הטרחת עט
בזבוז מילים
כתיבה לבטלה
כך כותבים הכל, במחילה
ואותי תוקפת חלחלה.
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] שפוך חמתך לא לבטלה לא לחלחלה כן למחילה כן למילה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] חח במקרה שלך, אי אפשר להגיד שזה סתם להטריח את העט, וסתם לבזבז מילים, ובטח ובטח; שזו לא כתיבה לבטלה! אתה כותב נפלא, ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לך תגובה המילה ה 10 אומרת הכל. בדקתי. אל תשאר בתוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה נדמה לי ש הבנתי בערך.. אבל יש הרבה מה ללטש, לדעתי. כיוון שהשיר מתכתב עם התנ"ך מוכרחים להתייחס לתוכן ולדון בחוסר רחמים. אבל אני לא הולך לכתוב פה דברי תורה רק להעיר ש, למען האמת, לא ברור לי כלל מה המשפט "אנשים כמוני יודעים את השמים" קשור לעשיו? יצחק כן. אותו הקריבו לשמים. הוא מלאך. אבל עשיו כלכך רחוק מזה. איש ציד. חית שדה. השכינה אצלו במידה והוא ממשיך של יצחק לא נזקקת בכלל לשמים. הברכה שהוא היה אמור לקבל כממשיך הופעת אלוהים- רחוקה מלהיות רוחנית. יש עוד נקודות קטנות מסוג זה. יש לי בעיה להנות משיר כשהוא חוטא לפשט... דבר נוסף שהפריע לי הוא שהשיר נשמע מקוטע. כאילו הדבקת חלקים שנכתבו בנפרד- במיוחד בבית השלישי. לעומת זאת אהבתי את ההפתעה שבין הבית הראשון לשני. אבא מופיע פתאום. אלא שזה יוצר צפייה לאמירה חדשה ונדמה שאין חידוש בבית הזה. ובלשונך: אל תתני לו ללכת לאיבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין לדעתי היא בסופו של דבר נהנתה בארמון מהפאר והכבוד היא בטח השלימה מתי שהוא עם בעלה אחשוראש אולי היא למדה לאהוב את הצפרדע השיכור הזה? [ליצירה]
- [ליצירה] נדמה לי ש"החמות" מתחרז קצת חלש עם "וימות". אם לנסות לדמות לרגע, זה אולי כמו לאכול לחם בלחם. המילים דומות כל כך ואין השלמה מצלולית בינהם. (או שזו השבירה בשורה של החרוז השני?) באופן כללי השיר מקבל העצמה מקודמו "טו בתמוז" ובפני עצמו קצת חלש יותר, לדעתי. (אהבתי "עבודת אלולים" הזכיר לי עבודת אלילים אבל לא נראה לי שיש קשר.) 3 השורות הראשונות לא נהירות לי מספיק. הלכתי קצת לאיבוד. מתחיל אולי מורכב מדי ובלי מיקוד. *מה הקשר בין רוח הים שכרסמה בך שכבות חמות (רוח מכרסמת..? -אם את אומרת) למקהלת האתמולים שאוספת את השרב. אשמח להסבר. [ליצירה]
- [ליצירה] תסלח לי אני עוד לא יודע מה יש לומר על דבר שכזה, אבל לא חייבים לפרסם הכל. מי זה מאיר אני קורא מבחוץ... [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר שעושה טוב בעיקר למי שמוכן לדלות ממנו את הרעיון, כי בקריאה מהירה ופשטנית תאורי הטבע מטופשים והמשאלה בסוף תמוהה. כמו כל שיריי הטבע והזמנים של הדס גם שיר זה מבטא תהליך נפשי. וכמה זה נכון כי כל כך אנחנו מושפעים מהסביבה ובמיוחד מהטבע. אולי גשם? אין ברירה אלא להבין שהכמהה לגשם היא לא לגשם שחשבנו עליו במחשבה ראשונה. כי עובדה ש"אלף טיפות" כבר מופיעות בבית הראשון. אני חושב שזו מן תפילה שאולי הטבע יצליח לחולל בנו את פעולתו. גשם כסימן ברכה ושפע אחרי הסערות הברקים בנפש שלנו. גשם אחדותי בניגוד לאלף טיפות פרודות ובהולות. זו תקווה למנוחה ושלווה. זה גם הכרה שלכוחות הנפש הגועשים יש גם צד שני דומה מאוד, אידיאלי שלשם הסערה מכוונת. "והריקותי לכם ברכה עד בלי די" [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין מעניין מאוד.. כדי שתכתבי או בדפוס במקום - / [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש מתרפק על השירים שלך (לא רק אני...) עדין מאוד וקולט מראות וקולות שאחרים לא. [ליצירה]
- [ליצירה] מושלם. הלוואי וכולם ילמדו לכתוב כך. עכשיו אני גם מבין קצת יותר מזה משקלים, אבל אין לי מוסג איך שומרים עליהם. [ליצירה]
- [ליצירה] שגעון! אשרי מי שהקשר שלו לחמדת ארץ אבות רומנטי, מסור ועמוק כזה. המילים ממש רקדו לי בפה. [ליצירה]
תגובות