הטרחת עט
בזבוז מילים
כתיבה לבטלה
כך כותבים הכל, במחילה
ואותי תוקפת חלחלה.
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] שפוך חמתך לא לבטלה לא לחלחלה כן למחילה כן למילה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] חח במקרה שלך, אי אפשר להגיד שזה סתם להטריח את העט, וסתם לבזבז מילים, ובטח ובטח; שזו לא כתיבה לבטלה! אתה כותב נפלא, ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לך תגובה המילה ה 10 אומרת הכל. בדקתי. אל תשאר בתוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהוא ניסה לחזור לאיזה "משהו" ששכחנו מרוב שהפכנו למתוחכמים וסופר ערכיים. הוא אומר בדיוק "זאת אהבה" הוא לא אמר שרק זו אהבה, אבל אולי בלי זה אין אהבה, וממילא יוצא שזו-זו אהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] לב- ערכתי כמה שינויים והוספתי בית. תודה למגיבים עד כה בגלוי ובאישי. יוה"כ שמח! אל תשכחו לאכול הרבה לפניי הצום וגם לצום מעט. [ליצירה]
- [ליצירה] אז - האם זה סימן לסוף כותב הסתרים? סתם סתם.. הרעיון ברור מאוד למרות הדרך המסובכת. אכן, עת מעשים וביתר שאת. רק נדמה לי שהכאב עוד טרי מדי, אבל הקריאה נכונה וטובה! אני משנן: "החזיקו חבלים, לשארית המחר קשרו קשרים, הנביטו הזרעים" סתם שאלה: האם הפנים אל פנים נקרא בעינך מעשים? האם יש לזה סיכוי או קצת תלוש מהמציאות וחלמאי.(למי שמאמין שמשאל הליכוד הוכרע בעקבות הפא"פ) [ליצירה]
- [ליצירה] אתה חורז כאן בצורה תכנית. אין תנועה בשיר. אפשר להשתגע מהמונוטוניות. סלח לי. [ליצירה]
- [ליצירה] מזמן לא התאהבתי ככה בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון ומצתרף להרגשה. מפריע החזרה על אותו דבר הרבה פעמים. תפתחי את הרעיון עם דימויים אחרים או אפילו אותן כנפיים אבל בצורות שונות (יש לזה איזו מילה לועזית שברחה לי כרגע) [ליצירה]
- [ליצירה] ??? באמת שלא הבנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש וקונה אותי מכל שיר אהבה מודרני דוקא היושר הפשטות ללא פוזות באהבה של בין אדם לחווה. בצניעות נותן מקום לדממה ,לשני. אומנם הוא אינו חושני , אבל אהבה בא מלאה אמיתית ובנוייה על קשר הדדי נדיר ויפה בתקופה כשלנו, תודה לך, לו יהי וכולם יכתבו כך על אהבה . [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שהולך וחושף את עצמו בהדרגה כסויה. [ליצירה]
- [ליצירה] נסיון אחרון אולי זה פשוט לא הטעם שלי--- ואולי אני מסרב להנות מניחוח האגדה ועולם הדמיון יחד עם הסיפור הנוגע ללב שמתרקם איתו. מה עשית? לקחת אגדה מפורסמת ומרגשת. באמת. כתבת אותה מחדש אבל הרבה פחות טוב מבחינה אנושית: היחס למוות אדיש פי אלף מכל הכיוונים ולא מאפשר בסופו של דבר אף הזדהות עם הילדה. מבחינת הסגנון אפשר להתווכח, אני קורא לזה סרט מצוייר. אפילו בשיר צריך זהירות (במיוחד בסגנון כזה) הגבול דק בין אמינות לחוסר אמינות.. קראתי את התגובה של אסף ארצי שלמרות שהוא דורש לשבח מעצם התגובה עולה מה שאני מנסה לומר. קצת לא נעים לי כי זה מוטיב סגנוני אצלך הדס. ושוב, לטעמי. [ליצירה]
תגובות