[ליצירה]
סליחה
אני רוצה להתנצל בפומבי בפני כותב זה הזעזוע עבר בי אין להכחיש התנפלתי על המקלדת בזעם!! אבל--
זוהי יצירה הכתובה עיברית מי יודע אולי משהו יושפע ממנה לטובה לאותיות הקודש יש כוח וכשמשהו כתב מליבו וניכר שבאמת נכתבה מהלב יש להתיחס לזה בכבוד ומותר לנסות להבין מה מסתתר מאחורי הכתוב מי יודע???
אנא הזהרו בתגובותכם
[ליצירה]
הדס, עכשיו?
סוף-סוף רק טעויות הקלדה... תקנתי. - איזו מן טענה זו? -במילים אחרות נתנו לך את כל האמצעים, ועתה מה אתה עושה איתם?
תנצל את זה! אל תבזבז! יש לו חיטה למה הוא לא עושה קמח? למה הוא לא אופה? שר לו שירים.. טיפש.
אומנם הוא מתרץ את זה בסוף - לטעמי תרוץ עלוב.
ובקשר לחזרה על עצמי: היא במקומות מדויקים מאוד ומכוונת. בלעדיה לא היה שיר.
[ליצירה]
זה יפה נדמה לי ש הבנתי בערך.. אבל יש הרבה מה ללטש, לדעתי.
כיוון שהשיר מתכתב עם התנ"ך מוכרחים להתייחס לתוכן ולדון בחוסר רחמים.
אבל אני לא הולך לכתוב פה דברי תורה רק להעיר ש,
למען האמת,
לא ברור לי כלל מה המשפט "אנשים כמוני יודעים את השמים" קשור לעשיו? יצחק כן. אותו הקריבו לשמים. הוא מלאך.
אבל עשיו כלכך רחוק מזה. איש ציד. חית שדה. השכינה אצלו במידה והוא ממשיך של יצחק לא נזקקת בכלל לשמים. הברכה שהוא היה אמור לקבל כממשיך הופעת אלוהים- רחוקה מלהיות רוחנית.
יש עוד נקודות קטנות מסוג זה. יש לי בעיה להנות משיר כשהוא חוטא לפשט...
דבר נוסף שהפריע לי הוא שהשיר נשמע מקוטע. כאילו הדבקת חלקים שנכתבו בנפרד- במיוחד בבית השלישי.
לעומת זאת אהבתי את ההפתעה שבין הבית הראשון לשני. אבא מופיע פתאום. אלא שזה יוצר צפייה לאמירה חדשה ונדמה שאין חידוש בבית הזה.
ובלשונך: אל תתני לו ללכת לאיבוד.
[ליצירה]
נראה ש"האומנם" מעורר ספק לשם הספק.. ברור שהמסר הוא שזו דרכה של אהבה. נראה לי שזו מעלה לשיר, ומה שהציל אותו בעיניי, היכולת לתהות על הידוע
ולעלות אותו מתהום הקלישאות.
אולי כמו שנעמי שואלת את רות אחרי הלילה בשדה בעז- "מי את?"
[ליצירה]
הדמיון עוטף הכל... ציור, כן ישי שור צודק.
החרוז השלישי יש לו חן וקלילות. למשל: מתנפנפת, שודפת, מטורפת. אלא שזה לא מספיק. תן לנו שורות שיפרצו ישר מלבבך ככל האפשר.
(גם לנתן אלתרמן יש בתים עם הגזמות ודמיון עשיר. בתים שבפניי עצמם אינם עומדים. אבל תמיד הוא יזכור להביא רגש חי כמו שהוא. בתור פניה לדמות או בצורה אחרת)
הכתיבה שלך מדהימה ויש לה הרבה סגולות טובות.
אני חושב שעם קצת מאמץ תוכל להגיש שירים שיעלו לי את הדם לראש הרבה יותר....
[ליצירה]
עדין מאוד
זהירות שביר, מה אם ביקורת בונה?
עמוד השידרה של העולם יבש, נוקשה, מנוון, חסר גמישות. הכותבת מזהה וכואבת, אבל היא לא משוחררת מאותה מציאות. על כן באה הפנייה ל "אתה"
שכן דרכו היא מצליחה לחדור את קיר האדישות, לעיתים. בכוונה אין היא מפרטת את ה"רגשות" כי דברים כאלה מוטב להם שתיקות. בלי עמוד שידרה העולם אולי אינו יציב אך הוא זוכה בשיחרור, פורקן וחישה. עתה (חוזר למקורו) יוכל העולם לבנות את חוליותיו מחדש בעדינות וברגש אמיתי שאינו מתפוגג במהרה.
שיר מרגש ועדין מאוד למי שעוד מסוגל להרגיש.
תגובות