[ליצירה]
התווים:
לה לה לה
לה סי דו סי דו סי לה סול לה לה לה
לה סי דו סי דו סי דו רה מי מי מי (גבוהים כולם)
מי פה סול פה מי פה רה מי דו דו דו
דו רה מי רה דו רה סי דו לה לה לה
ומילה אחרונה משתנה
[ליצירה]
לא הייתי בירושלים כבר שלוש שנים
(לבושתי)
וכל דבר כזה מרטיט לי את הלב.
במיוחד אם הוא כל-כך נחמד.
(אהבתי את הדימוי של לראות בלי עיניים. לראות לעומק את מה שנראה כשחור בגלל מוגבלות העיניים ולא בגלל שהוא באמת ככה. מתחבר לזה.)
[ליצירה]
---
הבעיה ביצירה הזאת, שדורש צנזורה שלה, זה לאו דווקא הנושא (יחסים הומוסקסואליים), אלא
"איך מלוא אונך
כנגד ירכי נלחץ"
זה מסר מיני בוטה, פרובוקטיבי ולא מתאים.
[ליצירה]
-
"נסו להתנתק מהדעות הדתיות שלכם לרגע."
אני די מאוד (ממש, לחלוטין, בעליל) חולק עלייך, אבל זה לא המקום להיכנס ללמה הקריאה הזו שגויה מיסודה, בייחוד בעניין הספרות.
כשדיברתי על מפרה לא דיברתי על מערכות היחסים הללו, אלא על כתיבה בנושא שבו נוטה הדובר מהשקפה אמיתית להשקפת שקר. זה לא מפרה את הקוראים, ולהיפך, אולי עשוי להזיק.
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
תגובות