למדני לקבוע עיתים אל הזמן
כמו אותה לטאה הלואטת לסלע
על מה שהיה וחלף ונטמן
במרחב שבין מטה ומעלה.
(בית-הכנסת בסוסיא העתיקה, ז' סיוון ה'תשס"ד)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאד נגע לי... [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד אולי זה לא קשור אבל זה הזכיר לי קטע משיר מאוד אהוב עליי של לאה גולדברג : "...לבל יהי יומי עליי כתמול שלשום לבל יהי עליי יומי הרגל" אם ואולי נשים יותר על מה שהיה יהיה ועכשיו אולי לעולם לא נרגיש מורגלים לחיים. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] למה? (לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.) למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן בלי לפתוח שום קופסה טמונה לחלוף הלאה לשכוח את התמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש לאה גולדברגי. וזאת המחמאה הכי גדולה (כמעט) שאני יכולה לתת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- בטח, יצירות של עצב כשעצוב. שני דברים: אליהן (אין לי כח לכתוב במסר) ומה משמעות כתיבת ההד? סמיילי דומע [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, סרח ומישי אני נהנה לקבל תגובות יפות שכאלה. ועדי, לפעמים אני ממציא סיפורים על אנשים כשאני הולך ברחוב. הליכה ברחוב זה כמו מנוף לדמיון. [ליצירה]
- [ליצירה] * ואת עדיין שמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מאי, לא הבנתי את התהייה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] --- א. למרות שאתה נאבק עם הרוחות, בכל זאת אחיזתך בקרקע חלשה - דלוחה. ב. הרוח בהתחלה מעלה אותך, אתה מתרומם, אבל אחר-כך אתה בבור. ג. "ונמאס לך מכל הציטוטים וכל הסיסמאות, מכל הכללים והחוקים והמסגרות, ואתה רוצה פעם אחת לבד, רגע אחד רק אתה. רק אתה, בלי אף אחד שיעיר לך, או רק יביע את דעתו, או יסמוך עליך את ידיו, או יחפש מישהו שיצחיק אותו. להיות נקי, להיות חופשי, להיות." הזדהיתי. גם כתבת לי משהו בסגנון. ד. זה מעלה בי דמעה, ומעלה בי חיוך רחב. זה כל-כך עמוק, כל-כך אמיתי וכל-כך נוגע. אבל 'הוא' יתאושש מהנפילה הזאת. ועוד איך יתאושש. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- איפה זה? [ליצירה]
- [ליצירה] לא ממש... כתבתי שיר איטלקי. Luna של Alessanfro Farina, לפי מבנה הבתים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- יפה. הלוואי שנזכה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אתה יודע שממש אהבתי? [ליצירה]
תגובות