[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
כדי שתגדיל..
כדאי שתגדיל את הכתב.. ועכשיו תשמע:
ידידיה אני לוקח אותך בתור מורה רוחני. העצה היומית או משהו כזה. לדעתי כדאי לך להאריך את הקטע ולעשות אותו יותר יצירתי (במשל, בסיפור או בפרוזה) אלא אם כן כוונתך הייתה לתת באמת הסבר,עצה,רעיון גם אז יש מקום לנסות לפתח את העיניין ולהאריך אותו לידי מאמר שלם. אם כי הקטע הזה בהחלט עומד בפניי
עצמו.. יש עוד תקווה?
[ליצירה]
נדמה לי ש"החמות" מתחרז קצת חלש עם "וימות". אם לנסות לדמות לרגע, זה אולי כמו לאכול לחם בלחם. המילים דומות כל כך ואין השלמה מצלולית בינהם. (או שזו השבירה בשורה של החרוז השני?)
באופן כללי השיר מקבל העצמה מקודמו "טו בתמוז" ובפני עצמו קצת חלש יותר, לדעתי.
(אהבתי "עבודת אלולים" הזכיר לי עבודת אלילים אבל לא נראה לי שיש קשר.)
3 השורות הראשונות לא נהירות לי מספיק. הלכתי קצת לאיבוד. מתחיל אולי מורכב מדי ובלי מיקוד.
*מה הקשר בין רוח הים שכרסמה בך שכבות חמות (רוח מכרסמת..? -אם את אומרת) למקהלת האתמולים שאוספת את השרב.
אשמח להסבר.
[ליצירה]
בתור התחלה של סיפור זה מעולה. מהמשפט הראשון הקורא נשאב וכבר לא משנה מה אתה הולך לספר ומה העלילה, הקורא איתך! מעכשיו אם תשמור על (כל מה שצריך, ואני לא מבין בזה כלכך) הרף, ניצחת.
אל תרפה, גם כשנראה שלא, תמשיך!