[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
הדס, עכשיו?
סוף-סוף רק טעויות הקלדה... תקנתי. - איזו מן טענה זו? -במילים אחרות נתנו לך את כל האמצעים, ועתה מה אתה עושה איתם?
תנצל את זה! אל תבזבז! יש לו חיטה למה הוא לא עושה קמח? למה הוא לא אופה? שר לו שירים.. טיפש.
אומנם הוא מתרץ את זה בסוף - לטעמי תרוץ עלוב.
ובקשר לחזרה על עצמי: היא במקומות מדויקים מאוד ומכוונת. בלעדיה לא היה שיר.
[ליצירה]
תודה ריקי על ההתייחסות הנרחבת. כמדומנ י שלא הבנת אותי עד הסוף או שלא הסברתי את עצמי כראוי.
אחזור על הדברים במילים אחרות.
"אפילו בי יש אלהים"- זה לא אפילו. מבחינת יצחק וגם מבחינת האמת יש בעשיו אלוהים ועוד איך.
הטענה העיקרית שלי היא שאין אמינות במשפט: "אנשים כמוני יודעים את השמים." כי זה סותר את מהותו של עשיו. עשיו יוצא כאן מתנצל ופוזל לכיוון השמים. לי קשה לקבל זאת.
לאחרים שהתרגלו שאלוהים מתגלה מהשמים, קשה כנראה לקבל שיש אלוהים בארץ. ולא, אין הכוונה למצב שבו עשיו יוצא פראייר- עובד קשה כדי שהאח הצדיק שלו ילמד בכולל. אם עשיו אמור להמשיך את יצחק זה אומר שהוא אלוהי-ארצי.
מאחורי כל הדיון הזה מסתתרת שאלה מהותית יותר. אם התורה היא "סיפורים" שהיו, אפשר לתת לה פרשנות סובייקטיבית חופשי. אבל אם "אין מוקדם ומאוחר בתורה" ואם "התורה כתובה לדורות" אי אפשר להשאר ברמת סיפור בלבד (כי כיף לשמוע סיפורים לפני השינה, אך בשביל זה מספיק "סופר טוב"- הדס אולי, ולא צריך התערבות של אלוהים.) ולכן, לעניות דעתי, אי אפשר להמציא על עשיו שהוא "חומרי" ותו לא... או שגם בו יש אלוהים... כי זה לא עובר למי שמדייק בכתוב.
בעצם זה חלק מדיון רחב. האם לגיטימי "תורה בגובה העיניים"- ז"א לכופף את התורה לתפיסת עולמי הידועה מראש (לא חבל על המאמץ?), או "עיניים בגובה של תורה." - ז"א להגיע למקומות שלא הייתי משער מעצמי, ע"י הגיון בריא וביטול מוחלט לכתוב.
[ליצירה]
אהבתי
מלך השירים הקצרים שואל היכן הוא השיר הקצר?
במיוחד אהבתי את 2 השורות האחרונות.
המלצה שלי תכתוב " שלוש האחיות" במקום מספר...
זה יותר נעים יפה ומתאים לשיר.
[ליצירה]
התורה היא תורת חיים והבחירה בין חטא למצווה היא בין משהו טעים מאוד ומגרה שבא במאמץ, למשהו טעים אחר שיש בו עוצמה ואינסטינגט של חיה. התודעה של 'הראש הישראלי' חודרת גם למערכות של הגויים וניזונה מהם . לישראלי יש גם גוף שלם, אבל מעט פחות עוצמתי ובא בקלות כמו של הגויי. היהודי יעבור מחסומים כדי לשדרג את המערכת החושית שלו לרמה גדולה וגבוהה אפילו משל הגויי, רק בצורה פושרת יחסית. בסופו של דבר מדובר בעולם אחד. אז- שניהיה לראש ולא לזנב.
באופן כללי:
אני פשוט מנסה להחדיר 'תודעה ' של חושים ביהדות.