[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
אמת
החרוזים דורשים... אבל מה אני מדבר. כל-כך נהנתי- חזק ביותר במיוחד 'הליליות- ביחד' אתה הנצחת בשיר הזה רגעים היסטוריים נדירים: משל איש אצ"ל כתב שיר.. אני מדפיס אותו לזכרון: חולצה קרוע, דוקרן.. ושיר!
[ליצירה]
למה לערב את אלוהים ?
אדרבה ערב אותו ( בכל מכל כל ) במה שאתה- כותב ;חושב ;עושה .גם אם לא במישרין גם אם רק בנבכי השכל
הרופס שלא תופס אותו ..
אבל לומר אלוקים חכם --שם--
( אנני מאמין שאתה מאמין במה שכתבת בסוגריים אבל... זו אמונתי ) לא אומר לך למחוק את מה שכתבת גם לא תשמע לי אבל פעם הבאה או שלא תזכיר את שם השם או שבצורה הרואיה לו כיוצר כצולם אין סופי
כבעל החלומות כולם.
ובקשר לרבנים - אין זו אמתם !זו האמת הנצחית מאז הר סיני שנחשפה בקולות וברקים ועשן
לעני העם כולו ולא נסבול זלזולים שכאלה.
תן כתוב תן את הכבוד.
[ליצירה]
מה שלא נכון לדעתי זה: "וְאַף פַּעַם לֹא נִפְקָד
אֵיזֶה הוֹמֵרוּס אוֹ קֹהֶלֶת
אוֹ אַחַד הָעָם
שֶׁיְּתָעֵד וְיַזְכִּיר לַבָּאִים אַחֲרָיו
שלמה לא תיעד כי קהלת זה לא ספר הסטוריה.
[ליצירה]
אני יודע
קראתי בפעם הראשונה מהר (יש לו קצב משהו)
וכלכך נהנתי, שהמשמעות לא עיניינה אותי כלכך. רק הצלילים הרנינו אותי הצחיקו ומלאו אותי גיל (אני רציני)
רוח טובה שורה עליי מאז קראתיו ועיניי צוחקות.
כתוב נהדר עושה חשק להתגלגל באושר - המלצתי!
[ליצירה]
שיר על גאולה, על עולם אחר שעוד אינו קיים.
הבניתי כך: כל הערכים העליונים שבין הדוד ורעיתו שבגלותנו פרחו למימד המיסטי הלא נגיש לנו, חזרו להתגלות בגוף עצמו דרך החושים; אבל כבבית שלישי מהמקום הכי נמוך.
[ליצירה]
ב3 שורות הצליח רועי ג לבטא בצורה מדהימה מה הוא מצפה מסיפור. מומלץ!
"בסופו של יום" -- ולא בשקיעה
"בסופו של אדם" -- מת וקם לתחיה (כמו היום)
שהסיפור יתחיל לא בצורה מבהיקה, אלא משופשפת ופשוטה. ויגמר בצורה חזקה ועוצמתית.
שהסיפור יתחיל מנקודת מוצא חוץ אדמית ובסופו יופנם בחוזקה באדם.
שהסיפור יחדור כה עמוק עד שהאדם ימחוק את עצמו(רק בשלב מאוחר יותר הוא יעלה בו שוב ויופנם)
אך מטבע הדברים יש בהפנמה הזאת וחריפותה סיכון של נטילת הזיוו והבוהק של השקיעות והזריחות.
הפיתרון בא בהתיחסות לצד הזה היפה עם מודעות לכך שהוא חיצוני ("בוהק זו מילה יפה", עטיפה של שוקולד.. ) הפיכת הזוהר של הטבע לעטיפת שוקולד גם בו יש משום עמעום של הבוהק.. אבל לקיחתו למיטה הזוגית נותנת לו את מקומו בצורה משמעותית ועמוקה. ומכיוון שזה "ירח דבש" בפעם הבאה שתביטו בירח עם אהובת ליבכם אל תשכחו להיזכר בסיפור.
רועי ג הצליח לבטא גם את היחס המורכב בין אוטנטיות
לאסטטיות בסיפורים (ובחיים בכלל) ונתן פתרון מבריק. וגם את הדרישות הגבוהות שלו מסיפור עד כדי חדירה לזוגיות.
[ליצירה]
כרגיל זה כתוב מאוד יפה, אלא שזה לא הכול. אם רק אני לא הייתי מבין כל-כך את הפואנטה החרשתי.
הדס, יש לי כבר כמה זמן רושם, שלפעמים הסגנון אצלך
מקדים בעשר שלבים את התוכן.
אם כולם אומרים לך אוהווו מצמררר... אבל לא יותר, זה כבר מעלה חשדות.
את לוקחת, לדעתי, תוכן דל ועוטפת אותו במילים..
התוצאה היא חוסר אמון.
התוצאה היא אכזבה
התוצאה היא שיעמום כמעט.
אני מצטער אם אני בוטה מדי. אני מקווה שאני הוגן.
זה לא סיבה לזרוק קטעים כאלה, אלא לשמור ולעשות שמוש בבוא הצורך או להוציא מהם קטע רציני. איך? אני מודה איני יודע. את המלאכה הזאת את יודעת אם את רוצה לעשות מצויין.
[ליצירה]
אין ספק שהכותבת נותנת ביטוי למחשבותיה. אבל זה נראה טיוטה ראשונה. אני הייתי עובד על זה עוד.
יש לך את כל הזכות לבטא מחשבות. אך נכון היה, לדעתי, להעביר אותן סינון של המוח הביקורתי כדי שיהיה להן גם ערך פיוטי.