העולם נסתו לו בהדרגה
לקראת המדרגה
אוויר משנה אווירה
כמקווה טהרה
קור מקפיא עצמות
ומעורר עצמיות
חודר אל העור
נארג אל האור
יום הרת העולם
משפט כל ישות
קרב ומקרב
והסתיו כה טהור.
[ליצירה]
--
אז מה התהליך שעובר על הדובר בשיר?
הוא נע מחוסר הסכמה לתופעה להבנה שהתופעה היא אהבה, ואולי חזרה בו מעמדותיו הקודמות (ה'עדיין') מרמז על כך.
ייתכן שכוונת המחבר לא היתה לדבר על הומוסקסואליות, אבל הדבר נראה באופן מאוד ברור. עכשיו, באמת יכול להיות שהיתה שם אהבה, אף-אחד לא אומר שלא -
אבל זה אסור.
ובתהליך הזה, שנע מחוסר הסכמה להבנה, אין שום-דבר טוב, אין שום-דבר מפרה. טעות גדולה.
וילדה בין זמנים, הדחייה של ההומוסקוסאליות לא נובעת מסיבות אגואיסטיות (זה מגעיל) אלא מציווי תורני. גם שחיטה זה דבר מגעיל.
[ליצירה]
---
אה....
לכן התעלמתי מכל השיר, שפתאום ניתץ את מה שחשבתי שעולה מהשורה הראשונה, והסתכלתי עליה כפי שראיתי אותו מלכתחילה.
[אבל אהבתי את מה שהבנת מ'אוכל את השקט. מתקיים.']
תגובות