פעם, לפני ארבע שנים או חמש בסופו של איזה ערב כיתה, מישהו בספריי על הקיר פה ריסס בעד איזו קבוצה אהודה. חולל הסימן זעזוע גדול בקרב הציבור הנצחי הנטוע 'על קיר בית-הכנסת? מי זאת יכול?" זעק הציבור הכועס הפגוע. חלפו מאז ארבע או חמש שנים, ובספסל הסמוך הנני יושב, לבתיהם מערבית אנשים כבר פונים, ואני עם עט כאן יושב וכותב. הסימן לידי, מתריס בקיומו את קיומה של טעות מימים שעברו, אך הקיר הישן כבר איננו עצמו, מפגעי הזמן את חלקו פוררו. הם עוברים ליד הסימן, לא ברור מה כתוב, מול בית-הכנסת תפארת ישראל, מדברים הם על משהו, וזה קצת עצוב, איך הסימן התרגל, התבטל.