אין מנוח לגוף הרפה ,

גם באמוץ שריריו.

סוף דבר הכל סופה,

טעם מרי מרוריו.

מכפתר כותנתו היפה,

עשויה היא מקשה וכפתור.

נפלה היד עייפה,

רבב בגדו מי יפתור?

מה מבקש האדם,

עשות מלאכת מקשה.

ומדוע נשמט ונירדם?

כי קרש דמו וניקשה.

בפועלו הולך ורופף,

ומבקש את נפשו.

ויצרו לוחץ וצורף,

מעט מעט כבשו.

אין תכלה וקץ!

הבכלי פגום.

ומניף ידו כחץ,

נשאר כפתורו פרום.