בס'ד
אולי זה לא קשור אבל זה הזכיר לי קטע משיר מאוד אהוב עליי של לאה גולדברג :
"...לבל יהי יומי
עליי כתמול שלשום
לבל יהי עליי
יומי הרגל"
אם ואולי נשים יותר על מה שהיה יהיה ועכשיו אולי לעולם לא נרגיש מורגלים לחיים.
מקסים.
(לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.)
למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן
כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן
בלי לפתוח שום קופסה טמונה
לחלוף הלאה
לשכוח את התמונה.
[ליצירה]
בס'ד
אולי זה לא קשור אבל זה הזכיר לי קטע משיר מאוד אהוב עליי של לאה גולדברג :
"...לבל יהי יומי
עליי כתמול שלשום
לבל יהי עליי
יומי הרגל"
אם ואולי נשים יותר על מה שהיה יהיה ועכשיו אולי לעולם לא נרגיש מורגלים לחיים.
מקסים.
[ליצירה]
למה?
(לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.)
למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן
כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן
בלי לפתוח שום קופסה טמונה
לחלוף הלאה
לשכוח את התמונה.
[ליצירה]
---
אני אוהב לכתוב קטעים כאלה, להתיישב עם דף היכנשהוא ולתעד.
וזה בירושלים שלי, וחמוד.
אהבתי את הסבתא השלווה. אפקט העדר כתגובה לשינוי תמיד מעניין אותי. הסבתא השלווה היא בטח אדם מאוד מאושר ושלם עם עצמו.
[ליצירה]
תודה, עדי!
נהניתי לקרוא את התגובה.
זה ממחיש את השינוי. צריך להבין שצריך להסתכל על אדם דובר ספרדית לא רק כ'דובר ספרדית', אלא גם כאדם, ואם רבקה לא ענתה לו ולא שיתפה פעולה בפעם הראשונה, היתה לה סיבה, שעכשיו הוא מוצא את עצמו בה.
מעגל.
(ד"א, כאילו במקרה, אחרי הרבה הרבה זמן שלא ראיתי את האישה הזו, ראיתי אותה בשבת)
תגובות