למדני לקבוע עיתים אל הזמן
כמו אותה לטאה הלואטת לסלע
על מה שהיה וחלף ונטמן
במרחב שבין מטה ומעלה.
(בית-הכנסת בסוסיא העתיקה, ז' סיוון ה'תשס"ד)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
- אני לא כותב שירים עצובים
- תיאור (תרגיל כתיבה)
- רגעים ארציים מול תא גזים חרב
- רגעי צפייה ובדידות
- קרבה מנוכרת
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאד נגע לי... [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד אולי זה לא קשור אבל זה הזכיר לי קטע משיר מאוד אהוב עליי של לאה גולדברג : "...לבל יהי יומי עליי כתמול שלשום לבל יהי עליי יומי הרגל" אם ואולי נשים יותר על מה שהיה יהיה ועכשיו אולי לעולם לא נרגיש מורגלים לחיים. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] למה? (לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.) למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן בלי לפתוח שום קופסה טמונה לחלוף הלאה לשכוח את התמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש לאה גולדברגי. וזאת המחמאה הכי גדולה (כמעט) שאני יכולה לתת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- נכנעתי זה בלשון עבר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבוי, לא דיקורים סיניים! [ליצירה]
- [ליצירה] --- כשקר לי, אני חושב על הגטו ועל אוושוויץ' ועל אנשים שהלכו עירומים בשלג, ואז כבר לא כל-כך קר לי. [ליצירה]
- [ליצירה] -- אוף, חזן טיפש. מטרת הכתוב היתה לומר גיא מינץ הוא איש טוב. ויש המון מה ללמוד ממנו. :) [ליצירה]
- [ליצירה] --- קו התפר הזה, הנגיעה בין חמץ וכשר. לפני פסח, המולה, המולה, המולה, ואז מגיע פסח, והכל חלק, הכל חלק, נקי כזה, מבפנים ומבחוץ, פנוי, הפסקה, הפוגה, וחוזרים להמולה. פעם כתבתי תסריט על מישהי שאהבה לאכול מצות בלחם... [ליצירה]
- [ליצירה] --- נורא נחמד. זה קטע שצריך להתפרסם, הוא יכול לשמש כבסיס לשיעורים, פעולות וסדנאות. [ליצירה]
- [ליצירה] הטבע לא מוגבל, אבל הסביבה מגבילה אותו. וההתרסה בשם השיר לא גורמת לי כל-כך להתחבר. משום מה, דווקא עם האמירה הזו (נשים דעתן קלה) אף-פעם לא היתה לי בעיה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מה המשמעות כאן? לא ברור. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה היה פעם ב'החפרפרת'. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד חמוד חמוד מצחיק וכיפי. נחמד להשתגע לפעמים [ליצירה]
תגובות