אל תקחו לי מהים את השקט
שנדד מקורות הבתים
תנו לי לבזוק לתוכי את המים
ולכאוב את פצעי המתים.
~.~.~.
כנרת,
אם תרשי לי לדמוע לתוכי את השקט
ולסחוט את עצמי באדוותייך
אחשוף בפנייך את תכלית כיסופיי
ואשיל את עורי ופצעיי במימייך.
[ליצירה]
---
אני אוהב לכתוב קטעים כאלה, להתיישב עם דף היכנשהוא ולתעד.
וזה בירושלים שלי, וחמוד.
אהבתי את הסבתא השלווה. אפקט העדר כתגובה לשינוי תמיד מעניין אותי. הסבתא השלווה היא בטח אדם מאוד מאושר ושלם עם עצמו.
[ליצירה]
---
קרן,
שיפוץ לא היה עוזר. התסריט היה חסר תוכן תורני מדי. נטול כמעט. ולא מתוך השקפה תורנית. 23 פרקים, עם עוד עשרות מתוכננים בראש, ושום תורניות.
[ליצירה]
---
תודה על הביקורת החיובית.
בנוגע למילה, אני לא חושב שיש בזה בעיה כשמדובר בציטוט שנועד להדגיש את השליליות בהתנהגות הזו בצורה חדה. מילה אחרת לא היתה מעבירה את האפקט, ואני לא רואה כלל פסול בציטוט.
(מובן שמילים כאלו, או שמשמעותן היא כזו, לא מהוות חלק מהמילים היוצאות מפי)
[ליצירה]
---
אצל האורתודוכסים אחוזי ההתבוללות נמוכים.
לדתי בחו"ל בד"כ קיים גם האידיאל של ארץ-ישראל ויישוב בה, והוא מקבל את האמת.
אני לא רואה למה חילוני, כחילוני מוחלט, כאתאיסט, עדיף עליו.
[ליצירה]
[ליצירה]
---
הבעיה ביצירה הזאת, שדורש צנזורה שלה, זה לאו דווקא הנושא (יחסים הומוסקסואליים), אלא
"איך מלוא אונך
כנגד ירכי נלחץ"
זה מסר מיני בוטה, פרובוקטיבי ולא מתאים.
[ליצירה]
עדי, הבהרה...
(אמנם כתבתי את זה בפורום, אבל שזה יהיה גם פה)
הסיפור לא אמיתי ומומצא, אבל כתבתי אותו על המציאות שאני מכיר, ואלו הדברים האמיתיים בו-
בוני הכלב שלי, האישה הארגנטנאית זעופת הפנים עם כלב הרוטווילר, השיחה שניסיתי לנהל איתה (במציאות היא היתה הרבה יותר קצרה), החבר שלי עם המילון והשכנה שלו, ו...
אולי קצת מהאופי שלי, שהכנסתי לערן.
תגובות