אל תקחו לי מהים את השקט
שנדד מקורות הבתים
תנו לי לבזוק לתוכי את המים
ולכאוב את פצעי המתים.
~.~.~.
כנרת,
אם תרשי לי לדמוע לתוכי את השקט
ולסחוט את עצמי באדוותייך
אחשוף בפנייך את תכלית כיסופיי
ואשיל את עורי ופצעיי במימייך.
[ליצירה]
---
שמואל יקר.
באמת שאין לי משהו אישי נגדך, ואני ממש לא רוצה לעצבן אותך.
רק שמאוד מאוד מאוד מאוד חורה לי ומפריע לי שאתה משווה בשירך, ואפילו בצורה מתוחכת ככל שתהיה, את המדינה הקדושה שלנו, המדינה ששנינו גדלנו בה וחיים בה וחבים לה המון, ראשית צמיחת גאולתנו, לבית-בושת.
מדינה היא כמו דף חלק, ואתה מכניס בה את התוכן. אם המצב דפוק והממשלה של היום מושחתת, ויש עוני ופיגועים ושנאת חינם והכל רע רע רע עד אין קץ,
זה לא אומר שהמדינה דפוקה.
וככה, בשירים שמשווים אותה לבית-בושת, לא נשפר אותה.
תגובות