ופתאום נעטפתי עצב
מין קדרות שחורה-אפורה
ושמרתי הכל בתוכי
כמו קנקן שאין בו.
ורק מילים סובבות, סודדות
מי לה' אלי
נשפכו אל החוץ התוהה
ותעיתי
מטייל כבן-לוויתו.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- זה אינדיבידואלי :) ואתה יכול להיות שניהם. יש גבול דק ביניהם. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד נכון מתנגן לי 'לתת' של בועז שרעבי עכשיו, אבל אסורררררררררררררררר [ליצירה]
- [ליצירה] --- חתלתול. ברגע שהטקסט יצא אל הקורא, הקורא יכול לפרש אותו כרצונו... מודל פיסק. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ניהלתי איתה דיון לפני פירסום השיר. אני רואה אותו ככתב אשמה כנגד הגברים, והמילה כולכם צורמת למדי ומפריעה לי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] --- נכון. את זה אומר גם זה שזה אינו פוצה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ח ו מ ה ס י נ י ת ! ! ! [ליצירה]
- [ליצירה] --- אחת כותבת כתגובה ליצירה שלך את תגובתה הראשונה, ואחד את הודעת הפרידה שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- קשה לי להבין את הנימה. (אופטימי\פסימי) האם ריבוי הכוכבים נובע מעיניים עצומות חזק? או שמה? [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. הרבה פעמים בלילה עולות כל מיני מחשבות כתיבה, בשקט הזה, אבל יש דברים שקשה להעביר למילים, והם נשארים בדרגת 'אדים' בים היצירתיות שחלקו נובע וחלקו לא. אני אישית ישן מדי פעם עם המחברת והעט מתחת למזרן, וכותב בעיקר בלילה (או מחבר בעיקר בלילה). [ליצירה]
- [ליצירה] --- אה.... לכן התעלמתי מכל השיר, שפתאום ניתץ את מה שחשבתי שעולה מהשורה הראשונה, והסתכלתי עליה כפי שראיתי אותו מלכתחילה. [אבל אהבתי את מה שהבנת מ'אוכל את השקט. מתקיים.'] [ליצירה]
תגובות