/מוקדש ל חולה ירח אחד/
הטעם אדם בתבשילו טעם ירח
אם שתה מלחלוחית רגביו אהבתו?
ולא מכוכב הנוצץ בדמיון
חזה ונשם אליליו אלוהיו?
המתח אדם את קורי שנתו
ושאב בהם מים בכד או בדלי?
אם חלם לבבו ונסלע חלומו
ושתת מדמו כל הלילה?
כל הלילה- - -
ונושך שפתיי ומאמין
ומכל המרתפים זוחל עם ספרי תורה אנוסים
לגולל ברחובות שטופי ירח
יצאתי לגלות עצמי ב
אותיות ובמילים
נחיל שלם רדף אותי ונרדף על ידי
(ומילא חלומותיי באות-גוף-אות-גוף מונפשת)
וכענן איים לגוז
טרם יצקתי את רוחי בבצק ובחמר
וביד המוכספת של הקורא
עוד לא בקעתי את לב הארץ, לבבי
למול עורלתו,
אך כבר טעמתי מעט מאלוהים.
וידעתי כי טוב, כי טוב
לגלגל ביצה
לאכול אפר
ללוש זמן
להקיז כסף
בינתיים שרוי בגבול הנכפה
מוקף
סלעים, חולות ויערים
הבל פי –מפולת אקסיומות הלכתיות
דוממות על העפר ממנו יוצרתי דוממות
אהבותיי. (ולגעת – מותר או אסור)
ומאופק אלי אופק ´סגוליות´ עזה בלבד
פרחי סיגל כמשים.
תגובות