העולם נסתו לו בהדרגה
לקראת המדרגה
אוויר משנה אווירה
כמקווה טהרה
קור מקפיא עצמות
ומעורר עצמיות
חודר אל העור
נארג אל האור
יום הרת העולם
משפט כל ישות
קרב ומקרב
והסתיו כה טהור.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אה, אם-כך אז- "נסתיו", ככה יותר מובן... אתה מתחיל לכתוב בסגנון של מישהו אחר פה באתר (שזה לא אני). לא שיש לי בעיה עם זה או משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] . זה הסתיו. הוא תמיד עושה את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ...מעורר מחשבה... אתה בטוח שאין איזו טעות בשורה הראשונה? ("נסתו לו בהדרגה"? אולי "נסתר"?) [ליצירה]
- [ליצירה] הופך ונהיה סתוי, לא? *. ואפילו הסיכום נהיה זמני? [ליצירה]
- [ליצירה] --- וטוב שאת. (הודעות בסתר?) [ליצירה]
- [ליצירה] --- כן, נכנס ללב. גם אני צריך לכתוב משהו על המסע. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מילולית, את קראת את הספר או משהו? [ליצירה]
- [ליצירה] מעדיף להיות אופטימי ולהאמין שכל בוקר בחיי הנישואים מלא באאהבה, שגם בירידות ובמשברים עדיין עפים ניצוצות של חיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ורק את שיר הפרידה ממני, הוא לא מחזיר הילד. ----- נקמתי לא תאחר להגיע. :) (פורום תרבות השתלט על אתר צורה) [ליצירה]
- [ליצירה] ... המוזיקה של הכינור ממש משתפכת מזה. אני אחרי מתכונת בספרות, שירי ריה"ל וכל זה. נראה כמו שיר ריה"ל מודרני, (ואתה יכול לקבל את זה כמחמאה :) [ליצירה]
- [ליצירה] --- הוספתי לאהודותי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- וואוו, איזה רעיון יפה, איזה ביטוי יפה! רק שיחס אישי לקוראים ביצירה זה רק בעיה (אני מדבר על השורה האחרונה). אולי כדאי להקטין או להוריד. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אמאל'ה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ה'תכסי גם את המרפק' הפך את הצניעות למין מוסכמה חברתית, חיצונית, שמשטיחה רצונות אחרים. העיקר ליידי, שתשבי בצד ותהיי צנועה. ההכנסה של המרפק פוגעת, לדעתי, באמירה של המונולוג. מי זה בעלה של הרב נעמי שפירא? מסופר על הבעל שם-טוב שהקפיד להתפלל במקום שבו התפללו גם נשים. מנגד, על הגר"א מסופר שכשנשארו אבנים לאחר בנייית בית-הכנסת, הורה לסתום באמצעותן את עזרת נשים. מותר לבחור את הגישה הנראית לנו, ודי ברור מה היא.. טל רעות - ופעם לגברים לא היה המוסר הטבעי הזה, ולכן היו צריכים את הלימוד? הלימוד מהווה רק צורך פונקציונאלי למען עידון? ביום-כיפור בפתח תקווה הבנות רקדו, אם אני זוכר טוב. גם בפולין, בטמפל. התפללנו גם מנחה באותו חדר עם בנות אולפנא, הבנים מקדימה והבנות מאחורי התיבה (זה היה בשעת הדחק). נשים אכן היו די בורות, נראה לי, במציאות שלא איפשרה להן להתפתל ולא היו בה כלים שנועדו להקל על החיים של עקרת-הבית. היה שיעבוד גדול מאוד לבית. יאיר - אם היא דמות תורנית היא לא צריכה תואר להתהדר בו? מה האמירה הזו בדיוק? מהיכן היא נובעת? אישית - אני לא אוהב היפרדות של נשים ממעמד התפילה והקמת מעמד שכולו על טהרת הנשיות. [ליצירה]
תגובות