הטרחת עט
בזבוז מילים
כתיבה לבטלה
כך כותבים הכל, במחילה
ואותי תוקפת חלחלה.
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] שפוך חמתך לא לבטלה לא לחלחלה כן למחילה כן למילה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] חח במקרה שלך, אי אפשר להגיד שזה סתם להטריח את העט, וסתם לבזבז מילים, ובטח ובטח; שזו לא כתיבה לבטלה! אתה כותב נפלא, ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לך תגובה המילה ה 10 אומרת הכל. בדקתי. אל תשאר בתוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ש,העולם הבא, גם הוא בעולם הזה. גם פה עוברים עלינו כמה וכמה גילגולים הבובות הפכו לחלומות המעבר חריף: לא עוד 'מיטה חלומה' אלא מבט בוגר יותר המסוגל לקלוט גם מות. הבובות הממשיות ( והילדותיות יותר ) פינו מקומן למחוזות החלום הנשגב והבלתי נתפס... . ולפעמיים מתחשק פשוט לחבק איזה דובי או פילי... [ליצירה]
- [ליצירה] אם תרצו, כמה שזה נשמע מפתיע, שירת חיינו ממשיכה גם בלעדינו כחלק מהקוסמוס הרחב. צריך רק להצטרף אליה... בקפיצה. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי רוצה לשיר מהלב כמוך. וזה יפה עד שאני מסתנוור גם מהמילים הלא יפות- פוצים וכדו' אל תרבי להשתמש בהם. ואם כן אז בזהירות כמו כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף- זה כולל את כולם גם את הרבנים. תסביר לי בצורה משכנעת למה מדגישים את "אשתו כגופו" ולא את 'נשים דעתן קלה ופסולות לעדות' למה את האחרון מתרצים בצורה עלובה במקרה הטוב. כשכתבתי שתפילות גלותית התכוונתי לזה. לא כי יש לעקור. התורה כיום היא 'משהו' מנותק מהחיים. בבחינת "הציבי לך ציונים" מקסימום הלכות לא ברורות ולעתים "מצחיקות" הדו"ג של הציפור באה לומר שתי דברים: 1. תראה כזו ברבריות- לך תסביר את זה, העיקר רוצים מקדש, משיח... קודם תבין על מה אתה מדבר. רק אחר-כך תנסה להפוך את זה לשירה. 2. התורה מתייחסת לדברים פיזיים לחלוטין. כשהדס כתבה שירה לא חשבתי רק על שירה פיוטית.... אֵין זוֹ נְגִינָה אֲמִתִּית- לא נגינת הנפש של יוצר כזה או אחר; עליהם אפשר לסמוך בדר"כ שנגינתם נגינת הנפש, אלא נגינת היהדות, נגינת התורה שממזגת חומר ברוח, נגינה אלוהית פה ולא נגינה של בתי כנסיות מעץ ומאבן. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה סתם מעניין שיש בכתיבה מתרשלת (במובן הטוב) איזו השלמה מפוייסת עם החיים. זה מתבטא בסוגריים (או השד יודע איפה) ובסלנגים. מן הלך מחשבה שירית כזו, שנשמע כמו: ראינו את הכל -- שמענו את הכל-- ספגנו את הכל-- עכשיו לא נשאר אלא לחייך. בזמנים אחרים אני עלול להתעצבן. מה הזולות הזו, שיש בה יאוש מהמילים ומהשיר? הפשטות המופרזת הזו, שמאבדת לשיר את ערכו הספרותי? ואותו חיפוי בצורת מילים לועזיות או שמות(השד יודע מאיפה) אלוהי השירה יודע ש-??? [ליצירה]
- [ליצירה] הרב פרידמן.. ממי ספגת מטר וזעף? אל תגיד לי שכאן באתר. זה לא יכול להיות. בכל אופן אתה מוזמן לצעוד איתי תחת מטריה אחת. נדמה לי שהיא מחוררת. למה נדמה? אני פשוט התרגלתי כבר לכל הגשמים והפסקתי לחוש בהם. ולמגיב עם השם הלועזי גם אתה מוזמן רק שזה לא טרמפ', אלא צעידה יחדיו. אם בגיהנום כותבים שירים, אז זה מקום לא רע בכלל, ודי סמפטי. ובכלל כשיום אחד ימאס לי ממילים אני יעבור לציור. ומה איכפת לי אם זה פה או שם? לסיום- בעז עזב! מה אתה אומר כבודו הרב!? [ליצירה]
- [ליצירה] לא מדוייק שיש בזה כל מה שסיפור צריך. אומנם זה נחמד ומעניין וקטע טוב למחשבה אך, לטעמי, זה קצר מדי ולא רואים בסיפור עצמו מספיק התמודדות והתפתחות. אומנם ביחס ליצירות אחרות זה אמין ועוד תכונות טובות, את היצירה נמדוד לפי מה שהיא. ושוב פעם, לטעמי, זה לא מספק. ידידיה, המלצה שלי, תמשיך את זה (מהאמצע מההתחלה או מהסוף..) תחשוב עוד, תנסה מדי פעם לחלום את זה, יש לך את זה, אל תוותר! [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה פשוט (ולא פשוט) זה עדיין חזק! [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי מעט יותר פוקוס, אבל ששומר על הטשטוש היה מוסיף. כי ככה אפשר לקחת כל קשקוש-טושטש והוא יבטה משהו. פה זה בכלל לא קשקוש (לא קרוב לזה בכלל) [ליצירה]
- [ליצירה] זה התחיל בצורה משעשעת ונחמדה (למי שאוהב ציניות), ובהמשך נמאס לגמרי והפך להיות מלא יתר על המידה בפרטים. הרגשה שהכותב חוסר על עצמו ומיגע את הקורא לחינם עד שהחיוך מתחיל להימחות מהפנים. עשה עלי רושם של ילדותיות וטיפלות. [ליצירה]
תגובות