העולם נסתו לו בהדרגה
לקראת המדרגה
אוויר משנה אווירה
כמקווה טהרה
קור מקפיא עצמות
ומעורר עצמיות
חודר אל העור
נארג אל האור
יום הרת העולם
משפט כל ישות
קרב ומקרב
והסתיו כה טהור.
[ליצירה]
---
לא יכול בלי איזה שמואל ירושלמי טוב לפני השינה, שיעלה איזה חיוך על פני.
נורא רעב לי בבטן. ובוער לי בלב.
(וגם חרוז מסתתר לו שם!)
גיא מינץ. איש טוב.
[ליצירה]
עדי, את
יכולה להבין כרצונך.
אני כתבתי את זה במחשבה על מישהו שבחר מביתו ומנסה להסתדר. אולי עמדה לי בראש תמר ממישהו לרוץ איתו.
הראל,
מוטו אובריגדו.
[ליצירה]
---
וזה טוב או רע שהם הורגים?
כי אם זה רע, אני לא רוצה להיות כמוהם.
(באמת, קשה לי להאמין, מילא מתבגר מלא הורמונים שצועק מוות לערבים, אבל אתה?!)
[ליצירה]
---
הפחד מפני כל מיני דברים שכאלו בחיים, מפני העתיד.
כשהוא מכה בך, כשאתה מקווה לעולם שלם וטוב, ובסופו של דבר קשה לפעמים.
באמת בהצלחה.
(ד"א, יש לי משפחה בשלעבים)
[ליצירה]
עדי----
ביקרתי במקום בו בילינו בעבר ביחד: בוני בלע בדים, בני בדק בגדים, בתנו בכתה.
בהגיעי, ביקשתי בתחנונים ברכה.
בכיתי.
בום.
אוף, שכחתי, אבל יש בפורום סיפור ארוך שכתבתי בב, שאחר-כך עשיתי ממנו סיפור ממשי.
רצף הגיוני בבקשה!
[ליצירה]
---
בספר של הפסיכומטרי הכל מלא קשקושים וציורים אצלי. אבל גיאומטריה אני דווקא אוהב, למרות שנאתי העזסה את המתמטיקה, כיוון שיש בה מקום נרחב לחשיבה עצמאית.
ו.. קשה להאמין שאת אמיתית, טל רעות, כי זה ממש ממש יפה.
תגובות