בס'ד
אולי זה לא קשור אבל זה הזכיר לי קטע משיר מאוד אהוב עליי של לאה גולדברג :
"...לבל יהי יומי
עליי כתמול שלשום
לבל יהי עליי
יומי הרגל"
אם ואולי נשים יותר על מה שהיה יהיה ועכשיו אולי לעולם לא נרגיש מורגלים לחיים.
מקסים.
(לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.)
למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן
כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן
בלי לפתוח שום קופסה טמונה
לחלוף הלאה
לשכוח את התמונה.
[ליצירה]
בס'ד
אולי זה לא קשור אבל זה הזכיר לי קטע משיר מאוד אהוב עליי של לאה גולדברג :
"...לבל יהי יומי
עליי כתמול שלשום
לבל יהי עליי
יומי הרגל"
אם ואולי נשים יותר על מה שהיה יהיה ועכשיו אולי לעולם לא נרגיש מורגלים לחיים.
מקסים.
[ליצירה]
למה?
(לא משנה. שאלה מוזרה, כשחושבים על זה.)
למדני לתחום את העיתים, אליל הזמן
כמו אותה צפרדע הקופצת מאבן לאבן
בלי לפתוח שום קופסה טמונה
לחלוף הלאה
לשכוח את התמונה.
[ליצירה]
---
בדיוק דיברתי על זה אתמול בהודעת הפרידה שלי מהפורום....
אפשר להסתכל על בן-אדם מהצד הלא כרונולוגי, הלא תלוי בזמן. אופי.
ואפשר ברגע מסויים. ואם העקרונות שלו נוגדים - הוא עבד זמן.
אם בן-אדם ששירים או סוג הומור מסויים נוגדים את הערכיםשלו, והוא בכל זאת שר אותם וצוחק מהבדיחות הללו -
הוא עבד זמן.
כתוב טוב, השיר.
[ליצירה]
---
"על כן, אני חושב שהאמנות צריכה להתקיים לא לשם יופי עקר
וחסר מטרה כלשהי; חסרת שליחות ציבורית. אלא, על האמנות
להיות כלי להעברת מסרים שהאמן מאמין ודוגל בהם."
תיקונים לפי דעתי:
לא רק לשם יופי חסר מטרה ציבורית כלשהי, וכו'"
[ליצירה]
---
התכוונתי: לא לראות את הנורמה בפוסלת המחשבה העצמאית ומשטיחתה, ומביאה לבחירת הדרך ללא בחירה.
ואם זו הדרכה כללית, יש בזה כשל לוגי, כיוון שאז זו הנורמה ואין נורמות אחרות.
אבל אני עייף עכשיו, נראה לי.
(לשם שינוי? גילויי חיבה? איזה יופי.)
תגובות