[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
על החלק הראשון.
האנשים שבאים כדי שילד יבקש עבורם כנראה אינם מודעים למאמצי העל והסערה המתחוללת בתוכו. שתפילתו היא עשויה ממנו ממש. (נו, ילד, היית צריך לבקש דינר כנהוג) בכל זאת התפילה לא עשויה ממנו לגמרי, לבד.
יש כאן עם הילד את האל, והם כשני אוהבים שקורעים אותם זה מזה בכוח בעוד הם נאחזים במה שאפשר; בצעקות לחדור את הסערה ובעצים שמחברים בין שמים לארץ.
אם ב וְהָיְתָה תְּפִלָּתִי אֲנִי וֵאלֹהַי היה זה תיאור של התפילה בלבד שהיא שְׁנֵי צְלָלִים צוֹעֲקִים הרי בסופו מתברר שהוא והתפילה חד הם, ואת מחירה עליו לשלם. אמנם ישנה תשורת וְהָיִיתִי אֲנִי עָשׂוּי, אך מה רב המחיר קְרָאִים קְרָאִים לַשָּׁמַיִם.
רפרפתי על ההמשך ועשה עלי רושם שהקשר עם האל הולך ומתרחק. בכל אופן משתנה. בכל מקרה מורכב ודורש עיון.
נ.ב בחלק ה' : אַךְ אֶת הַכֵּלִים השְּׁבוּרִים שֶׁאֲנַחְנוּ מִי יְרַפֵּא. השאלה נזרקה לחלל.. ברשותך, לעניות דעתי, כל עוד נתייחס אל עצמנו כאל כלים נשאר שבורים.
העט שלי מנסה לחכות "עצים תשושים" והדיו מזיע ממנו מרוב מאמץ ותענוג.
תודה לך,
בעז
[ליצירה]
מן הכבד אל הקל- ככל שהוא קל ככה הוא כבד.
אני אוהב כשהרעיון ברור וניכר ואז אני גם מרשה לעצמי כקורא, להנות מהחרות בבחירת המילים.[לפעמים יש לי בעיה עם שפה נמוכה וסגנון זרוק, ולפעמים, אם מתמזל, יש לי את הבטחון שהמילים הם רק מסגרת לרעיון המוביל ולמרות זאת הם שם- נכונים. זה בהרגשה]
הבתים הראשונים עושים כל כך טוב לבית האחרון החשוף והמביך. אילולא הם הוא היה באמת קלישאה.
בקיצור- אהבתי. לא, לא הזלתי דמעה.
[ליצירה]
אוי רחל
תמרור: קשה לי עם הדרישה של הבית האחרון. קפץ לי מול הפרצוף (סליחה, מול ה"פנים") משפט בסגנון "מה ששנוא עליך...."
בכל זאת נגעה בי הצעקה שמשתמעת מהשיר: "אני קיים!" שימי-לב... אני פה. סימן: אין מה לעשות המילים שלך פועלות!
(ציון: מי אני שאחלק ציונים?)
תודה,
בועז
[ליצירה]
שיר חמוד ביותר, זורם, מצלצל, ושימו לב- הכתיבה שלה הצורנית מחקה את התוכן הכתוב. יש פה גם העזה ודמיון. השיר כולו משובב נפש. מומלץ!
עלי באר, ברוכה הבאה לאתר.
[ליצירה]
ההמונים לעולם לא שולטים. מנהיג שהולך אחרי העם, הסקרים וכו' הוא בעצם כלב אחר אדונו. הבעיה שאתה רוצה לפתור את בעיות השחיתות והעוני בעזרת פתרון שהוא זה שיצר את כל הבעיה.
[ליצירה]
אהבתי את לאכול תפוז 1 . שורותיו מהודקות, כל מילה צמודה לקודמת ויש הרגשה של אחידות. באותו קנה: הוא תפוז אמיתי, תוסס, חי, עסיסי ועוד.
בהתחלה חשבתי שכל הפעולות מתיחסות ללימוד התורה.
אם תפוז 2 פחות הזדהתי. הוא אינו משדר מסר של תפוז בכלל, אלא של רוחניות יתר עד כדי שקיפות.
מעניין מאוד. מומלץ!