הבט למסילה, מה רחוקה הדרך!

עודנו נערים.

ואף לעת זקנה עליה נשען

כדלת על צירים.

 

ואם שמשות יכונו פתע צהריים

וחיש יגמול שקד.

לבלוב בלי צל ומים

דודנו מרקד.

 

דֹלג מהר אל הר; נתיב עלום מעין

וכחשמל עובר, מצית את השדות.

האם הדוד הוא זה או שמא השטן הוא-

בבגד חמודות?

 

אל תפקפק, אחי, בנס גלוי עיניים

הכר מטה ודגל זורח מכל גג

גואל בזה הפתח

קדש וכון לחג.