למדני לקבוע עיתים אל הזמן
כמו אותה לטאה הלואטת לסלע
על מה שהיה וחלף ונטמן
במרחב שבין מטה ומעלה.
(בית-הכנסת בסוסיא העתיקה, ז' סיוון ה'תשס"ד)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאד נגע לי... [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד אולי זה לא קשור אבל זה הזכיר לי קטע משיר מאוד אהוב עליי של לאה גולדברג : "...לבל יהי יומי עליי כתמול שלשום לבל יהי עליי יומי הרגל" אם ואולי נשים יותר על מה שהיה יהיה ועכשיו אולי לעולם לא נרגיש מורגלים לחיים. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] למה? (לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.) למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן בלי לפתוח שום קופסה טמונה לחלוף הלאה לשכוח את התמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש לאה גולדברגי. וזאת המחמאה הכי גדולה (כמעט) שאני יכולה לתת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ובכן, סקוטיה זו השמיכה הסגולה והחמודה שלי, מגיל 3 ועד ימינו אנו. בפורים שתינו אצל הרב, והיינו שיכורים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אני לא נוהג, חס ושלום! פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2. ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם. רן, אחד שאוהב את כביש 6, וששמח שגרם לחיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- שמי עתידם קודרים, לא קודר. שמיים זה רבים! באמת פירסמו את יצירותיך באנטארטיקה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- הילד על העץ ממש עומד ליפול. וזה קסום. כאילו לתמונה כזו המציאו את המילה הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] לא אהבתי את העובדה שהוא רוצה משיכה למטעמי גופה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ? [ליצירה]
- [ליצירה] זה את כתבת או איזה רב? כשאני כותב משהו, אני חושב איך היה ה' מרגיש אם היה קורא אותה. יש כרגע יצירה אחת שלי שאני לא שלם איתה (נכתב בשיעור גמרא) [ליצירה]
- [ליצירה] --- חמוד מאוד. מחייך. כלנית, קצת רמה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה תודה תודה. שירה בערוגה - גבנ"צ? [ליצירה]
- [ליצירה] --- דיברתי על זה ("כאן מדובר בקטנוניות נודניקית (שאולי מאפיינת את הדמות?)"). (אם הכוונה אלי) [ליצירה]
תגובות