למדני לקבוע עיתים אל הזמן
כמו אותה לטאה הלואטת לסלע
על מה שהיה וחלף ונטמן
במרחב שבין מטה ומעלה.
(בית-הכנסת בסוסיא העתיקה, ז' סיוון ה'תשס"ד)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאד נגע לי... [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד אולי זה לא קשור אבל זה הזכיר לי קטע משיר מאוד אהוב עליי של לאה גולדברג : "...לבל יהי יומי עליי כתמול שלשום לבל יהי עליי יומי הרגל" אם ואולי נשים יותר על מה שהיה יהיה ועכשיו אולי לעולם לא נרגיש מורגלים לחיים. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] למה? (לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.) למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן בלי לפתוח שום קופסה טמונה לחלוף הלאה לשכוח את התמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש לאה גולדברגי. וזאת המחמאה הכי גדולה (כמעט) שאני יכולה לתת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הו, צודק. ופעם אחרת, סורי, אסביר לך על מודל זה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- החסידות באמת שוזרות קיניהן על צמרות העצים? [ליצירה]
- [ליצירה] --- יו, התגובה הזאת מצחיקה. הולך לספר עליה לכולם.... [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא יודע. לא בדיוק. [ליצירה]
- [ליצירה] --- כן, נכנס ללב. גם אני צריך לכתוב משהו על המסע. [ליצירה]
- [ליצירה] * ואת עדיין שמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, יפה אהבתי במידה מסויימת. [ליצירה]
- [ליצירה] - "נסו להתנתק מהדעות הדתיות שלכם לרגע." אני די מאוד (ממש, לחלוטין, בעליל) חולק עלייך, אבל זה לא המקום להיכנס ללמה הקריאה הזו שגויה מיסודה, בייחוד בעניין הספרות. כשדיברתי על מפרה לא דיברתי על מערכות היחסים הללו, אלא על כתיבה בנושא שבו נוטה הדובר מהשקפה אמיתית להשקפת שקר. זה לא מפרה את הקוראים, ולהיפך, אולי עשוי להזיק. [ליצירה]
- [ליצירה] יש שם מילה צורמת... כשגדלים, האהבה גם מתפתחת ואוהבים יותר. וחייבים לגדול כדי להרגיש באמת את משמעות האהבה. גם אני אהבתי בגיל 15, ובגיל 9, ואני אוהב עכשיו (לא אותן אהבות) ואין מה להשוות. כשמתגברים לומדים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הבה, נעצור הטירוף! במקום רובים - חרמשי - קציר נאחוזה! ילדים, בואו נאחוזה חרמשי קציר. למה אתה עוסק בחקלאות? מה הקטע? [ליצירה]
תגובות