תיאור זמן:     שלישי, ט' חשוון ה'תשס"ד, 4.11.03. בלועזית זה יום הזיכרון ליצחק רבין, מי שרבים קוראים אחריו שמד ומלבים את שנאתו גם בימים אלו. השעה כמעט שלוש והשמש מעידה על כך.     תיאור מקום:     ספסל ליד התחנה, מתחת לישיבה, שכונת בן-עמי, קרית-אתא, איזור שכוח-אל במערב הגליל שלא דבק בו שום קסם צפוני. אפשר לראות קצת את הגבעות המובילות אל החוץ, אפשר לשמוע את הישיבה. אפשר להציץ אל תוך בתי העוני. עץ מעל, מצל.     תיאור מצב:     עייף, מודאג קצת, אך פחות, צמא, אחרי שלוש פרוסות לחם עם ממרח חלב, למרות שלא אוכל בקרוב. מחכה לאוטובוס למורשת. העצים טובלים את ענפיהם בשקט ומתיזים לאחר-מכן על הישיבה המנומנמת. אך מחוצה לה, בתחנה, רעש. קללה נשמעת. מישהו הפך את היטלר לבת. התלמידים המחכים לאוטובוס. המולתם הארעית תחלוף מייד לאחר שיסע מכאן, עמוס בהם, תשעה חמשושים, נותנים למקום לשוב לסדרי הבראשית הקבועים שלו, ללא בלבול. שלכת. עלים נוחתים. כלב רץ בשמחה לאדוניו. צהריים. שיא ה'בין שתיים לארבע'.     תיאור אופן:     בישיבה, כמצויין, עט פיילוט שחור ודפדפת מקצועות. בדליית משפטים מהראש. בצפייה על מכונית הל' השנייה שעברה. בגאווה על שאתמול נסעתי לחיפה. בציפיה לאוטובוס של שלוש וחצי, למורשת. ברצון אדיר לישון.     תיאור סיבה:     כי אין לי מושג איך זה כשפותחים את המעי הגס. זהו.     תיאור תכלית:     כדי לתת, ולארגן, ולהתארגן, ולפתח את הכישרון שלי, ולתעלו לכיוונים חיוביים.     לוואי: