[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
סליחה
אני רוצה להתנצל בפומבי בפני כותב זה הזעזוע עבר בי אין להכחיש התנפלתי על המקלדת בזעם!! אבל--
זוהי יצירה הכתובה עיברית מי יודע אולי משהו יושפע ממנה לטובה לאותיות הקודש יש כוח וכשמשהו כתב מליבו וניכר שבאמת נכתבה מהלב יש להתיחס לזה בכבוד ומותר לנסות להבין מה מסתתר מאחורי הכתוב מי יודע???
אנא הזהרו בתגובותכם
[ליצירה]
כמה נקודות:
*זה לא מספיק ממוקד. לא ברור לאורך רוב השיר (ואולי גם אחרי) הנושא.
*החרוז השובר-החוזר: מבריקותצעקותנשחקותשתיקות. הוא לא משיג את האיפקט בתור שורת סיכום/ מחץ.
-*"הסגורות עוד יעידו כאלף עדים "– זו לא שורה בעייתית? היא לא ממש התחברה לי בטבעיות, גם אחרי כמה קריאות, לשורה הקודמת.
נחמד לקרוא את צרופי המילים המענגים שלך, אך כדאי כאן, לדעתי, לעבוד על זה שיהיה יותר ברור וחד חזק.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
זה שיר שעושה טוב בעיקר למי שמוכן לדלות ממנו את הרעיון, כי בקריאה מהירה ופשטנית תאורי הטבע מטופשים והמשאלה בסוף תמוהה.
כמו כל שיריי הטבע והזמנים של הדס גם שיר זה מבטא תהליך נפשי. וכמה זה נכון כי כל כך אנחנו מושפעים מהסביבה ובמיוחד מהטבע.
אולי גשם?
אין ברירה אלא להבין שהכמהה לגשם היא לא לגשם שחשבנו עליו במחשבה ראשונה. כי עובדה ש"אלף טיפות" כבר מופיעות בבית הראשון. אני חושב שזו מן תפילה שאולי הטבע יצליח לחולל בנו את פעולתו. גשם כסימן ברכה ושפע אחרי הסערות הברקים בנפש שלנו. גשם אחדותי בניגוד לאלף טיפות פרודות ובהולות. זו תקווה למנוחה ושלווה. זה גם הכרה שלכוחות הנפש הגועשים יש גם צד שני דומה מאוד, אידיאלי שלשם הסערה מכוונת.
"והריקותי לכם ברכה עד בלי די"
[ליצירה]
מעט נחמה
יפה, יפה מאוד-מאוד. אכן לארץ קשה לא פחות. היא לא הקיאה אותנו הפעם . לא הפעם. למרות שהשאלה בסוגריים (וצדקת כששמת אותה בסוגריים) מתישבת עם לבי היא נשמעת לי יותר רטורית: "ושבו בנים לגבולם?" אני אפילו לא בטוח למי זה מופנה לנו, להשם, לארץ??? אולי כל-אחד צריך לענות לעצמו. אני נשבע בשם השם אדוני צבאות לשוב לחבל קטיף!
ושבו בנים לגבולם. שלום על ישראל.