הטרחת עט
בזבוז מילים
כתיבה לבטלה
כך כותבים הכל, במחילה
ואותי תוקפת חלחלה.
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] שפוך חמתך לא לבטלה לא לחלחלה כן למחילה כן למילה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] חח במקרה שלך, אי אפשר להגיד שזה סתם להטריח את העט, וסתם לבזבז מילים, ובטח ובטח; שזו לא כתיבה לבטלה! אתה כותב נפלא, ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לך תגובה המילה ה 10 אומרת הכל. בדקתי. אל תשאר בתוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מתלבט.. במחשבה שנייה נראה לי שאין חיבור גדול מזה לטבע, לאלוהים. בשונה מתפילה רגילה שכלואה בבתי כנסיות כאן היא כולה מתפרצת החוצה אל העולם. מצד שני זה עדיין תפילה ודיבור ו- "לצלול בצללי מעל אל בְּלִיל החיים הנסוך באבנים, בחול, בְּבִּלְעֵי הקרקע אשר בה" (-מדהים) אינו דומה כמו פשוט לקפוץ ישר עם כל הגוף לארגז החול של החיים . (למשל, קורבנות הם ביטוי לכך..) אולי זה המקסימום חיבור שאפשר באין שכינה ומקדש. (ולא ארחיב על כך כרגע) תכונה שאני מאוד אוהב בשירך, שהם מדוייקים ועשירי משמעות. תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] הוי אנשים כפויי טובה שכמותנו דוממים למה לא בכינו [ליצירה]
- [ליצירה] * .ץ * "Q" [ליצירה]
- [ליצירה] א שכנוע. אני מאמין (זה היה אמור לצאת פרצוף.. הכוכביות עניים ה-ץ אף וכן הלאה.) ה"התרגשתי באמת" מיותר, לדעתי, אם התרגשת הרי שנחוש בזה, אם כתבת את זה היטב, גם בלי. כך זה צריך להיות. הסיפור שלך, ז"א האסוציציה מצחיקה ויפה ואהבתי. כותבים גופם לא גופיהם. העיקר שנהנתי לקרוא קטע חביב ומסופר ברגש ולעניין, מקליט רגעים מיוחדים. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי מעט יותר פוקוס, אבל ששומר על הטשטוש היה מוסיף. כי ככה אפשר לקחת כל קשקוש-טושטש והוא יבטה משהו. פה זה בכלל לא קשקוש (לא קרוב לזה בכלל) [ליצירה]
- [ליצירה] יש לו את המוזיקה שלו ממחוזות שאני אוהב לחזור אליהם. כלכך נהנתי שהחזרה על "אני קורא לך מספר שירים" הפריע לי רק מעט. שאר החזרות מתאימות לדעתי. ושוב כלכך אהבתי שמהרתי ו.. המלצתי! [ליצירה]
- [ליצירה] ב3 שורות הצליח רועי ג לבטא בצורה מדהימה מה הוא מצפה מסיפור. מומלץ! "בסופו של יום" -- ולא בשקיעה "בסופו של אדם" -- מת וקם לתחיה (כמו היום) שהסיפור יתחיל לא בצורה מבהיקה, אלא משופשפת ופשוטה. ויגמר בצורה חזקה ועוצמתית. שהסיפור יתחיל מנקודת מוצא חוץ אדמית ובסופו יופנם בחוזקה באדם. שהסיפור יחדור כה עמוק עד שהאדם ימחוק את עצמו(רק בשלב מאוחר יותר הוא יעלה בו שוב ויופנם) אך מטבע הדברים יש בהפנמה הזאת וחריפותה סיכון של נטילת הזיוו והבוהק של השקיעות והזריחות. הפיתרון בא בהתיחסות לצד הזה היפה עם מודעות לכך שהוא חיצוני ("בוהק זו מילה יפה", עטיפה של שוקולד.. ) הפיכת הזוהר של הטבע לעטיפת שוקולד גם בו יש משום עמעום של הבוהק.. אבל לקיחתו למיטה הזוגית נותנת לו את מקומו בצורה משמעותית ועמוקה. ומכיוון שזה "ירח דבש" בפעם הבאה שתביטו בירח עם אהובת ליבכם אל תשכחו להיזכר בסיפור. רועי ג הצליח לבטא גם את היחס המורכב בין אוטנטיות לאסטטיות בסיפורים (ובחיים בכלל) ונתן פתרון מבריק. וגם את הדרישות הגבוהות שלו מסיפור עד כדי חדירה לזוגיות. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] " צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות משום שבהם קטב מררי שולט..." רש"י: כמרירי יום: שדים המושלים בצהרים כמו קטב מררי והוא שנאמר " ומקטב ישוד צהרים" גורי לך ילדה... "החיפזון מן השטן" ומבול הרגשות שמערבל אותך וחותר לשלווה עלול בצהרי יום חם ומטריף להפוך לשד קטן וחסר מנוח שמוביל את כל הפוטניאל העצום לאבדון. [ליצירה]
תגובות