לפתח של שינוי. האבנים זה חמוד. זה לוקח כל מיני מוטיבים שונים ומאחד אותם לתוך מציאות, והכל מתחבר ומתאים. ... אבל לא אהבתי את הסוף. הוא צריך להבין שאם הוא במסגרת של ישיבה - אז שילמד. עת ללמוד ועת לנגן, בלי לזלזל בחשיבות הקשר הנפשי עם ה' ("היציאה מהמערה", אם להיות אקטואלי...) [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא יכול בלי איזה שמואל ירושלמי טוב לפני השינה, שיעלה איזה חיוך על פני. נורא רעב לי בבטן. ובוער לי בלב. (וגם חרוז מסתתר לו שם!) גיא מינץ. איש טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני קוטע את זה כאן. לא מתכוון להתייחס לזה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה טוב זה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מקסים! כיף לקרוא! [ליצירה]
- [ליצירה] --- גם אני [ליצירה]
- [ליצירה] --- כן, זה באמת נוגע. [ליצירה]
תגובות