י"ג סיוון ה'תשס"ז
החול לא יזכור את הגלים שהיו כאן מזמן
(עוד מלפני ולפנים)
של קדושה ודבקות.
הוא יישאר לנצח,
צפוף,
דחוק
ומגובב
באדיקות.
אבל לקצף אין זוכר
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- שמואל יקר. באמת שאין לי משהו אישי נגדך, ואני ממש לא רוצה לעצבן אותך. רק שמאוד מאוד מאוד מאוד חורה לי ומפריע לי שאתה משווה בשירך, ואפילו בצורה מתוחכת ככל שתהיה, את המדינה הקדושה שלנו, המדינה ששנינו גדלנו בה וחיים בה וחבים לה המון, ראשית צמיחת גאולתנו, לבית-בושת. מדינה היא כמו דף חלק, ואתה מכניס בה את התוכן. אם המצב דפוק והממשלה של היום מושחתת, ויש עוני ופיגועים ושנאת חינם והכל רע רע רע עד אין קץ, זה לא אומר שהמדינה דפוקה. וככה, בשירים שמשווים אותה לבית-בושת, לא נשפר אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- תוריד את הפסיק מהכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- צריך לקרוא את זה המון פעמים. אדפיס את זה. אוהב את זה. אוקיר את זה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] --- נשק הוא תכשיט?! (חומה! פנים המומות) לפעמים הריגה זה דבר טוב, זה מה שאני טוען. וכמו שיש... אממממ... מחבט טניס למשחק טניס, כיסא לישיבה וטלוויזיה לצפות בערוץ תכלת, יש נשק שנועד להרוג את הרע. ונכון, הריגה היא לא הבסט אוף דה בסט (ובמקום אחר אני דן עם מישהו ששלום זו השאיפה שלנו, אם נתנתק לרגע מהנסיבות), ועובדה שדוד לא נבחר לבנות את בית המקדש (הרב שרלו הרחיב על זה בספר שלו על שיר השירים), אבל היא גם חלק מבניינו של עולם. וברור שלשחיטה יש הרבה סייגים, אבל היא מצווה. ועוד נחזור אליה. אולי המושכ טהור לא שייך לנשק, אבל לא בגלל שהוא נועד להרוג, אלא בגלל משמעות המילה טהור. [ליצירה]
- [ליצירה] עדי, את יכולה להבין כרצונך. אני כתבתי את זה במחשבה על מישהו שבחר מביתו ומנסה להסתדר. אולי עמדה לי בראש תמר ממישהו לרוץ איתו. הראל, מוטו אובריגדו. [ליצירה]
- [ליצירה] כשאני לוחץ על כותרת התגובה עולות כל מיני כותרות שכתבתי, אבל שום כותרת לא מתאימה לזה. כשאתה נמצא במצב מסויים ולא יכול לשנות אותו, אתה יכול להיות אופטימי ולהיות פסימי. ככה זה כשיש פקק, כשיש בגרות מחר ואין כח וכו'. ותמיד יותר טוב להיות אופטימי - כי הפסימיות סתם פוגעת. ובבחורה הזאת, למרות הכל, יש ניצנים של אופטימיות. (והערה: שתים-עשרה שנים, לא שנים-עשר.. לפעמים אנחנו צוחקים על טעויות כאלה:) [ליצירה]
- [ליצירה] היי, איש http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=2329&code=407 [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ הרהור מסויים שעלה בי, גרם לי לתהות מה ההבדל בין הקבוצה של שורש 2 לקבוצה של פאי, אם לשניהם יש מאפיינים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מי ייתן וכולנו נלמד מפחים שכאלה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ממממ..... היי, מישהו דיבר על יחפים? ------------------------------ (מאז יום שני, יום הטיול בשומרון וסיבוב השערים, אני עמוס במחשבות) אוהב את האידאלים, את ההקרבה של נוחות החיים למען ארץ ישראל, גם אם לפעמים יש מעין תפיסת טרמפ על האידיאלים. לא רואה פסול באמירה 'תראה, הנה ערבי.' רואה פסול ופגם מוסרי בריקודי נקמה עם סכינים ונשק ובשירי נקמה (זה עושה לי בחילה ומדכא אותי) יוני, התגובה שלך דמגוגית. ברור שאיכפת לה (ולי) מאחינו יותר מהערבים. המחאה שלה (אם הבנתי טוב) היתה נגד היחס לערבי, שאם לא היה כך, לא היה נגרע דבר מהיהודים (ולכן לא מדובר בהשוואת 'איכפתיות') על חרבך תחיה נאמר לעשו = אדום. והאמירות עם של רוצחים וימח שמם הן לא טובות בעיני. העובדה שהם מעשנים מגעילה אותי. מגעילה אותי. מגעילה אותי. שיר, האומץ של הנערים להגיד כך לנהג ראוי להערצה בעיני. 'אל תשכחי שהנוער הזה חי את המוות ולכן...' - את מדברת על נהייה לא שכלית אחרי הרגשות, וזה לא טוב ונובע מחולשה. בכל מקרה, לא ראיתי משהו לא נכון, לטעמי, ביחס לערבי, ביצירה הזו, אלא רק בתגובה עם הריקוד המגעיל. =================================== אבל כל הדיון הזה, לפני הדיון על יצירה, הוא דיון על נקודות מוצא ביחס לערבים. ======================== וזה כתוב ממש יפה, באמת. תיאור החתונה מקסים. תיאור הנוגות שעלתה בך למראה הערבי המתייסר יפה. [ליצירה]
