[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
מעולה!
נשאבתי פנימה. טוב, איך אפשר לעמוד בפני ילדים?
[רק הילדים המתים צרמו לי שם..]
אגב, [אני שונא משפטים שמתחילים ב"אגב"] חשבתי על זה.. עוד משהיר הקודם "מלאכים" הם באמת עיוורים. אם יצחק היה עיוור למציאות האנושית ברגע שראה אלוהים בעקדה (לפי המדרש שהמלאכים טיפטפו לו דמעות מלאכיות לעיניים), משמע שגם המלאכים עיוורים למציאות האנושית שלנו.
[ליצירה]
יפה מאוד. "ולמצוא, בלי לנבור יותר מידיי
ספר תורה בתוכי" כי מגע האדם עלול לפגום.
אולי בשל כך מהות חודש אלול נילמדת מראשי-תיבות שגם הם דחוקים "את לבב ואת לבב". רמת נגישות מודעת קטנה.
אהבתי את התוכן מאוד וגם את הדרך ו, אבל זה יכול להיות קצת יותר "שירי" לדעתי. ככה זה דומה יותר לתפילה.
[ליצירה]
מצחיק
שופע הומור. שורות שאותי:
"אצא לעת ערב לצוד כוכבים"
"אנצרנו בכלוב, בנבכי נשמתי"
"אטפח אותו, אתלה לו גם שלט"
ובמיוחד שתי שורות אחרונות:
"אוכל לגנוב לי, כתחליף לאור
נורת חשמל או איזה גפרור" - אירוניה חביבה ומצחיקה!
באופן כללי אנשים אוהבים צניות חיובית, אירוניה,
הרגשת כל יכול, שליט הטבע במיוחד, פשעיי קומדיה,
כמה גווני אור מנצנץ, מעט מנכוליה, אחווה והשלמה..
אלו היסודות של דברים חביבים ואהובים, ואותם מצאתי כאן.
[ליצירה]
הנה שוב מסרים שלא צריך תורה גדולה בשבילם. אתה מתיחס אליה כמו אל ספר סיפורים/ הסטוריה של עם. למה זה רלוונטי?
נקודה קטנה: העובדה שלא היה צריך בכלל פקידה כפי שציינת כבר מעוררת חשד שאין המדובר כאן בפקידה רגילה. עצם השימוש במילה הזאת מוזר (כמו פקידת שרה). גם העובדה שקבעו תאריכים מדוייקים, וכתבו אותם במשנה, מראה שזה לא עיניין טכני שנועד לגלות מרמה.
אם תבדוק טוב תגלה שאין "סיפור" אחד בתורה, תרחיש אחד שמתנהל בצורה נורמלית והגיונית כפי השכל הישר שלנו.
[ליצירה]
הדס, מאוד קשה לקריאה. ממש עולה במאמצים לעבור
משורה לשורה. בערך כמו שאני שובר את השיניים על
מילים לועזיות.
"טרוף טורפתי, בני שלי,
..............................
טרוף טורפתי באהלי"
זה נשמע לי כמו חריזה קשה ולא מוצלחת גם אם לא
התכוונת לחרוז.
באופן כללי שמתי-לב שיש 'משהו' קשה בסידור השורות
ולא זורם בקיצוניות.
גם המעבר ברעיונות ובחזיונות שאת מתארת לא אחיד,
לדעתי.
לסיכום- קשה לעיכול, יש מה לשפר. כמובן,
לדעתי.
[ליצירה]
אסף- זה כולל את כולם גם את הרבנים.
תסביר לי בצורה משכנעת למה מדגישים את "אשתו כגופו" ולא את 'נשים דעתן קלה ופסולות לעדות' למה את האחרון מתרצים בצורה עלובה במקרה הטוב.
כשכתבתי שתפילות גלותית התכוונתי לזה. לא כי יש לעקור. התורה כיום היא 'משהו' מנותק מהחיים. בבחינת "הציבי לך ציונים" מקסימום הלכות לא ברורות ולעתים "מצחיקות"
הדו"ג של הציפור באה לומר שתי דברים:
1. תראה כזו ברבריות- לך תסביר את זה, העיקר רוצים מקדש, משיח... קודם תבין על מה אתה מדבר. רק אחר-כך תנסה להפוך את זה לשירה.
2. התורה מתייחסת לדברים פיזיים לחלוטין.
כשהדס כתבה שירה לא חשבתי רק על שירה פיוטית....
אֵין זוֹ נְגִינָה אֲמִתִּית- לא נגינת הנפש של יוצר כזה או אחר; עליהם אפשר לסמוך בדר"כ שנגינתם נגינת הנפש, אלא נגינת היהדות, נגינת התורה שממזגת חומר ברוח, נגינה אלוהית פה ולא נגינה של בתי כנסיות מעץ ומאבן.