בס'ד
אולי זה לא קשור אבל זה הזכיר לי קטע משיר מאוד אהוב עליי של לאה גולדברג :
"...לבל יהי יומי
עליי כתמול שלשום
לבל יהי עליי
יומי הרגל"
אם ואולי נשים יותר על מה שהיה יהיה ועכשיו אולי לעולם לא נרגיש מורגלים לחיים.
מקסים.
(לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.)
למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן
כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן
בלי לפתוח שום קופסה טמונה
לחלוף הלאה
לשכוח את התמונה.
[ליצירה]
בס'ד
אולי זה לא קשור אבל זה הזכיר לי קטע משיר מאוד אהוב עליי של לאה גולדברג :
"...לבל יהי יומי
עליי כתמול שלשום
לבל יהי עליי
יומי הרגל"
אם ואולי נשים יותר על מה שהיה יהיה ועכשיו אולי לעולם לא נרגיש מורגלים לחיים.
מקסים.
[ליצירה]
למה?
(לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.)
למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן
כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן
בלי לפתוח שום קופסה טמונה
לחלוף הלאה
לשכוח את התמונה.
[ליצירה]
---
שמואל יקר.
באמת שאין לי משהו אישי נגדך, ואני ממש לא רוצה לעצבן אותך.
רק שמאוד מאוד מאוד מאוד חורה לי ומפריע לי שאתה משווה בשירך, ואפילו בצורה מתוחכת ככל שתהיה, את המדינה הקדושה שלנו, המדינה ששנינו גדלנו בה וחיים בה וחבים לה המון, ראשית צמיחת גאולתנו, לבית-בושת.
מדינה היא כמו דף חלק, ואתה מכניס בה את התוכן. אם המצב דפוק והממשלה של היום מושחתת, ויש עוני ופיגועים ושנאת חינם והכל רע רע רע עד אין קץ,
זה לא אומר שהמדינה דפוקה.
וככה, בשירים שמשווים אותה לבית-בושת, לא נשפר אותה.
[ליצירה]
---
היצירות שלך יכולות להיות יותר טובות בלי המילים הלא נעימות (השכנה הכוסית, שבריר רגע מזדיין).
וגם את הקטע הזה אהבתי, מלבד הסוף שלוקח הכל לאיבוד, אבל שימת-הלב שלי לכך שבאופן עקבי יש מיליםלא נעימות ביצירות שלך, קצת מונעת ממני להתפעל ולהיות מרוצה.
תגובות