ופתאום נעטפתי עצב
מין קדרות שחורה-אפורה
ושמרתי הכל בתוכי
כמו קנקן שאין בו.
ורק מילים סובבות, סודדות
מי לה' אלי
נשפכו אל החוץ התוהה
ותעיתי
מטייל כבן-לוויתו.
[ליצירה]
---
אלעד, הערך של אי השימוש בקללות הוא מעל הערך של חיפוש ההנאה בקריאה. מצטער, אבל הססאאממק הזה אסור ולא מתאים, ואם אני מתעלם ממנו אני עבד זמן.
[ליצירה]
המסר כאן מאוד חשוב ונכון, אבל...
משום מה יש כאן גם קיטלוג, של הומניסטים, פלורליסטים ושונאי הכללות, כשונאי חרדים, כשמאלנים.
כאילו הומניסט זה מילה גסה.
ואני כל אלו, ואדם דתי שלא שייך לקבוצה שמשתמע שהיא הדברים האלו.
וגם ההגדרה של אומנות כבטלה לא מצאה חן בעיני. לא צריך לפסול משהו אחר כדי לבטל את פסילתו של משהו אחד.
וכתמיכה:
יש הרבה רע בגישה החרדית, אבל צריך למצוא את הטוב ולהעלות אותו, ואת זה עושים רק ע"י אהבה, פגישות, שיתוף פעולה, שמחה ואור.
[ליצירה]
---
אתה יכול לתקן, טובי.
מאוד אהבתי, הזדהיתי, הרגשתי שניתן כאן ביטוי לתחושות שאני מכיר ואוהב להתעמק בהן.
את הספק דיבר איתי, ספק לא התייחס
---
האם בהליכתי ברחוב אני נעשה חלק מציבור ההולכים ברחוב,זה שכל השלטים מיועדים לו, כמו בסופר, שפתאום מודיעים על מבצע לכל באי הסופר, או בתור לקופת-החולים, או בטרמפיאדה
---
אהבתי מאוד.
תגובות