הטרחת עט
בזבוז מילים
כתיבה לבטלה
כך כותבים הכל, במחילה
ואותי תוקפת חלחלה.
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] שפוך חמתך לא לבטלה לא לחלחלה כן למחילה כן למילה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] חח במקרה שלך, אי אפשר להגיד שזה סתם להטריח את העט, וסתם לבזבז מילים, ובטח ובטח; שזו לא כתיבה לבטלה! אתה כותב נפלא, ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לך תגובה המילה ה 10 אומרת הכל. בדקתי. אל תשאר בתוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] רגיש ומיוחד. ממש ממש ממש אהבתי. וההפתעה ב"קצר רואי" צבטה לי חזק בלב. הצעה: בבית הראשון בעקבות "לחמם ידיי לאורו" אולי כדי להוסיף גם "אח" נחמד? פשוט עושה לי טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד מאוד יש בדממה הרמוניה לא נפגמת. ערך ששומר על שלמותו. החיסרון ברור: חוסר מימוש בעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר שעושה טוב בעיקר למי שמוכן לדלות ממנו את הרעיון, כי בקריאה מהירה ופשטנית תאורי הטבע מטופשים והמשאלה בסוף תמוהה. כמו כל שיריי הטבע והזמנים של הדס גם שיר זה מבטא תהליך נפשי. וכמה זה נכון כי כל כך אנחנו מושפעים מהסביבה ובמיוחד מהטבע. אולי גשם? אין ברירה אלא להבין שהכמהה לגשם היא לא לגשם שחשבנו עליו במחשבה ראשונה. כי עובדה ש"אלף טיפות" כבר מופיעות בבית הראשון. אני חושב שזו מן תפילה שאולי הטבע יצליח לחולל בנו את פעולתו. גשם כסימן ברכה ושפע אחרי הסערות הברקים בנפש שלנו. גשם אחדותי בניגוד לאלף טיפות פרודות ובהולות. זו תקווה למנוחה ושלווה. זה גם הכרה שלכוחות הנפש הגועשים יש גם צד שני דומה מאוד, אידיאלי שלשם הסערה מכוונת. "והריקותי לכם ברכה עד בלי די" [ליצירה]
- [ליצירה] לא מדוייק שיש בזה כל מה שסיפור צריך. אומנם זה נחמד ומעניין וקטע טוב למחשבה אך, לטעמי, זה קצר מדי ולא רואים בסיפור עצמו מספיק התמודדות והתפתחות. אומנם ביחס ליצירות אחרות זה אמין ועוד תכונות טובות, את היצירה נמדוד לפי מה שהיא. ושוב פעם, לטעמי, זה לא מספק. ידידיה, המלצה שלי, תמשיך את זה (מהאמצע מההתחלה או מהסוף..) תחשוב עוד, תנסה מדי פעם לחלום את זה, יש לך את זה, אל תוותר! [ליצירה]
- [ליצירה] נסיון אחרון אולי זה פשוט לא הטעם שלי--- ואולי אני מסרב להנות מניחוח האגדה ועולם הדמיון יחד עם הסיפור הנוגע ללב שמתרקם איתו. מה עשית? לקחת אגדה מפורסמת ומרגשת. באמת. כתבת אותה מחדש אבל הרבה פחות טוב מבחינה אנושית: היחס למוות אדיש פי אלף מכל הכיוונים ולא מאפשר בסופו של דבר אף הזדהות עם הילדה. מבחינת הסגנון אפשר להתווכח, אני קורא לזה סרט מצוייר. אפילו בשיר צריך זהירות (במיוחד בסגנון כזה) הגבול דק בין אמינות לחוסר אמינות.. קראתי את התגובה של אסף ארצי שלמרות שהוא דורש לשבח מעצם התגובה עולה מה שאני מנסה לומר. קצת לא נעים לי כי זה מוטיב סגנוני אצלך הדס. ושוב, לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודע קראתי בפעם הראשונה מהר (יש לו קצב משהו) וכלכך נהנתי, שהמשמעות לא עיניינה אותי כלכך. רק הצלילים הרנינו אותי הצחיקו ומלאו אותי גיל (אני רציני) רוח טובה שורה עליי מאז קראתיו ועיניי צוחקות. כתוב נהדר עושה חשק להתגלגל באושר - המלצתי! [ליצירה]
- [ליצירה] מתרבותו דוקא נשאר. כול עוד אנו שרים לו יש בעולמנו קיום נצחי. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה מאיר. סליחה תמי. לא חשבתי קודם. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה פשוט (ולא פשוט) זה עדיין חזק! [ליצירה]
- [ליצירה] אני גם שולל את 'סיפור הקרב בגלבוע' ובעצם כל הסתכלות פשטנית על הכתובים. אין לי בעיה עם השיר חוץ מהנקודה שמציגה את קהלת בתור ספר תיעוד שנכנס להסטוריה. אבל זה לא. שלמה לא כתב מוסר לבאים אחריו או ספרות יפה, אלא חוקיות גנטית אלוהית של עם ישראל. בריאה. אתה פה חוטא לאמת ולשיר, לפי הבנתי. מגילת קהלת לא הייתה כתובה לדורות אם הייתה, כפי שטוענת מארי מן הים, 'כרוניקה' תיאולוגית. שאת זה יספרו באוניברסיטה. כל שרציתי לומר שאין כאן בכלל נקודת השוואה נכונה. [ליצירה]
תגובות