ופתאום נעטפתי עצב
מין קדרות שחורה-אפורה
ושמרתי הכל בתוכי
כמו קנקן שאין בו.
ורק מילים סובבות, סודדות
מי לה' אלי
נשפכו אל החוץ התוהה
ותעיתי
מטייל כבן-לוויתו.
[ליצירה]
אוי, זה יפה
בתור אחד שיש לו מטאבוליזם במהירות של אלף סופות טורנדו אני קצת מקנא בה (בה? בך?)
יפה ההתבגרות הנפשית הזאת. הגמילה מהכעס. אני, כאדם אופטימי, לא כל-כך אוהב יצירות לא אופטימיות, וזו אופטימית וממחישה תא האופטימיות ואת הצמיחה שלה שלב אחר שלב.
איזה יופי!
[ליצירה]
[ליצירה]
---
זה אינדיבידואלי :)
ואתה יכול להיות שניהם. יש גבול דק ביניהם.
[ליצירה]
---
ממש ממש אהבתי וצחקתי, וניסיתי להגיב אתמול אבל סירב להגיד. מזדהה לפעמים. השקר הזה, בהתנהגות מול רבים שאינם מכירים אותנו.
:)
---
רק הססאמממק הזה שחייב להיעלם.
[ליצירה]
---
הסיפור שלך מעניין, ויפה הפרשנות שלך אליו.
המספר כן יודע לאן הוא רוצה להשתייך, אבל זה לא לשם, לשום נתיב שמופיע שם, טוטאלית.
והכתיבה שלי בהחלט לא מזכירה את כתיבתו של הרב סבתו הדגול.
[ליצירה]
חמודים!
תגובה קצת ארוכה...
קודם כל תודה. זה פשוט כל-כך התחבר לי.
איכסה נעליים. לא מספיק שהמציאו את הנעליים בשביל לצאת לרחוב בצורה "מכובדת" (ע"פ הקונצנזוס והנורמות שגורמות לצרות אפוקים מזעזעת), המציאו גם עלי בית בשביל להיחנק גם בבית?
אני אישית פשוט נגעל מהצורה שבא החלק האחורי של נעל הבית הולך על העקב.
בעעעעעעעעעעע.
הלאה נעליים.
נני, כשמגיעים הביתה הולכים לאמבטיה ושוטפים. שווה את זה.
מתקרבת, אני אף-פעם לא הבנתי את אוהבי הנעליים.
ינון, זה לא כואב. אני רץ גם כשיש זכויות והכל יפה ונקי.
ליזי, כל עוד מה שאת עושה הוא בסדר, ואין לאלוקים בעיה איתו - סבבה. תתגאי בזה!
תגובות