העולם נסתו לו בהדרגה
לקראת המדרגה
אוויר משנה אווירה
כמקווה טהרה
קור מקפיא עצמות
ומעורר עצמיות
חודר אל העור
נארג אל האור
יום הרת העולם
משפט כל ישות
קרב ומקרב
והסתיו כה טהור.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אה, אם-כך אז- "נסתיו", ככה יותר מובן... אתה מתחיל לכתוב בסגנון של מישהו אחר פה באתר (שזה לא אני). לא שיש לי בעיה עם זה או משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] . זה הסתיו. הוא תמיד עושה את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ...מעורר מחשבה... אתה בטוח שאין איזו טעות בשורה הראשונה? ("נסתו לו בהדרגה"? אולי "נסתר"?) [ליצירה]
- [ליצירה] הופך ונהיה סתוי, לא? *. ואפילו הסיכום נהיה זמני? [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואת סגנון הכתיבה. לילה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] --- לי יש בעיה עם הכינוי הזה, כיוון שהוא נובע מזלול חרדי בתנועה שדי מייצגת את התחלת התפתחותנו כחברה. גם עם המילה 'דוס' יש לי בעיה. כיום הכוונה במילה מיזרוחניק היא לחפיפניק, ואני לא רוצה להביא דוגמאות למה זה חפיפניק. בכל מקרה, בלי להיכנס לדיון (ובעיניי דווא מאוד מוצא חן שלאחרונה מתפתחים דיונים על יצירות ועל הערכים המובאים בהן), מאוד אהבתי את הקטע. אבל בתמימות של הילד חסר משהו מהותי, חסרה ההבנה, ההפנמה. הסינתזה בין האינטלקט של המבוגר לעשייה התמימה של הילד, היא הפיתרון, לענ"ד. :) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, ירמיהו זה אחד הדברים היותר מתאימים ששמעתי בחיים שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] עדי, הבהרה... (אמנם כתבתי את זה בפורום, אבל שזה יהיה גם פה) הסיפור לא אמיתי ומומצא, אבל כתבתי אותו על המציאות שאני מכיר, ואלו הדברים האמיתיים בו- בוני הכלב שלי, האישה הארגנטנאית זעופת הפנים עם כלב הרוטווילר, השיחה שניסיתי לנהל איתה (במציאות היא היתה הרבה יותר קצרה), החבר שלי עם המילון והשכנה שלו, ו... אולי קצת מהאופי שלי, שהכנסתי לערן. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו איזה דבר יפה, מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] --- אהבתי את הרעיון, את האהבה והנתינה שיש פה, ההתפעלות מכל שביב קטן של חיים, אבל לא כל-כך את הניסוח, את הסגנון, את הקללות. [ליצירה]
- [ליצירה] --- כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! זה הזכיר לי קצת את שרה מ"ארבע אמהות" של שפרה הורן שהיתה מכינה מי-ורדים שכולם היו אוהבים. יש בסיפורים שלך הרבה דברים שמראים על האינטרקציה בחברה, איך דברים נוצרים, ואתה יוצר כל מיני ניגודים מרשימים. בסיפור הזה יש העברת מורשת. אם להתעמק - קלרה למדה שיש דברים שהיא לא צריכה לנצור בלבה כי היא לא תמיד תהיה, אלא להעביר לדור הבא. ובתיאבון עם המיספאן הזה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- באמת נחמד, נפש תאומה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה לא עניין של האשמות. אתה פשוט הבאת אותם כטיעון, ואני אמרתי שאם נקודת המוצא היא כשלנו, תומכי ישיבת כל היהודים בארץ-ישראל, אז הם היו לא בסדר. בכל מקרה, בהקשר לקטע ---> אתה מממש, חי, חווה, את היהדות שלך בצורה יותר שלמה בארץ ישראל, ועוד יותר כשיש בה מדינה יהודית, ברוך ה'. [ליצירה]
תגובות